עוזיאל מייזליש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי עוזיאל מייזליש היה מחשובי תלמידי הבעל שם טוב[1], ולאחר הסתלקותו הסתופף בצל המגיד ממזריטש, ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל". מראשוני מפיצי החסידות בפולין.

תולדות

נולד בשנת ה'תק"ד לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל[2]. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים.

בגיל צעיר מאד נשא את בת ר' שלמה מזעליחאוו, לאחר מכן החל להתקרב לדרך הבעל שם טוב, אלא שהי' זה בסתר[3].

לאחר הסתלקות הבעש"ט קיבל על-עצמו את מרותו של המגיד ממזריטש, ויחד עם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' מנחם מנדל מפרימשלן, ר' אברהם מפדלוסק ור' נחמן מקוסוב.

במהלך תקופה זו התמנה לרבה של אוסטרובצה, אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה המתנגדים על היותו חסיד הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בניישטאט ('עיר חדש', נאווידוואר).

בקרב תלמידי המגיד זכה להערכה רבה, הוא היה קשור בקשר קרוב לר' חיים חייקל מאמדור, ר' יחיאל מיכל מזלטשוב, האחים ר' פנחס הורביץ מפרנקפורט ור' שמואל שמעלקא מניקלשבורג, והאחים ר' זושא מאניפולי ור' אלימלך מליז'נסק. הם כינוהו עבד השם, כשעבד נוטריקון עוזיאל בן דרעזיל. באותו הקשר העידו עליו צדיקי דורו שלא טעם טעם חטא מעולם.

בגניזה החרסונית[4] נמצא פ"נ של בקשת רחמים עבור המגיד ממזריטש, למסור לארון הקדוש של הבעל שם טוב. על פ"נ זה חתומים שמותיהם של חמשה עשר מגדולי תלמידי המגיד. לאחר רשימת חתימות אלו, מופיעות חתימות שמותיהם של רבי עזריאל ואחריו שמו של אדמו"ר הזקן, כשני שלוחים שנבחרו מעדת תלמידי המגיד למסור את הפ"נ. גם בצוואתו של המגיד ממעזריטש, שנמצאה בגניזה הנ"ל[5], מופיעה חתימת שמו של ר' עזריאל ולאחריה חתימת שמו של ר' שלמה מלוצק, כעדים על כך שהצוואה נכתבה ונחתמה בפניהם.

תלמידים רבים הסתופפו בצילו.

נפטר בעיר חדש, בחצי ימיו בכ"ח כסלו תקמ"ו.

מצאצאיו

  • חתנו הגאון רבי זעליג, בנו של הרה"ק רבי יצחק מזיכלין, ואביו של הרה"ק רבי שמואל אבא מזיכלין.

מתלמידיו

  • רבי אפרים פישל מסטריקוב.
  • רבי אהרן מזעליחוב ("רבי אהר'לע שותק")[6]. נסתלק בדמי ימיו (בערך בשנת תקל"ח)[7], ורבו הספידו[8]. רבו בספרו תפארת עוזיאל מביא דברי תורה מתלמידו זה[9].

ספריו

מאמרותיו

לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וביראתו ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי היצר הרע בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על יצרו ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך.[10]

הערות שוליים

  1. ואף מזכיר בשמו דברי תורה - תפארת עוזיאל ת"א תשכ"ב עמ' ס"ח.
  2. בתו של הג"ר אברהם נתן נטע מייזליש, מח"ס נטע שעשועים על גפ"ת וספר שמחת נתן - חידושי הלכה ותוספות על כל דף (על שמו נקרא חתנו הנ"ל ר' הירש ר' נטעל'ש). הוא היה נכדו של הג"ר אריה ליב סירקיש, בן-בנו של הב"ח ותלמידו ובנו חורגו של הט"ז. בשנת [[[תכ"ו]], בהיותו אב"ד קאמארנא נשלח עם אחיו ע"י אביהם הט"ז לתהות על קנקנו של ש"צ שר"י
  3. לגרסאות אחרות לא זכה ר' עוזיא-ל להיות אצל הבעש"ט, ורדיפות המתנגדים היו כאשר התקרב להרב המגיד.
  4. מכתב רכ"ו.
  5. מכתב רמ"א.
  6. נקרא גם ר' אהר'לע שטומער (אילם). כיון ש"יותר מעשרים שנה, ויש אומרים ארבעים שנה, ישב על התורה ועבודת השי"ת בדבקות נפלאה, ולא דיבר עם שום בן אדם בעולם". אין זה רבי אהרן הכהן מזעליחוב מח"ס אור הגנוז לצדיקים, שמפרש את ספר התניא.
  7. השאיר אחריו בן ובת רכים בשנים. בנו, הרה"צ ר' משה בער, עלה בערוב ימיו לארה"ק, נפטר בה בי"ב מנחם אב תר"ז, ונטמן בבית החיים העתיק בטבריה (קרוב לקברו של ר' זאב וואלף מטשרנאוסטרי). בתו נישאה נישאה להרה"ק ר' שמואל מאמדור בנו של ר' חיים חייקא מאמדור. אלמנתו מרת פייגא נישאה לאחר פטירתו, להרה"ק רבי אשר מסטאלין, ע"פ ציוויו של המגיד מקוז'ניץ, ונשארו לגור תקופה ממושכת בעיר זליחוב.
  8. הספד זה נדפס בספרו.
  9. "שמעתי מתלמידי המופלא בתורה וביראה" (עמ' ס"ד).
  10. מתוך ספרו על הפסוק בבראשית לא, מ. "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה".