הבדלים בין גרסאות בדף "נפש"
(←ראו גם) |
|||
| (42 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ''' | + | '''נפש''' זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. ב[[עבודת ה']], 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. ערך זה עוסק בנפש ככינוי כללי לחלק הרוחני שבאדם הכולל נפש אלוקית ונפש הבהמית, ולא לחלק הפרטי שבנשמה הנקרא נפש. |
| − | + | הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]] ביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; ב[[מוחין]] ובמידות יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל. | |
| − | ישנה מחלוקת בין גדולי | + | ==מבנה הנפש== |
| − | הרמב"ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב"ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. | + | ===הרמב"ם והרמב"ן=== |
| − | שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית". | + | ישנה מחלוקת בין גדולי [[הראשונים]] אם מדובר ב[[נשמה]] אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. [[הרמב"ם]] סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. [[הרמב"ן]] סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית". |
| − | == | + | ===תורת החסידות=== |
| + | בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי [[נשמה|נשמות]] שהן ה[[נפש הבהמית]] וה[[נפש אלוקית]]. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מ[[קליפת נוגה]] והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש [[נפש]] אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]]. | ||
| − | + | כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא הייתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי. | |
| − | + | בנוגע למבנה הנפש לדעת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין ה[[נפש הבהמית]] ל[[נפש האלוקית]]. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]]. | |
| − | + | ====דרגות הנפש האלוקית==== | |
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[נפש אלוקית]]}} | ||
| + | בנפש האדם חמש דרגות; נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה (או בקיצור '''נרנח"י'''). שלושת הדרגות הראשונות (נפש, רוח ונשמה) מתייחסים לכוחות ה[[פנימי]]ים באדם והשתיים האחרונים (חיה ויחידה) הם כוחות המקיפים. | ||
| − | + | *'''נפש''' היא הדרגה הנמוכה ב[[נשמה]]. דרגה זו מתלבשת ב[[גוף]] להחיות אותו. [[נפש]] היא כנגד [[ה"א]] אחרונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת המלכות]]). | |
| + | *'''רוח''' היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של הנשמה היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]]. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל [[בהמה]] שיש לה רק נפש. | ||
| + | *'''נשמה''' היא הדרגה השלישית בדרגות ה[[נשמות]], והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן [[פנימי]]. דרגה זו שוכנת ב[[מוח]]. דרגה זו היא כנגד [[ה"א]] ראשונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת הבינה]]). | ||
| − | היא | + | בנוסף לזה ה"נשמה" היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו. |
| − | + | כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים. | |
| − | + | *'''חיה''' היא הדרגה הרביעית בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן [[פנימי]] אלא היא בבחינת [[מקיף]]. מקיף זה נקרא בשם [[מקיף הקרוב]]. דרגה זו היא כנגד אות [[יו"ד]] של [[שם הוי"ה]] (ו[[ספירת החכמה]]). | |
| + | *'''יחידה''' היא הדרגה הגלויה העליונה ביותר בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן [[פנימי]] אלא היא בבחינת [[מקיף]], ובפרטות, מקיף זה נקרא בשם [[מקיף הרחוק]]. דרגה זו היא כנגד [[קוצו של יו"ד]] של [[שם הוי"ה]] ([[כתר]]). | ||
| − | + | ==כלות הנפש== | |
| − | + | כלות הנפש הינו מצב בו יוצאת ה[[נשמה]] מן ה[[גוף]] בעקבות דבקות יוצאת דופן ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]]. בתורת ה[[חסידות]] מוסבר כי תכלית הכוונה וה[[רצון]] האלוקי הוא להישאר עם ה[[נשמה]] בתוך ה[[גוף]] ולעבוד את [[הקב"ה|ה']] יחד עם הגוף. המקום הראשון בו מופיעה בתורה אירוע של 'כלות הנפש' הוא עם בני אהרן - נדב ואביהוא שהתעלו בעבודתם במשכן והגיעו ליציאת ה[[נשמה]] מן הגוף. | |
| − | == | + | ==לקריאה נוספת== |
| + | *רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי אבות). | ||
| + | *הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פסוק ז'. | ||
| + | *ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד' | ||
| + | *ספר המאמרים תש"מ, ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א [[ניסן]] ה'תש"מ. | ||
| − | + | ==ראו גם== | |
| + | *[[לבושי הנפש]] | ||
| + | *[[עליית נשמה]] | ||
| − | + | ==קישורים חיצוניים== | |
| − | + | *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82068_he_1.pdf שתי נפשות]''' - חוברת קריאה בשפה פשוטה וקלילה המבארת את העולם הפנימי של הנפשות על פי [[תורת החסידות]] {{PDF}} {{אינפו}} | |
| − | + | {{ערך חסר}} | |
| − | + | [[קטגוריה:נפש]] | |
| − | + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | [[קטגוריה: | ||
גרסה אחרונה מ־16:44, 6 בספטמבר 2023
נפש זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. בעבודת ה', 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את התורה והמצוות. ערך זה עוסק בנפש ככינוי כללי לחלק הרוחני שבאדם הכולל נפש אלוקית ונפש הבהמית, ולא לחלק הפרטי שבנשמה הנקרא נפש.
הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של שכל ומידות ביחס למחשבה דיבור ומעשה, שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; במוחין ובמידות יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות הנשמה שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.
תוכן עניינים
מבנה הנפש[עריכה]
הרמב"ם והרמב"ן[עריכה]
ישנה מחלוקת בין גדולי הראשונים אם מדובר בנשמה אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. הרמב"ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב"ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית".
תורת החסידות[עריכה]
בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות שהן הנפש הבהמית והנפש אלוקית. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מקליפת נוגה והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש נפש אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ביהודי, אלא מג' קליפות הטמאות.
כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא הייתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מקליפת נוגה כמו היהודי.
בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מקליפת נוגה אך היא מוחין ולא מידות כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שבקליפת נוגה.
דרגות הנפש האלוקית[עריכה]
| ערך מורחב – נפש אלוקית |
בנפש האדם חמש דרגות; נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה (או בקיצור נרנח"י). שלושת הדרגות הראשונות (נפש, רוח ונשמה) מתייחסים לכוחות הפנימיים באדם והשתיים האחרונים (חיה ויחידה) הם כוחות המקיפים.
- נפש היא הדרגה הנמוכה בנשמה. דרגה זו מתלבשת בגוף להחיות אותו. נפש היא כנגד ה"א אחרונה של שם הוי"ה (ספירת המלכות).
- רוח היא הדרגה השניה בדרגות הנשמה. דרגה זו שוכנת בלב, וענינה הוא המדות, אהבה ויראה וכדומה. דרגה זו של הנשמה היא כנגד אות וא"ו של שם הוי"ה. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל בהמה שיש לה רק נפש.
- נשמה היא הדרגה השלישית בדרגות הנשמות, והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן פנימי. דרגה זו שוכנת במוח. דרגה זו היא כנגד ה"א ראשונה של שם הוי"ה (ספירת הבינה).
בנוסף לזה ה"נשמה" היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.
כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים.
- חיה היא הדרגה הרביעית בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן פנימי אלא היא בבחינת מקיף. מקיף זה נקרא בשם מקיף הקרוב. דרגה זו היא כנגד אות יו"ד של שם הוי"ה (וספירת החכמה).
- יחידה היא הדרגה הגלויה העליונה ביותר בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן פנימי אלא היא בבחינת מקיף, ובפרטות, מקיף זה נקרא בשם מקיף הרחוק. דרגה זו היא כנגד קוצו של יו"ד של שם הוי"ה (כתר).
כלות הנפש[עריכה]
כלות הנפש הינו מצב בו יוצאת הנשמה מן הגוף בעקבות דבקות יוצאת דופן לקדוש ברוך הוא. בתורת החסידות מוסבר כי תכלית הכוונה והרצון האלוקי הוא להישאר עם הנשמה בתוך הגוף ולעבוד את ה' יחד עם הגוף. המקום הראשון בו מופיעה בתורה אירוע של 'כלות הנפש' הוא עם בני אהרן - נדב ואביהוא שהתעלו בעבודתם במשכן והגיעו ליציאת הנשמה מן הגוף.
לקריאה נוספת[עריכה]
- רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי אבות).
- הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פסוק ז'.
- ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'
- ספר המאמרים תש"מ, ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א ניסן ה'תש"מ.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שתי נפשות - חוברת קריאה בשפה פשוטה וקלילה המבארת את העולם הפנימי של הנפשות על פי תורת החסידות
