ניגון בני היכלא

בני היכלא הינו ניגון על פיוטו של האריז"ל (שמו רמוז בראשי תיבות של הפיוט) המנוגן בשבת בשעת רעוא דרעוין. הניגון מיוחס לאדמו"ר הזקן ויש אומרים שמחברו היה החסיד ר' הלל מפאריטש.

מילות הפיוט:

בני היכלא, דכסיפין, למחזי זיו דזעיר אנפין:

יהון הכא, בהאי תכא, דבה מלכא בגילופין:

צבו לחדא, בהאי ועדא, בגו עירין וכל גדפין:

חדו השתא, בהאי שעתא, דביה רעוא ולית זעפין:

קריבו לי, חזי חילי, דלית דינין דתקיפין:

לבר נטלין, ולא עאלין, הני כלבין דחציפין:

והא אזמין, עתיק יומין, למצחה עדי יהון חלפין:

רעו דיליה, דגלי ליה, לבטלא בכל קליפין:

ישוי לון בנוקביהון, ויטמרון בגו כיפין:

ארי השתא, במנחתא, בחדותא דזעיר אנפין:

תרגום הפיוט:

בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של זעיר אנפין, יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין. חפצו מאד באסיפה הזאת, בין מלאכים וכל בעלי כנפיים. שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין כעס. קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים. לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים. והנה אזמין עתיק יומין למנחה, עד שהם יסתלקו. רצון שלו שהוא גילה, לבטל את כל הקליפות. ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים. כי עכשיו במנחה, בשמחה של זעיר אנפין.

ניגון זה הוא ניגון י' בספר הניגונים.

קישורים חיצוניים

• לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ

• לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר

• לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק 2"

• לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק 5"