נחמן מברסלב
הצדיק הקדוש רבי נחמן מברסלב (א' בניסן תקל"ב – י"ח בתשרי תקע"א), מייסד חסידות ברסלב, היה נינו של הבעל שם טוב הקדוש.
תוכן עניינים
שנותיו הראשונות וצעירותו
רבי נחמן נולד בא' בניסן ה'תקל"ב בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, הרה"ק רבי שמחה, היה בנו של הצדיק הקדוש רבי נחמן מהורודונקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי ר' נחמן. אמו פייגא הייתה בתה של הצדקת מרת אדל - שהיתה ידועה ברוח הקודש - בתו היחידה של הבעל שם טוב. לאחר הסתלקות אביה הק' אף הנהיגה קבוצה של חסידים.
מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת.
לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת ה'תקנ"ח.
הביקור בארץ ישראל
בשנת תקנ"ח החליט ר' נחמן לפתע לנסוע לארץ ישראל, כדי להשיג על ידה התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך לטבריה, שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נאפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה.
הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".
לאחר הביקור בארץ הקודש ביקר אצל אדמו"ר הזקן, שאף השמיע בפניו מאמר בן שמונה שעות. לאחר המאמר אמר רבי נחמן למלוויו: תנו כבוד לשר האלף.[1] בהזדמנות אחרת אמר למלוויו על אדמו"ר הזקן שהוא "אדם גדול מאוד גיבור מלחמה.[2]
כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצאו נגד דרכו צדיקי דורו, ובראשם הסבא משפולי שהיה ידוע כזקן צדיקי הדור.
מפאת המחלוקת נאלץ ר' נחמן שוב לנדוד. בעוברו בעיר אוּמאן נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, שבו נהרגו קרוב ל-30,000 יהודים, והוא אמר "פה טוב לשכב" תוך כדי שהוא מרמז שלאחר מותו יקברו אותו שם. בהסכמת דודו הצדיק הקדוש ר' ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת 1802 כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם הגה"ק ר' נתן שטערנהערץ מברסלב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.
שנותיו האחרונות
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת השחפת ונסע עד לעבוב, כדי למצוא לה תרופה, אך הרופאים התייאשו מלעזור לו. לאחר שנתיים פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומאן, ולכן עבר לאומאן. הוא נסתלק שם כעבור חצי שנה בגיל 38 ממחלת השחפת. בניו של ר' נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדין צעירות, וכשנישאו לא נישאו לחסידי ברסלב.
מחותן עם אדמו"ר הזקן
רבי נחמן היה מחותן של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרה"ק רבי אהרן זסלבסקי מקרעמנטשוג, בנה של הרבנית פריידא, בתו של אדמו"ר הזקן, נשא את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון.[3] ובקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.
האדמו"ר הזקן העריכו והפליא את יראתו. [4]
כאשר התחילה המחלוקת אודותו אמר עליו אדמו"ר הזקן: "הוא אברך טוב; אל תגביהו אותו ואל תשפילו אותו"[5].
תלמידיו
- רבי נתן מברסלב.
קישורים חיצוניים
- הרב יהושע מונדשיין, פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן, גליון מעיינותיך, כ"ד טבת תשע"ד עמוד 11.
