הבדלים בין גרסאות בדף "משה קורדובירו"
מ (תקלדה) |
מ (הגהה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.{{הערה|1=סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.}} | רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.{{הערה|1=סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.}} | ||
| − | [[הבעל שם טוב]] כותב | + | ==קבלת הרמ"ק== |
| + | {{להשלים}} | ||
| + | [[הבעל שם טוב]] כותב כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק{{הערת שוליים|מכתבי [[הגניזה החרסונית]], מכתב קנ"ו.}}: | ||
| − | + | {{ציטוט|מרכאות=כן|באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר ה[[מנגדים]] המחבלים מחבלי כרם בית ישראל רוצים לשום עלינו על לא דבר, ר"ד{{הערת שוליים|אולי צריך להיות:ר"ל - רחמנא ליצלן}}, השיטה שה[[אין סוף ברוך הוא]] הוא [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין|מסבב]] ובתוך, ולית אתר פנוי מיניה ואפילו בדברים הנמוכים, זהו שיטת קבלת הרמ"ק זלה"ה, ועליו בניתי ויסדתי גם שיטתינו האמיתית}} | |
הרבי מבאר, כי היות וכל ענין הצמצום יסודו רק בקבלת האר"י הק', נמצא כי בקבלת הרמ"ק אין כלל נתינת מקום לצמצום ופשוט כי מציאותו יתברך נמצא אפילו בדברים הנמוכים, ולכן הזכיר אדמו"ר הזקן את קבלת הרמ"ק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7109 באגרת קודש]}}. | הרבי מבאר, כי היות וכל ענין הצמצום יסודו רק בקבלת האר"י הק', נמצא כי בקבלת הרמ"ק אין כלל נתינת מקום לצמצום ופשוט כי מציאותו יתברך נמצא אפילו בדברים הנמוכים, ולכן הזכיר אדמו"ר הזקן את קבלת הרמ"ק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7109 באגרת קודש]}}. | ||
| + | |||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
* רבי מרדכי דאטו - משורר ומקובל איטלקי. | * רבי מרדכי דאטו - משורר ומקובל איטלקי. | ||
גרסה מ־16:55, 25 בנובמבר 2016
רבי משה קורדובירו, מחשובי המקובלים, חיבר מספר ספרי קבלה, היה רבו של האר"י הקדוש התגורר בצפת.
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרמ"ק נולד בשנת רפ"ב (1522). מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו מהעיר קורדובה בספרד. הוא גדל וגר בצפת, למד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו והוסמך לדיינות על ידי רבי יעקב בירב. התחתן עם אחותו של רבי שלמה אלקבץ ובגיל עשרים החל בלימוד קבלה אצל גיסו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו נמנו רבי חיים ויטאל, לימים עורך כתבי האר"י, ורבי אליהו די וידאש, מחבר הספר ראשית חכמה.
עם הגעתו של האר"י לצפת הפך הרמ"ק לרבו במשך תקופה קצרה עד לפטירתו של הרמ"ק בכ"ג תמוז ה'ש"ל (1570). עם פטירתו נחשב האר"י ליורשו הרוחני וממשיך דרכו
כאשר הספיד אותו האריז"ל אמר עליו את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות....ותלית אותו על העץ" אין מיתה בלא חטא, אם כן כיצד יתכן שרבי משה הסתלק? אלא יש לתלות את סיבת מיתתו בעוון עץ הדעת שלאדם הראשון שבגללו באה מתה לעולם וזהו:"ותלית אותו על העץ".[1]
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.[2]
קבלת הרמ"ק
הבעל שם טוב כותב כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק[3]:
באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר המנגדים המחבלים מחבלי כרם בית ישראל רוצים לשום עלינו על לא דבר, ר"ד[4], השיטה שהאין סוף ברוך הוא הוא ממלא כל עלמין ומסבב ובתוך, ולית אתר פנוי מיניה ואפילו בדברים הנמוכים, זהו שיטת קבלת הרמ"ק זלה"ה, ועליו בניתי ויסדתי גם שיטתינו האמיתית
הרבי מבאר, כי היות וכל ענין הצמצום יסודו רק בקבלת האר"י הק', נמצא כי בקבלת הרמ"ק אין כלל נתינת מקום לצמצום ופשוט כי מציאותו יתברך נמצא אפילו בדברים הנמוכים, ולכן הזכיר אדמו"ר הזקן את קבלת הרמ"ק[5].
מתלמידיו
- רבי מרדכי דאטו - משורר ומקובל איטלקי.
- רבי אליהו די וידאש - ממקובלי צפת, מחבר הספר "ראשית חכמה".
- הרמ"ע מפאנו הוא מנחם עזריה מפאנו, בעל ספר "פלח הרמון"
- רבי משה מרומי, בעל ספר "שערי גן עדן"
ספריו
- אילימה רבתי - ביאורים בקבלה.
- שיעור קומה - ביאור מקדים לחלקים של האידרות בזוהר, ופירוש מאמרים בזוהר העוסקים בשיעור קומה.
- אור יקר - פירוש על חלקי הזוהר השונים וספר יצירה (גמרו בחודש אדר שנת ה'שכ"ג).
- תומר דבורה - ספר מוסר. והוא אחד משבעים תמרים שחיבר המחבר.
- פרדס רימונים - ביאור עיקרי שיטתו של הרמ"ק, בעל ל"ב שערים.
- אור נערב - קונטרס הנחלק לשבעה חלקים העוסק במעלת לימוד הקבלה.
- ספר גירושין - חידושים שנתגלו לו כשהיה מתבודד מחוץ לביתו.
- תפילה למשה - פרוש על התפילה.
- זבחי שלמים - על סדר עבודת יוה"כ.
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש תשמ"א חלק ב'
- ↑ סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם היעב"ץ. מובא בשיחות קודש שם.
- ↑ מכתבי הגניזה החרסונית, מכתב קנ"ו.
- ↑ אולי צריך להיות:ר"ל - רחמנא ליצלן
- ↑ באגרת קודש
