הבדלים בין גרסאות בדף "מצפ"ץ"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך) |
(השתדלתי לפשט את המושגים ה"קבליים" ל"שפת העם") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | שם '''מצפ"ץ''' הוא [[שם הוי']] בצופן [[א"ת ב"ש]]. | + | שם '''מצפ"ץ''' הוא [[שם הוי']] בצופן [[א"ת ב"ש]], והוא הממוצע בין ה"גלגלתא" לי"ג תיקוני דיקנא. |
| − | ==מקור השם | + | ==מקור השם== |
| − | שם מצפ"ץ | + | מקור שם מצפ"ץ ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|פרשת בראשית דף כ': "וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים. וַיַּעַשׂ - רִבּוּי וְתִקּוּן שֶׁל הַכֹּל כָּרָאוּי. אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים - בַּהַתְחָלָה בְּחִבּוּר אֶחָד. סוֹד זֶה הַשֵּׁם הַשָּׁלֵם יַחַד הוי"ה אֱ-לֹהִים, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ בְּגִלּוּי אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר. הַגְּדלִים - שֶׁנִּבְרְאוּ בְּשֵׁם זֶה כָּזֶה לְהִקָּרֵא בָּהֶם הַשֵּׁם שֶׁל הַכֹּל. מצפץ מצפץ אֵלּוּ שֵׁמוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים. הַגְּדלִים - אֵלּוּ הִתְגַּדְּלוּ וְעוֹלִים לְמַעְלָה, בִּגְלַל שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים מִסּוֹד עֶלְיוֹן, וְעוֹלִים לְתוֹעֶלֶת הָעוֹלָם שֶׁמְּקַיֵּם בָּהֶם הָעוֹלָמוֹת. כְּמוֹ זֶה שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד עוֹלִים בְּגַדְלוּת אַחַת". ובתיקוני זוהר טו, א: "וְאִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּל כִּנּוּיָין, וּמֶרְכָּבוֹת דְמטטרו"ן, דְּאִינוּן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, מצפ"ץ", ושם קלא, ב: "... דְכָל פִּקּוּדָא, בֵיהּ שַׁרְיָא יהו"ה . . דְבֵיהּ מִצְוָה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ, מ"צ י"ה, פ"ץ ו"ה, הָא מִצְוָה יהו"ה, מצפץ, יהו"ה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ מצפ"ץ.}}, ובחסידות מובא מה[[תיקוני זוהר]] ששם הוי' כשהוא בא ב[[נוטריקון]] וחילופי אותיות, הוא מצד [[מט"ט]], ובגאולה העתידה הקב"ה יתפשט ויתגלה גם מכינויים אלו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/29/index.htm אור התורה במדבר חלק ד' פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת].}}. |
| − | חילופי האותיות | + | ==ביאור עניינו== |
| + | באופן כללי חילופי האותיות מצביעים על צמצום באור האלקי{{הערה|ראה בתניא [[שער היחוד והאמונה - פרק י"ב|שעהיוה"א פרק י"ב]], [[שער היחוד והאמונה - פרק א'|פרק א']] ועוד.}}. ושם מצפ"ץ באופן פרטי הוא הצמצום דשיער{{הערה| באופן כללי כל צמצום שבבחינת שער הוא צמצום גדול עד כדי כך שבהנתקו ממקורו אין חסרון, כדוגמת גזירת שער הראש שאין מרגישים כל כאב.}} הפיאות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/35/71b.htm ליקוטי תורה דרושים ליוה"כ עא, ב]: שרש בחי' הדיקנא נמשך מב' פיאות הראש שהם ב' פעמים מצפ"ץ ב' פעמים הוי' הוי' שלפני י"ג מדות אל רחום וחנון כו' ועל ידי הארה זו דייקא שמבחי' חסד דעתיק נק' שבת שבתון הוא לשון זכר כי זכר חסדו בחי' חסד כו' והוא המשכה מבחי' אור עתיק המלובש בכתר דא"א שהוא למעלה מבחי' האור המלובש בחכמה דא"א. וע' בע"ח שער א"א רפ"ז וספ"ג.}}, שמהן הוא תחילת צמיחת הזקן. צמצום זה הוא בחינת [[פרסה]] שבין עשר ספירות ד[[גולגלתא]] ובין [[י"ג תיקוני דיקנא]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/36/958.htm?q=%D7%A7%D7%95 המשך תער"ב חלק ב' ע' תתקנח].}} | ||
| − | + | ובהקדמה: בחינת הכתר נמשלת בתורת הקבלה לראש, שבו נמצא המוח המוקף בעצם הגולגולת ועליו שערות. מסוף הגולגולת צומח שיער הפיאות ומהלחיים שיער הזקן. בנמשל: המח העליון נקרא "מוחא סתימאה", עצם הגולגולת היא ה"גלגלתא", השערות הן "שערות דאריך אנפין", הזקן הוא "יג תיקוני דיקנא", ושער הפיאות (שהן תחילת הזקן) הם שני שמות הוי' בחילוף אותיות – מצפ"ץ. | |
| − | + | במילים פשוטות: כשם שבגשמיות הפיאות נמצאות בין עצם הגולגולת לזקן, כך ברוחניות שני שמות הוי' שבתחילת (שלפני) י"ג מידות הרחמים הן הממוצע שבין הארת חסד דעתיק שבגלגלתא{{הערה|עץ חיים שער י"ג פרק ו'.}} לבין י"ג תיקוני דיקנא. | |
| − | + | ||
| + | ומכיון שבחינה זו היא ממוצע, נמצא שאם כי לגבי המדרגות שלמעלה ממנה היא צמצום, אך לגבי המדרגות שלמטה ממנה, ואפילו לגבי [[י"ג תיקוני דיקנא]], היא בחינת שם [[הוי']], היות והמשכה זו אינה בדרך [[השתלשלות]], והיא ההמשכה מ[[גולגלתא]], שיהיה מקור לעולם ה[[אצילות]], ואלו ה[[עשר ספירות דרישא]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/36/957.htm המשך תער"ב ח"ב עמוד תתקנז].}}. | ||
| + | |||
| + | היינו, למרות שגם הפיאות וגם הזקן{{הערה|ב' השמות מצפ"ץ וי"ג תיקוני דיקנא)}} שתיהן צמצום בבחינת שערות, בשיער הפיאות מאירה הארה נעלית בהרבה מאשר בזקן - בדוגמת מעלת ה[[צומח ]]על ה[[דומם]]. והעניין בזה, הפיאות נמשכות מהגולגולת שבה מאיר חסד דעתיק, ואילו הזקן נמשך מהמוחין (שבתוך הראש) ומאירה בו גבורה דעתיק בלבד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/37/index.htm המשך תער"ב ח"ב ש"פ אחו"ק, העת"ר ע' תתקס].}}. | ||
| + | |||
| + | ==שייכותו למצוות== | ||
| + | כל מצוה ממשיכה את אור שם הוי', ולכן מצוה שם 'י-ה-ו-ה' בחילוף אותיות - אלא שהחילוף הוא רק בחלק הראשון (מ"צ במקום י"ה). | ||
| + | |||
| + | והביאור, ע"י כוונת המצווה נמשך פנימיות האור וע"י קיומה בפועל חיצוניות האור. ואף שהחלק העליון (י"ה) נמשך רק בצמצום וחילוף (מצ), החלק הנמוך יותר '''שהוא''' עיקר קיום המצוה (ו"ה) נמשך כפי שהוא, '''והוא "הנגלות''' לנו ולבנינו".{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/2/1/index.htm אור התורה במדבר חלק ד' פרשת מטות ד"ה וידבר משה אל ראשי המטות].}}. | ||
בספרי קבלה מופיע שה[[גימטריא]] של 'מצפ"ץ' הוא 300, האות ש', והדבר רמוז בפסוק "מהודו ועד '''כוש'''", כאשר התיבה 'כוש' רומזת לכפל של שם הוי', משם הוי' בגילוי שהוא גימטריא כ"ו, ועד לשם הוי' בחילוף, שהוא גימטריא ש'{{הערה|קהלת יעקב וישרש יעקב ערך 'כוש'.}}. | בספרי קבלה מופיע שה[[גימטריא]] של 'מצפ"ץ' הוא 300, האות ש', והדבר רמוז בפסוק "מהודו ועד '''כוש'''", כאשר התיבה 'כוש' רומזת לכפל של שם הוי', משם הוי' בגילוי שהוא גימטריא כ"ו, ועד לשם הוי' בחילוף, שהוא גימטריא ש'{{הערה|קהלת יעקב וישרש יעקב ערך 'כוש'.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:שמות ה']] | [[קטגוריה:שמות ה']] | ||
גרסה מ־17:59, 23 במרץ 2023
שם מצפ"ץ הוא שם הוי' בצופן א"ת ב"ש, והוא הממוצע בין ה"גלגלתא" לי"ג תיקוני דיקנא.
תוכן עניינים
מקור השם
מקור שם מצפ"ץ בספר הזוהר[1], ובחסידות מובא מהתיקוני זוהר ששם הוי' כשהוא בא בנוטריקון וחילופי אותיות, הוא מצד מט"ט, ובגאולה העתידה הקב"ה יתפשט ויתגלה גם מכינויים אלו[2].
ביאור עניינו
באופן כללי חילופי האותיות מצביעים על צמצום באור האלקי[3]. ושם מצפ"ץ באופן פרטי הוא הצמצום דשיער[4] הפיאות[5], שמהן הוא תחילת צמיחת הזקן. צמצום זה הוא בחינת פרסה שבין עשר ספירות דגולגלתא ובין י"ג תיקוני דיקנא[6]
ובהקדמה: בחינת הכתר נמשלת בתורת הקבלה לראש, שבו נמצא המוח המוקף בעצם הגולגולת ועליו שערות. מסוף הגולגולת צומח שיער הפיאות ומהלחיים שיער הזקן. בנמשל: המח העליון נקרא "מוחא סתימאה", עצם הגולגולת היא ה"גלגלתא", השערות הן "שערות דאריך אנפין", הזקן הוא "יג תיקוני דיקנא", ושער הפיאות (שהן תחילת הזקן) הם שני שמות הוי' בחילוף אותיות – מצפ"ץ.
במילים פשוטות: כשם שבגשמיות הפיאות נמצאות בין עצם הגולגולת לזקן, כך ברוחניות שני שמות הוי' שבתחילת (שלפני) י"ג מידות הרחמים הן הממוצע שבין הארת חסד דעתיק שבגלגלתא[7] לבין י"ג תיקוני דיקנא.
ומכיון שבחינה זו היא ממוצע, נמצא שאם כי לגבי המדרגות שלמעלה ממנה היא צמצום, אך לגבי המדרגות שלמטה ממנה, ואפילו לגבי י"ג תיקוני דיקנא, היא בחינת שם הוי', היות והמשכה זו אינה בדרך השתלשלות, והיא ההמשכה מגולגלתא, שיהיה מקור לעולם האצילות, ואלו העשר ספירות דרישא[8].
היינו, למרות שגם הפיאות וגם הזקן[9] שתיהן צמצום בבחינת שערות, בשיער הפיאות מאירה הארה נעלית בהרבה מאשר בזקן - בדוגמת מעלת הצומח על הדומם. והעניין בזה, הפיאות נמשכות מהגולגולת שבה מאיר חסד דעתיק, ואילו הזקן נמשך מהמוחין (שבתוך הראש) ומאירה בו גבורה דעתיק בלבד[10].
שייכותו למצוות
כל מצוה ממשיכה את אור שם הוי', ולכן מצוה שם 'י-ה-ו-ה' בחילוף אותיות - אלא שהחילוף הוא רק בחלק הראשון (מ"צ במקום י"ה).
והביאור, ע"י כוונת המצווה נמשך פנימיות האור וע"י קיומה בפועל חיצוניות האור. ואף שהחלק העליון (י"ה) נמשך רק בצמצום וחילוף (מצ), החלק הנמוך יותר שהוא עיקר קיום המצוה (ו"ה) נמשך כפי שהוא, והוא "הנגלות לנו ולבנינו".[11].
בספרי קבלה מופיע שהגימטריא של 'מצפ"ץ' הוא 300, האות ש', והדבר רמוז בפסוק "מהודו ועד כוש", כאשר התיבה 'כוש' רומזת לכפל של שם הוי', משם הוי' בגילוי שהוא גימטריא כ"ו, ועד לשם הוי' בחילוף, שהוא גימטריא ש'[12].
הערות שוליים
- ↑ פרשת בראשית דף כ': "וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים. וַיַּעַשׂ - רִבּוּי וְתִקּוּן שֶׁל הַכֹּל כָּרָאוּי. אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים - בַּהַתְחָלָה בְּחִבּוּר אֶחָד. סוֹד זֶה הַשֵּׁם הַשָּׁלֵם יַחַד הוי"ה אֱ-לֹהִים, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ בְּגִלּוּי אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר. הַגְּדלִים - שֶׁנִּבְרְאוּ בְּשֵׁם זֶה כָּזֶה לְהִקָּרֵא בָּהֶם הַשֵּׁם שֶׁל הַכֹּל. מצפץ מצפץ אֵלּוּ שֵׁמוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים. הַגְּדלִים - אֵלּוּ הִתְגַּדְּלוּ וְעוֹלִים לְמַעְלָה, בִּגְלַל שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים מִסּוֹד עֶלְיוֹן, וְעוֹלִים לְתוֹעֶלֶת הָעוֹלָם שֶׁמְּקַיֵּם בָּהֶם הָעוֹלָמוֹת. כְּמוֹ זֶה שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד עוֹלִים בְּגַדְלוּת אַחַת". ובתיקוני זוהר טו, א: "וְאִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּל כִּנּוּיָין, וּמֶרְכָּבוֹת דְמטטרו"ן, דְּאִינוּן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, מצפ"ץ", ושם קלא, ב: "... דְכָל פִּקּוּדָא, בֵיהּ שַׁרְיָא יהו"ה . . דְבֵיהּ מִצְוָה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ, מ"צ י"ה, פ"ץ ו"ה, הָא מִצְוָה יהו"ה, מצפץ, יהו"ה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ מצפ"ץ.
- ↑ אור התורה במדבר חלק ד' פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת.
- ↑ ראה בתניא שעהיוה"א פרק י"ב, פרק א' ועוד.
- ↑ באופן כללי כל צמצום שבבחינת שער הוא צמצום גדול עד כדי כך שבהנתקו ממקורו אין חסרון, כדוגמת גזירת שער הראש שאין מרגישים כל כאב.
- ↑ ליקוטי תורה דרושים ליוה"כ עא, ב: שרש בחי' הדיקנא נמשך מב' פיאות הראש שהם ב' פעמים מצפ"ץ ב' פעמים הוי' הוי' שלפני י"ג מדות אל רחום וחנון כו' ועל ידי הארה זו דייקא שמבחי' חסד דעתיק נק' שבת שבתון הוא לשון זכר כי זכר חסדו בחי' חסד כו' והוא המשכה מבחי' אור עתיק המלובש בכתר דא"א שהוא למעלה מבחי' האור המלובש בחכמה דא"א. וע' בע"ח שער א"א רפ"ז וספ"ג.
- ↑ המשך תער"ב חלק ב' ע' תתקנח.
- ↑ עץ חיים שער י"ג פרק ו'.
- ↑ המשך תער"ב ח"ב עמוד תתקנז.
- ↑ ב' השמות מצפ"ץ וי"ג תיקוני דיקנא)
- ↑ המשך תער"ב ח"ב ש"פ אחו"ק, העת"ר ע' תתקס.
- ↑ אור התורה במדבר חלק ד' פרשת מטות ד"ה וידבר משה אל ראשי המטות.
- ↑ קהלת יעקב וישרש יעקב ערך 'כוש'.
