הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מענדל קופרשטוך"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]]. היה חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]]. התחנך ע"י אביו הרה"ח ברוך, על ברכי התורה והיראה. | + | הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]]. היה חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]]. התחנך ע"י אביו הרה"ח ר' ברוך, על ברכי התורה והיראה. |
| − | בשנות עליית הצורר הנאצי עזב את גלובקע | + | הרב קופרשטוך כיהן כרבה של העיירה [[פסטוב]] עד תחילת שנת [[תר"צ]], אז עזב הרב [[זונדל רובינזון]] את העיירה [[גלובוקע]] וחסידי חב"ד בעיירה ביקשו למנות במקומו את הרב מנחם מענדל קופרשטוך. הם כתבו על כך לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש. בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. |
| + | |||
| + | בשנות עליית הצורר הנאצי עזב את גלובקע, ועלה ל[[ארץ הקודש]] שם התיישב עם משפחתו בעיר [[חיפה]]. בחיפה הקים קהילה חב"דית ודאג לצרכי חבריה, בנוסף להיותו סיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
פיו הפיק מרגליות ולא אחת נדדו תושבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית. | פיו הפיק מרגליות ולא אחת נדדו תושבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית. | ||
גרסה מ־07:17, 24 ביוני 2012
הרב מנחם מנדל קופרשטוך היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך וילנה. היה חסיד בלב ונפש של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ וזכה להיות עד הכתובה של הרבי. התחנך ע"י אביו הרה"ח ר' ברוך, על ברכי התורה והיראה.
הרב קופרשטוך כיהן כרבה של העיירה פסטוב עד תחילת שנת תר"צ, אז עזב הרב זונדל רובינזון את העיירה גלובוקע וחסידי חב"ד בעיירה ביקשו למנות במקומו את הרב מנחם מענדל קופרשטוך. הם כתבו על כך לכ"ק אדמו"ר הריי"צ, וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש. בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים.
בשנות עליית הצורר הנאצי עזב את גלובקע, ועלה לארץ הקודש שם התיישב עם משפחתו בעיר חיפה. בחיפה הקים קהילה חב"דית ודאג לצרכי חבריה, בנוסף להיותו סיו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
פיו הפיק מרגליות ולא אחת נדדו תושבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית.
בכל שבת חזון היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקים, ומעשה שהיה כך היה: באחד הימים הלשינו עליו כי מלמד הוא תורה לילדים. היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות. בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו של הרמ"מ קופרשטוך.
ביום ז' אדר א' בשנת תש"ו נפטר ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.
