הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מענדל גלוסקין"
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''מנחם מנדל גלוסקין''' ([[תרל"ח]] | + | [[קובץ:מנחם מענדל גלוסקין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב גלוסקין]] |
| + | הרב '''מנחם מנדל גלוסקין''' ([[תרל"ח]] - [[י"ג כסלו]] [[תרצ"ז]]) היה מחשובי רבני [[רוסיה]], חסיד של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], שכיהן ברבנות העיר [[מינסק]], פאריטש, פרילוקי, ניעז'ין ו[[לנינגרד]], והיה מראשי ועד רבני ברית המועצות בהנהלתו של אדמו"ר הריי"צ, שעמד לצידו בעניני עסקנות הכלל תוך מסירות נפש. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובמקביל עסק ברכישת השכלה כללית. | עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובמקביל עסק ברכישת השכלה כללית. | ||
| − | לאחר פטירת אביו התמנה לרשת את מקומו וכיהן כרב | + | לאחר פטירת אביו התמנה לרשת את מקומו וכיהן כרב העיירה עוד בהיותו בחור. בשנת [[תרס"ט]] התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת פרידה פראדיל, בת הרב אליעזר רבינוביץ רב העיר מינסק. בנוסף, כיהן כרבה של פרילוקי, ו[[ניעז'ין]]. |
לאחר פטירתו של חמיו הרב רבינוביץ, התמנה בשנת [[תרפ"ד]] למלא את מקומו כרבה הראשי של מינסק, ומתוקף תפקידו שימש כחבר ועד רבני ברית המועצות. במהלך שנות כהונתו נערך נגדו משפט ראווה על ידי אנשי היבסקציה (שקיבל את הכינוי 'שוחטים-טרסט'), והוא אף נעצר בשנת [[תר"צ]] באשמת קשירת קשר נגד השלטון, וסבל צרות רבות מאנשי השלטון שהתנכלו לו, ואף גירשו אותו פעמיים מדירתו הפרטית. | לאחר פטירתו של חמיו הרב רבינוביץ, התמנה בשנת [[תרפ"ד]] למלא את מקומו כרבה הראשי של מינסק, ומתוקף תפקידו שימש כחבר ועד רבני ברית המועצות. במהלך שנות כהונתו נערך נגדו משפט ראווה על ידי אנשי היבסקציה (שקיבל את הכינוי 'שוחטים-טרסט'), והוא אף נעצר בשנת [[תר"צ]] באשמת קשירת קשר נגד השלטון, וסבל צרות רבות מאנשי השלטון שהתנכלו לו, ואף גירשו אותו פעמיים מדירתו הפרטית. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
* ד"ר [[הלל זיידמן]], '''אנשים שהכרתי''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תש"ל, 1970, עמ' 371 ואילך. | * ד"ר [[הלל זיידמן]], '''אנשים שהכרתי''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תש"ל, 1970, עמ' 371 ואילך. | ||
* הרב [[נתן נטע אולבסקי|נתן נטע אלעווסקיא]], '''מאורות נתן''', [[מכון ירושלים]] תשנ"ח, ע' קל - דברי הספד שאמר עליו ב[[מוסקבה]] בשלושים לפטירתו. | * הרב [[נתן נטע אולבסקי|נתן נטע אלעווסקיא]], '''מאורות נתן''', [[מכון ירושלים]] תשנ"ח, ע' קל - דברי הספד שאמר עליו ב[[מוסקבה]] בשלושים לפטירתו. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/10/19/220124107433.html המצביא החסידי שכרע ונפל בפתאומיות]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] תשרי תשע"ח {{בית משיח}} | ||
{{מיון רגיל:גלוסקין, מנחם מנדל}} | {{מיון רגיל:גלוסקין, מנחם מנדל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:רבני חב"ד | + | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]] |
| + | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ח]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:37, 1 במרץ 2022
הרב מנחם מנדל גלוסקין (תרל"ח - י"ג כסלו תרצ"ז) היה מחשובי רבני רוסיה, חסיד של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, שכיהן ברבנות העיר מינסק, פאריטש, פרילוקי, ניעז'ין ולנינגרד, והיה מראשי ועד רבני ברית המועצות בהנהלתו של אדמו"ר הריי"צ, שעמד לצידו בעניני עסקנות הכלל תוך מסירות נפש.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תרל"ח לאביו הרב אהרן גלוסקין, שהתמנה באותה שנה לכהן ברבנות העיירה פאריטש.
עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, הוסמך לרבנות, ובמקביל עסק ברכישת השכלה כללית.
לאחר פטירת אביו התמנה לרשת את מקומו וכיהן כרב העיירה עוד בהיותו בחור. בשנת תרס"ט התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת פרידה פראדיל, בת הרב אליעזר רבינוביץ רב העיר מינסק. בנוסף, כיהן כרבה של פרילוקי, וניעז'ין.
לאחר פטירתו של חמיו הרב רבינוביץ, התמנה בשנת תרפ"ד למלא את מקומו כרבה הראשי של מינסק, ומתוקף תפקידו שימש כחבר ועד רבני ברית המועצות. במהלך שנות כהונתו נערך נגדו משפט ראווה על ידי אנשי היבסקציה (שקיבל את הכינוי 'שוחטים-טרסט'), והוא אף נעצר בשנת תר"צ באשמת קשירת קשר נגד השלטון, וסבל צרות רבות מאנשי השלטון שהתנכלו לו, ואף גירשו אותו פעמיים מדירתו הפרטית.
בשנת תרצ"ד עבר לכהן כרבה של לנינגרד בעקבות בקשת הקהילה היהודית המקומית, וייסד בה מוסדות חינוך מחתרתיים כחלק מרשת תלמודי התורה והישיבות המחתרתיים שהקימו חסידי חב"ד בכל רחבי ברית המועצות תחת הנהגתו של אדמו"ר הריי"צ. במסגרת פעילות זו, כונה על ידי החסידים בשם המחתרתי "סדר הדורות", על שם מחבר הספר הרב יחיאל היילפרין שהתגורר במינסק, בה כיהן הרב גלוסקין בעבר ברבנות.
נפטר באופן פתאומי בגיל 59, כשנתיים בלבד לאחר הגעתו ללנינגרד, בי"ג כסלו תרצ"ז. נטמן בבית העלמין היהודי בפטרבורג.
משפחתו[עריכה]
ארבע בנותיו של הרב גלוסקין, רכשו בלנינגרד השכלה כללית, ונמנו על חוגי היהדות המודרנית. בנו ר' לייב הלל, למד בישיבת תומכי תמימים ולאחר נישואיו התגורר במזנאמנקע שברוסיה, והתפרנס כשוחט ובודק.
לקריאה נוספת[עריכה]
- אלה אזכרה כרך ד' עמוד 265
- ד"ר הלל זיידמן, אנשים שהכרתי, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל, 1970, עמ' 371 ואילך.
- הרב נתן נטע אלעווסקיא, מאורות נתן, מכון ירושלים תשנ"ח, ע' קל - דברי הספד שאמר עליו במוסקבה בשלושים לפטירתו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שניאור ברגר, המצביא החסידי שכרע ונפל בפתאומיות, בתוך שבועון בית משיח תשרי תשע"ח
