הבדלים בין גרסאות בדף "מידות טובות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 24: שורה 24:
  
 
*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים.  - בלי יאוש.{{הערת שוליים|1=היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}
 
*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים.  - בלי יאוש.{{הערת שוליים|1=היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}
 
+
==מידות טובות ותורה==
== ראו עוד ==
+
רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בלמדו - והוא אז כבן ח'-י"א שנה - הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[גיטין]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&daf=67&format=text ס"ז א].}}, נסתפק במאמר [[רשב"י]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}} כפשוטו. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י"א שנה{{הערת שוליים|[[היום יום]], [[כ"ג אלול]].}}.
 
 
 
*[[מידת העזות]]
 
*[[מידת העזות]]
 
*[[רחמנות]]
 
*[[רחמנות]]
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
 
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה מ־16:35, 2 בספטמבר 2010

ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא. [1]

המדות הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.

בניגוד לאומות העולם הנולדים עם כל המידות רעות, יהודי נולד עם מידות טובות שהם בנפש הבהמית שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא משלוש קליפות הטמיאות, נפשו הבהמית של יהודי היא מקליפת נוגה, שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.[2]

מכל מלמדי השכלתי

על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל נברא בעולם, עד שאמרו כי לולי ניתנה התורה, היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.

העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.

כל המדות, אף גם המדות הלא טובות, או גם רעות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם לעבודת ה' על פי התורה. וכמו שהרב הצדיק ר' משולם זוסיא זצ"ל מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:

  • הצנע לכת.
  • דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.
  • עמל בטרחא גדולה.
  • זריזות.
  • אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.[3]

מידות טובות ותורה

רבי משה שניאורי בנו של רבינו הזקן, בלמדו - והוא אז כבן ח'-י"א שנה - הסוגיא בשבחן של חכמים בגיטין[4], נסתפק במאמר רשב"י שם "וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא" כפשוטו. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - בניגון, כדרכו בקדש: תורה שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת חסד וטוב, ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם להצמח צדק בהיותו בגיל ח'-י"א שנה[5].

הערות שוליים

  1. לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.
  2. אדמו"ר הזקן,ליקוטי אמרים.
  3. היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.
  4. ס"ז א.
  5. היום יום, כ"ג אלול.