הבדלים בין גרסאות בדף "מגן דוד"
(←יחס הרבי לסמל: הוספה ותיקון תקלדה) |
נגאלים מהעצלות (שיחה | תרומות) תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==יחס הרבי לסמל== | ==יחס הרבי לסמל== | ||
| − | ב[[שמיני עצרת]] [[תרפ"ו]] הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[יחידות]] ולאחר החג התקבלה בקשתו והוא רצה שאדמו"ר הריי"צ יסביר | + | ב[[שמיני עצרת]] [[תרפ"ו]] הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[יחידות]] ולאחר החג התקבלה בקשתו והוא רצה שאדמו"ר הריי"צ יסביר לו את משמעותו של הסמל על פי חסידות אך הרבי השיב לו שבחסידות אין כל התייחסות לכך והפנה אותו לשוחח על כך עם [[הרבי]] שהוא בקי גדול בתורת ה[[קבלה]], ובעקבות אותה פגישה התקיימה התכתבות עניפה בין הרבי והפרופסור בנוגע למשמעות הסמל על פי תורת הקבלה. |
על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד. | על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד. | ||
גרסה מ־19:47, 24 ביוני 2015
המגן דוד הוא סמל יהודי עתיק, שהיה מזוהה במשך אלפי שנים עם המסורת היהודית, ושולב ברקמות על ארונות קודש בעיטורים במצבות בבתי עלמין, בכניסות לבתי כנסת, ובאלמנטים יהודיים נוספים. הסמל נקרא בשם 'מגן דוד' היות ועל פי המסורת צורתו הייתה חקוקה על המגנים שעטו עליהם הלוחמים בצבאו של דוד המלך.
היסטוריית הסמל
האיזכור הראשון של הסמל נמצא בספר קראי בשם 'אשכול הכפר', ואילו הפעם הראשונה בה הופיע בדפוס הוא בספר 'רזיאל המלאך' שעל פי דעת חלק מגדולי ישראל נכתב עוד בזמנו של אדם הראשון.
צורתו של הסמל המורכבת משני משולשים משולבים היוצרים יחד צורה של ששה קצוות, נתנו מקום לפרשנות נרחבת בספרות היהודית סביב המשמעות הסימלית שלו.
בזמן השואה, הורו הנאצים ליהודים בגטאות לענוד על דש בגדם טלאי צהוב בצורת מגן דוד כדי לסמל את היותם יהודים ובכך להשפיל אותם ולהבדיל אותם משאר התושבים.
עם הקמתה של מדינת ישראל, אימצו הציונים את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות החרדים הפסיקו להשתמש בסמל כדי למנוע מאנשים להעניק השתייכות רעיונית-אידיאולוגית ביניהם לתנועה הציונית.
יחס הרבי לסמל
בשמיני עצרת תרפ"ו הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם אדמו"ר הריי"צ ביחידות ולאחר החג התקבלה בקשתו והוא רצה שאדמו"ר הריי"צ יסביר לו את משמעותו של הסמל על פי חסידות אך הרבי השיב לו שבחסידות אין כל התייחסות לכך והפנה אותו לשוחח על כך עם הרבי שהוא בקי גדול בתורת הקבלה, ובעקבות אותה פגישה התקיימה התכתבות עניפה בין הרבי והפרופסור בנוגע למשמעות הסמל על פי תורת הקבלה.
על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד.
הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח לאדמו"ר הריי"צ מעטפה עם כמה מאות רובלים, אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה.
בנוגע לשימוש בסמל, אירעו מספר מקרים בהם הורה הרבי במפורש להסיר את הסמל[1], אך יחד עם זאת אירעו מספר מקרים בהם הורה הרבי להשאיר את הסמל[2].
הרבי בעצמו השתמש באופן קבוע בציבור בגביע לקידוש עליו היה חרוט סמל המגן דוד.
קישורים חיצוניים
- סקירה על יחס הרבי לסמל, בתוך בין גלות לגאולה, ועד חיילי בית דוד סניף צפת
ל"ג בעומר תשע"ה - נפתלי סילברברג, מהי המשמעות המיסטית של המגן דוד
אתר בית חב"ד
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ כאשר ביקר הרבי בקעמפ גן ישראל וסייר בחדרי השינה הבחין במדבקה על הקיר שהופיע בה הסמל וביקש להסיר את המדבקה. כאשר ר' יצחק פלור הגיש לרבי כמתנה חנוכיה מכסף עם עיטור של מגן דוד, שבר הרבי את העיטור והחזיר לו אותו באומרו 'את זה אתה יכול לשמור לעצמך'. כאשר הסופר החסידי ר' חנוך גליצנשטיין הדפיס את ספר 'אור החסידות' ולא היה בטוח אם יוציא לאור חלק נוסף והדפיס צורה של מגן דוד על הכריכה, הורה הרבי לגנוז את כל הכריכות.
- ↑ על מצבת אביו של הרבי המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון התנוסס מגן דוד, ובמהלך שיפוץ הציון על ידי ר' מרדכי מנשה גורליק הוסר הסמל והרבי הורה להחזירו.
