הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר יהודה גץ"
(←קשריו עם הרבי: שתי הזדמנויות (לא שני)) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר יהודה גץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר יהודה גץ]] | [[קובץ:מאיר יהודה גץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר יהודה גץ]] | ||
| − | הרב '''מאיר יהודה גץ''' ([[ט"ו באב]] | + | הרב '''מאיר יהודה גץ''' ([[ט"ו באב]] [[תרפ"ד]] - [[כ"ג באלול]] [[תשנ"ה]]) היה רב [[הכותל]] והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| + | נולד ב[[ט"ו באב]] [[תרפ"ד]] ב[[תוניסיה|תוניס]]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] למד בישיבת כסא רחמים והוסמך לרבנות. בגיל שמונה עשרה כיהן כרב אזורי בצפון מערב תוניסיה. | ||
| − | + | בשנת [[ה'תש"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב במושב כרם בן זמרה, בו כיהן כרב. בשנת ה'[[תשכ"ח]] עבר לגור בירושלים, ומונה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] כרב הכותל והמקומות הקדושים בירושלים. בשנת ה'[[תשנ"ב]] הורחב תפקידו לרב המקומות הקדושים בארץ ישראל. | |
| − | |||
| − | |||
בשנת ה'[[תשל"ג]] הקים מחדש את ישיבת המקובלים בית אל, ועמד בראשה. | בשנת ה'[[תשל"ג]] הקים מחדש את ישיבת המקובלים בית אל, ועמד בראשה. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
בהזדמנות מסוימת העלה הרב גץ הצעה שהובאה בפניו, לצפות את אבני הכותל בחומר המונע חדירת מים. הרבי שלל את העניין לחלוטין, וההצעה ירדה מן הפרק. | בהזדמנות מסוימת העלה הרב גץ הצעה שהובאה בפניו, לצפות את אבני הכותל בחומר המונע חדירת מים. הרבי שלל את העניין לחלוטין, וההצעה ירדה מן הפרק. | ||
| − | בשתי הזדמנויות שונות, בשנת | + | בשתי הזדמנויות שונות, בשנת [[תשל"ו]] ובשנת [[תשמ"א]], שאל הרב גץ את הרבי אודות חפירות ארכיאולוגיות ב[[הר הבית]], אך הרבי השיב לו כי אסור בשום פנים לחפור בהר. |
| − | בשנת | + | בשנת תש"מ העביר הרבי שלושה דולרים לרב גץ באמצעות שליח. |
לאחר חניכת מנהרות הכותל, שלח הרב גץ את מפתחותיהם לרבי. | לאחר חניכת מנהרות הכותל, שלח הרב גץ את מפתחותיהם לרבי. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | |||
* '''רב הכותל המערבי''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 56. | * '''רב הכותל המערבי''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 56. | ||
* '''הרבי מזהיר נגד הנסיונות לחפור מתחת להר הבית''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 306. | * '''הרבי מזהיר נגד הנסיונות לחפור מתחת להר הבית''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 306. | ||
| + | *'''הרבי בכותל המערבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1869 עמוד 22 | ||
| + | *'''רב הכותל'''– מאת שמחה רז, הוצאת קול מבשר, ירושלים תשס"ג.(בספר מופיע, בין השאר, חומר על קשריו של הרב גץ עם הרבי). | ||
{{סדרה|הקודם=הרב [[יוסף משה שכטר]]|הבא=הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ']]|רשימה=[[הכותל המערבי|רב הכותל]]}} | {{סדרה|הקודם=הרב [[יוסף משה שכטר]]|הבא=הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ']]|רשימה=[[הכותל המערבי|רב הכותל]]}} | ||
| − | [[קטגוריה:רבנים]] [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | + | [[קטגוריה:רבנים]] |
| + | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:46, 17 באוגוסט 2023
הרב מאיר יהודה גץ (ט"ו באב תרפ"ד - כ"ג באלול תשנ"ה) היה רב הכותל והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בט"ו באב תרפ"ד בתוניס. במהלך מלחמת העולם השנייה למד בישיבת כסא רחמים והוסמך לרבנות. בגיל שמונה עשרה כיהן כרב אזורי בצפון מערב תוניסיה.
בשנת ה'תש"ט עלה לארץ ישראל והתיישב במושב כרם בן זמרה, בו כיהן כרב. בשנת ה'תשכ"ח עבר לגור בירושלים, ומונה על ידי הרבנות הראשית לישראל כרב הכותל והמקומות הקדושים בירושלים. בשנת ה'תשנ"ב הורחב תפקידו לרב המקומות הקדושים בארץ ישראל.
בשנת ה'תשל"ג הקים מחדש את ישיבת המקובלים בית אל, ועמד בראשה.
בכ"ג באלול ה'תשנ"ה נפטר הרב גץ, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
קשריו עם הרבי[עריכה]
בי"ב תמוז ה'תשל"ו אישר הרב גץ להעביר בשידור חי את ההתוועדות של הרבי אל רחבת הכותל. השידור עורר זעם רב בחוגי המתנגדים. בעקבות כך שלח הרבי מכתב מיוחד אל הרב גץ, בו עודד אותו ובירך אותו שיצליח בתפקידו בלי מניעות ועיכובים. בהמשך הפך הרב גץ את השידור לרשמי יותר, והוא הועבר בתוך האולם הפנימי של הכותל.
הרב גץ הקפיד להתייעץ עם הרבי בשאלות רבות שעלו בקשר לכותל המערבי.
בהזדמנות מסוימת העלה הרב גץ הצעה שהובאה בפניו, לצפות את אבני הכותל בחומר המונע חדירת מים. הרבי שלל את העניין לחלוטין, וההצעה ירדה מן הפרק.
בשתי הזדמנויות שונות, בשנת תשל"ו ובשנת תשמ"א, שאל הרב גץ את הרבי אודות חפירות ארכיאולוגיות בהר הבית, אך הרבי השיב לו כי אסור בשום פנים לחפור בהר.
בשנת תש"מ העביר הרבי שלושה דולרים לרב גץ באמצעות שליח.
לאחר חניכת מנהרות הכותל, שלח הרב גץ את מפתחותיהם לרבי.
לקריאה נוספת[עריכה]
- רב הכותל המערבי בית משיח גיליון 56.
- הרבי מזהיר נגד הנסיונות לחפור מתחת להר הבית, בית משיח גיליון 306.
- הרבי בכותל המערבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1869 עמוד 22
- רב הכותל– מאת שמחה רז, הוצאת קול מבשר, ירושלים תשס"ג.(בספר מופיע, בין השאר, חומר על קשריו של הרב גץ עם הרבי).
| הקודם: הרב יוסף משה שכטר |
רב הכותל | הבא: הרב שמואל בן ציון רבינוביץ' |
