הבדלים בין גרסאות בדף "לבושים צואים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
'''לבושים הצואים''' (או: '''בגדים הצואים''') הם תענוגי [[העולם הזה]] שה[[אדם]] מושקע בהם<ref>[[ליקוטי אמרים]] פרק ט'</ref>. הנם נקראים לבושים מפני שהאדם מוקף בהם מכל צדדיו, כמו [[לבוש]], [[בגד]], הלבושים הצואים הם גם כוחות ה[[טומאה]] וה[[קליפה]] שנוצרו על ידי [[עבירה|מעשיו הרעים]] של האדם, ומקיפים אותו אף הם מכל צדדיו, כלבוש אחד <ref>[[תניא|אגרת התשובה]] פרק ח'</ref>.  
 
'''לבושים הצואים''' (או: '''בגדים הצואים''') הם תענוגי [[העולם הזה]] שה[[אדם]] מושקע בהם<ref>[[ליקוטי אמרים]] פרק ט'</ref>. הנם נקראים לבושים מפני שהאדם מוקף בהם מכל צדדיו, כמו [[לבוש]], [[בגד]], הלבושים הצואים הם גם כוחות ה[[טומאה]] וה[[קליפה]] שנוצרו על ידי [[עבירה|מעשיו הרעים]] של האדם, ומקיפים אותו אף הם מכל צדדיו, כלבוש אחד <ref>[[תניא|אגרת התשובה]] פרק ח'</ref>.  
 +
 +
כאשר האדם [[אהבה|אוהב]] את תענוגותצ העולם, ומקיים העבירות, מולבש הוא בדרך ממילא בלבושים צואים.
  
 
כיוון שהלבושים הצואים מקיפים את האדם מכל צדדיו, הם מונעים את התקשרות האדם עם [[עצמות ומהות|הקדוש ברוך הוא]], כיוון שרק כאשר האדם מופשט מענייני העולם הזה ותענוגיו וממעשיו הרעים, יכול הוא להתייחד עם [[הקדוש ברוך הוא]]. אך כאשר הוא מלובש בענייני העולם הזה, נותרים [[אני|הוא]] והקדוש ברוך כביכול כשני מציאויות נפרדות, ר"ל<ref>[[לקוטי תורה]] [[פרשת מטות]], [[ד"ה]] ואישה כי תדור פרק ג'.</ref>
 
כיוון שהלבושים הצואים מקיפים את האדם מכל צדדיו, הם מונעים את התקשרות האדם עם [[עצמות ומהות|הקדוש ברוך הוא]], כיוון שרק כאשר האדם מופשט מענייני העולם הזה ותענוגיו וממעשיו הרעים, יכול הוא להתייחד עם [[הקדוש ברוך הוא]]. אך כאשר הוא מלובש בענייני העולם הזה, נותרים [[אני|הוא]] והקדוש ברוך כביכול כשני מציאויות נפרדות, ר"ל<ref>[[לקוטי תורה]] [[פרשת מטות]], [[ד"ה]] ואישה כי תדור פרק ג'.</ref>

גרסה מ־15:29, 20 באוקטובר 2009

לבושים הצואים (או: בגדים הצואים) הם תענוגי העולם הזה שהאדם מושקע בהם[1]. הנם נקראים לבושים מפני שהאדם מוקף בהם מכל צדדיו, כמו לבוש, בגד, הלבושים הצואים הם גם כוחות הטומאה והקליפה שנוצרו על ידי מעשיו הרעים של האדם, ומקיפים אותו אף הם מכל צדדיו, כלבוש אחד [2].

כאשר האדם אוהב את תענוגותצ העולם, ומקיים העבירות, מולבש הוא בדרך ממילא בלבושים צואים.

כיוון שהלבושים הצואים מקיפים את האדם מכל צדדיו, הם מונעים את התקשרות האדם עם הקדוש ברוך הוא, כיוון שרק כאשר האדם מופשט מענייני העולם הזה ותענוגיו וממעשיו הרעים, יכול הוא להתייחד עם הקדוש ברוך הוא. אך כאשר הוא מלובש בענייני העולם הזה, נותרים הוא והקדוש ברוך כביכול כשני מציאויות נפרדות, ר"ל[3]

מקורות

  1. ליקוטי אמרים פרק ט'
  2. אגרת התשובה פרק ח'
  3. לקוטי תורה פרשת מטות, ד"ה ואישה כי תדור פרק ג'.