הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל פבזנר"
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[י' בניסן]] [[תרע"ה]] לאביו הרב החסיד ר' [[שמואל פבזנר]] מ[[קלימוביץ']] למשפחה שהתייחסה לרב [[מרדכי פויזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. | נולד ב[[י' בניסן]] [[תרע"ה]] לאביו הרב החסיד ר' [[שמואל פבזנר]] מ[[קלימוביץ']] למשפחה שהתייחסה לרב [[מרדכי פויזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
| − | בתקופת [[מלחמת העולם | + | בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] גוייס לצבא הרוסי. בזמן המלחמה עסק בעזרה ובהצלה של יהודים. בסיום המלחמה חזר לביתו בריא ושלם בניסים גדולים. |
| − | מסר את נפשו על חינוך ילדי ישראל ב[[רוסיה]], ובזמן [[מלחמת העולם | + | מסר את נפשו על חינוך ילדי ישראל ב[[רוסיה]], ובזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נמלט כמו רבים מאנ"ש ל[[סמרקנד]] ונותר להתגורר שם והחל לשלוח ידו במסחר וראה הצלחה במעשיו. מיום ליום התרבו אפשרויותיו הכספיות, אותם ניצל לסייע לחסידי חב"ד בכלל, ולסניף ישיבת תומכי תמימים המקומי בפרט. |
הוא היה לבוש כאיש עסקים והלך באופן קבע עם כובע ועניבה, ובשלב מסויים החלו השלטונות לרדוף אחריו והוא נאלץ להימלט מ[[סמרקנד]] וכעבור נדודים שונים הגיע ל[[ריגה]]. גם בהיותו בריגה לא נח מנסיונותיו לסייע בחינוך ילדי ישראל, והתעסק בין השאר בשכנוע אמו של [[משה חיים לוין]] לשלוח אותו לסניף הישיבה בסמרקנד, כשלצורך כך מעלים מעיני הנהלת הישיבה שהאמא יודעת על קיומה של הישיבה. | הוא היה לבוש כאיש עסקים והלך באופן קבע עם כובע ועניבה, ובשלב מסויים החלו השלטונות לרדוף אחריו והוא נאלץ להימלט מ[[סמרקנד]] וכעבור נדודים שונים הגיע ל[[ריגה]]. גם בהיותו בריגה לא נח מנסיונותיו לסייע בחינוך ילדי ישראל, והתעסק בין השאר בשכנוע אמו של [[משה חיים לוין]] לשלוח אותו לסניף הישיבה בסמרקנד, כשלצורך כך מעלים מעיני הנהלת הישיבה שהאמא יודעת על קיומה של הישיבה. | ||
גרסה מ־10:24, 8 באוגוסט 2021
הרב ישראל פבזנר (י' בניסן תרע"ה - כ' בטבת תשנ"ו) היה מחשובי חסידי חב"ד ברמת גן.
תולדות חיים
נולד בי' בניסן תרע"ה לאביו הרב החסיד ר' שמואל פבזנר מקלימוביץ' למשפחה שהתייחסה לרב מרדכי פויזנר אחיו של אדמו"ר הזקן.
בתקופת מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא הרוסי. בזמן המלחמה עסק בעזרה ובהצלה של יהודים. בסיום המלחמה חזר לביתו בריא ושלם בניסים גדולים.
מסר את נפשו על חינוך ילדי ישראל ברוסיה, ובזמן מלחמת העולם השנייה נמלט כמו רבים מאנ"ש לסמרקנד ונותר להתגורר שם והחל לשלוח ידו במסחר וראה הצלחה במעשיו. מיום ליום התרבו אפשרויותיו הכספיות, אותם ניצל לסייע לחסידי חב"ד בכלל, ולסניף ישיבת תומכי תמימים המקומי בפרט.
הוא היה לבוש כאיש עסקים והלך באופן קבע עם כובע ועניבה, ובשלב מסויים החלו השלטונות לרדוף אחריו והוא נאלץ להימלט מסמרקנד וכעבור נדודים שונים הגיע לריגה. גם בהיותו בריגה לא נח מנסיונותיו לסייע בחינוך ילדי ישראל, והתעסק בין השאר בשכנוע אמו של משה חיים לוין לשלוח אותו לסניף הישיבה בסמרקנד, כשלצורך כך מעלים מעיני הנהלת הישיבה שהאמא יודעת על קיומה של הישיבה.
לאחר שעלה לארץ, התיישב ברמת גן ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום.
לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות לראשונה בה' תשרי תש"ל.
בתחילת היחידות מסר ר' ישראל לרבי מתנה מיוחדת ויקרה – כלי מאת הבעש"ט הקדוש. הרבי ייקר מאוד את המתנה, הודה לו על כך מקרב לב וברכו בברכות רבות.
במהלך היחידות התעניין הרבי לפרטי פרטים בכל תחומי חייו וחיי משפחתו – בנוגע למקום מגוריו, בנוגע למקור פרנסתו, כמו כן, התעניין הרבי אודות רישיון ההגירה מריגה, אודות בני משפחה ויהודים שונים, וכן ביקשו לכתוב דו"ח מפורט ממצב היהודים והיהדות בלטביה ממנה היגר לארץ הקודש.
נפטר בכ' בטבת תשנ"ו ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.
משפחתו
- אחיו, ר' שלום דובער פבזנר - ממנהלי דפוס 'בלשן', קראון הייטס.
- אחיו, ר' יצחק מרדכי פבזנר - מתושבי ריגא.
- אחותו, רישא אשת ר' חיים הלל אזימוב.
- אחותו, חנה אשת ר' יששכר דב גורביץ'.
- בתו, מרת חנה ברוצקי, סידני, אוסטרליה.
- בתו, מרת אסתר גודלשטיין, גבעתיים.
- בתו, מרת זלטה אשת הרב טוביה ליצמן - נחלת הר חב"ד.
