יצחק חיים מרטון
הרב יצחק חיים מרטון (י"ד אייר תשל"ה - י"א מנחם אב ה'תשפ"ג) היה מנהל אגף 'חסד מנחם מענדל' (יתומים ואלמנות) בכולל חב"ד ישראל.
תוכן עניינים
תולדות חייו
נולד בי"ד אייר תשל"ה לאביו בעל המנגן המפורסם הרב יוסף יהודה מרטון.
למד בישיבות תומכי תמימים בתורת אמת ולאחר מכן בישיבה המרכזית תומכי תמימים כפר חב"ד ובשנת תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.
תירגם והוציא לאור יחד עם כמה מחבריו את אלבום "אוי רבי" בתרגום לעברית, אלבום שכולו שירי התקשרות וגעגועים לרבי.
בשנת תשנ"ז הקים את קעמפ 'גן ישראל כפר חב"ד' מה שלאחר כמה שנים הפך לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש.
בכ"ה תשרי תשנ"ט, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' שלמה יהודה ויגלר מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד,את מקום מגוריהם קבעו בעיר ביתר עילית.
בשנת תשנ"ט לאחר שארגן את הבר מצווה לאלף ילדים עולים שנערכה בכותל המערבי החל לעבוד בארגון החסד כולל חב"ד בארץ הקודש, הקים וניהל את אגף "חסד מנחם מענדל" - מפעל לסיוע לאלמנות ויתומים, במסגרת זו היה עורך חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה, ליתומים ויתומות בכותל המערבי[1] שמתקיימת מדי שנה בסמוך לי"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. היה דואג לשיעורי עזר וחונכים, חוגי העשרה טיפולים רפואיים ועוד, והכל מתוך דאגה אבהית אין סופית.
הרב מרטון ע"ה ניחן ברגש חסידי חם, וחיבר במשך השנים עשרות רבות של שירי התקשרות וגעגוע לרבי, עבור מחנות הקיץ 'גן ישראל' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות אמיתית לרבי. לרגל חתונת בנו ר' מענדי הוציא בנו יענקי תשורה מיוחדת בה קובצו חלק משירי גן ישראל שחיבר שנקראה בשם "תוונא דליבא".[2]
הרב מרטון ע"ה חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים בבית רפואה במנהטן. התבקש לישיבה של מעלה בשבת קודש י"א מנחם אב תשפ"ג כשהוא בן ארבעים ושמונה שנים בלבד.
הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.
הלוויתו יצאה ביום ראשון י"ב מנחם אב תשפ"ג מ-770 מרכז חב"ד העולמי דרך משרדי כולל חב"ד אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני י"ג מנחם אב תשפ"ג מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון הר המנוחות, ירושלים, שם נטמן לצד אביו.
משיריו הידועים
- אוי רבי - תרגום השיר מאנגלית[3].
- טוט אלץ וואס איר קענט.
- משליך חייו מנגד.
- הייתי בקעמפ עם כולם - נכתב בשנת תשנ"ז[4].
- הוא עומד במקומו הקבוע[5][6][7].
- דור השביעי - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
- צבאות השם - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
- בעיר רחוקה - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
- ניצב האב - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל.
- אזוי און ניט אנדערש - נכתב בשנת תש"ע.
- מסירות נפש - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
- אין דבר העומד בפני הרצון - נכתב בשנת תשע"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
- להורות להם - נכתב בשנת תשע"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
- נולדנו להתייגע - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
- עשו כל אשר ביכלתכם - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
- אב אחד לכולנה - נכתב בשנת תשע"ה.
- הרועה הנאמן - נכתב בשנת תשע"ו עבור קעמפ ארץ הקודש.
- אני יכול - נכתב בשנת תשע"ז עבור קעמפ ארץ הקודש.
- רבי בטל אני - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
- להכריע את הכף - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
- הניצחון - נכתב בשנת תשפ"א.
- ווער א שליח - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
- מעיינותיך - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
- טאפארו דא פלאחו - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
משפחתו
- חמיו הרב שלמה יהודה ויגלר מזכיר ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק
- אחיו, הרב אוריאל בנימין מרטון, צפת.
- אחיו, הרב יעקב מרטון, מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.
- אחיו, הרב פינחס מרטון , שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.
- אחותו, גב' חנה אשת ר' צבי אריה ביר מירושלים.
- אחותו, הגב' שלומית אשת ר' נועם דקל שלוחי הרבי ליוקנעם.
- אחותו, הגב' חיה רחל אשת ר' שמואל גדליה מנדלזון, ביתר עילית.
- אחותו, הגב' דבורה אשת ר' דניאל מקובצקי ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.
- גיסו, הרב בנימין מנשה ליפקין
- בנו ר' מענדי מרטון, כפר חב"ד
לקריאה נוספת
- תולדות הרב יצחק חיים מרטון ע"ה ,שבועון בית משיח גיליון 1371
- "החסיד השלם", כפר חב"ד, גיליון 2020.
קישורים חיצוניים
- טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה ידיעה באתר
- פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים
- טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו ידיעה באתר בחדרי חרדים
- 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש
