הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף בורג"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[קובץ:בורג.jpg|ממוזער|יוסף בורג]] | [[קובץ:בורג.jpg|ממוזער|יוסף בורג]] | ||
מר '''יוסף בורג''' ([[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] (31 בינואר 1909) – [[ה' חשוון]] [[תש"ס]] (15 באוקטובר 1999)) היה חבר כנסת, וכיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. ממנהיגי מפלגת [[המפד"ל]]. | מר '''יוסף בורג''' ([[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] (31 בינואר 1909) – [[ה' חשוון]] [[תש"ס]] (15 באוקטובר 1999)) היה חבר כנסת, וכיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. ממנהיגי מפלגת [[המפד"ל]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] ב[[גרמניה]] לאברהם וסילביה בורג, למד בין השנים [[תרפ"ח]] - [[תרצ"א]] בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת ברלין. בשנת [[תרצ"ט]] הוסמך לרבנות ולאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]]. | + | נולד ב[[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] ב[[גרמניה]] לאברהם וסילביה בורג, למד בין השנים [[תרפ"ח]] - [[תרצ"א]] בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת ברלין. בשנת [[תרצ"ט]] הוסמך לרבנות ולאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]]. התחתן בשנת [[תרצ"ג]] עם רבקה סלונים. |
| − | + | עם הקמת [[מדינת ישראל]] שימש כחבר כנסת במשך כארבעים שנה, במהלכם כיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. בשנת [[תש"ל]] מונה ליו"ר מפלגת המפד"ל, בשל פטירת היו"ר הקודם [[משה שפירא]]. בשנת [[תשמ"ו]] התפטר מהכנסת. | |
| − | |||
| − | עם הקמת [[מדינת ישראל]] | ||
| − | |||
| − | בשנת [[תש"ל]] מונה ליו"ר מפלגת המפד"ל, | ||
| − | |||
| − | בשנת [[תשמ"ו]] התפטר מהכנסת. | ||
נפטר ב[[ה' חשוון]] [[תש"ס]]. | נפטר ב[[ה' חשוון]] [[תש"ס]]. | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
| − | נפגש עם [[הרבי]] לראשונה ב[[פריז]] בעת [[ביקור הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]]{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6483 הרבי כותב ליוסף בורג] {{שטורעם}} | + | נפגש עם [[הרבי]] לראשונה ב[[פריז]] בעת [[ביקור הרבי בפריז|ביקורו של הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]]{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6483 הרבי כותב ליוסף בורג] {{שטורעם}}}}. |
| − | |||
| − | |||
| − | פעמים רבות | + | נפגש פעמים רבות עם [[הרבי]] בעת כהונתו כשר הפנים. באחת מפגישותיו עם הרבי, תמה על מכתבו של הרבי שבו הוא קורא להצביע ל"רשימה החרדית ביותר", זאת מכיוון שחסידי חב"ד מפרשים זאת על [[אגודת ישראל]] או פא"י, ולא על מפלגתו (המפד"ל). הרבי בתגובה ענה ש:"ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו"{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 283.}}. |
| − | + | הרבי שלח אליו מכתבים רבים בהם מעודד אותו להקים "חזית דתית"{{הערה|אגרות קודש כרך ד', איגרת מ"ד {{הבהרה|פעמים רבות או אחת?}}.}}. | |
| − | + | בשנת [[תשי"ח]] הוזמן להתוועדות [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]. במקום היה דחיפות גדולות, ובורג פנה ליו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סירב. בורג נעלב מכך ואיים שלא ישתתף יותר יותר בהתוועדויות של חב"ד. כאשר שמע על כך הרבי, שלח לו מכתב התנצלות על התקרית{{הערה|אגרות קודש, ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.}}. | |
| − | בשנת [[תשי"ח]] כאשר הועלה לראשונה שאלת "[[מיהו יהודי]]" התפטר | + | בשנת [[תשי"ח]] כאשר הועלה לראשונה שאלת "[[מיהו יהודי]]" התפטר מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת [[תש"ל]] בעת מאבקו של [[הרבי]] על חוק [[מיהו יהודי]], פנה הרבי אליו שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אולם אף על פי כן הוא צידד נגד הוראת [[הרבי]] והצביע בעד החוק. |
| − | בשנת [[תשל"ו]] בעת [[מבצע אנטבה]] צידד | + | בשנת [[תשל"ו]] בעת [[מבצע אנטבה]] צידד בעד שחרור מחבלים תמורת החטופים, הרבי בשיחה שנשא לאחר המבצע (ב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ו]]) דיבר נגדו ואמר{{הערה|[https://chabad.info/magazine/497418/ מבצע אנטבה] ב{{אינפו}}}}: |
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את כל המחבלים שאסורים בארץ ישראל, והוא עשה זאת באיצטלא דקדושה, שעל פי שולחן ערוך חייבים לתת את המחבלים, בגלל שזה ענין של פיקוח נפש, ולכן אסור לעמוד בסכנה… | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את כל המחבלים שאסורים בארץ ישראל, והוא עשה זאת באיצטלא דקדושה, שעל פי שולחן ערוך חייבים לתת את המחבלים, בגלל שזה ענין של פיקוח נפש, ולכן אסור לעמוד בסכנה… | ||
48 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בדיוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…|מקור=שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו}} | 48 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בדיוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…|מקור=שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו}} | ||
| − | + | בהזדמנות כאשר הגיע לכנס בחירות, הגיעו מספר חסידי חב"ד למקום והכפישו את שמו בשל פעולותיו בנושא [[מיהו יהודי]]. כשיספרו על כך לרבי, אמר הרבי שהוא אינו מרוצה מכך{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 "המדינה היא עניין פרקטי"] ב{{שטורעם}}.}}. | |
| − | באחת הפעמים כשבא לניו יורק לאחר כל הסכסוך במיהו יהודי נכנס ליחידות ונתבקש המזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ע"י הרבי שיבטיח שאיש | + | באחת הפעמים כשבא לניו יורק לאחר כל הסכסוך במיהו יהודי נכנס ליחידות ונתבקש המזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ע"י הרבי שיבטיח שאיש לא יפגע בו כל זמן בואו וצאתו מ770{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־17:02, 12 באוגוסט 2021
מר יוסף בורג (ט' בשבט תרס"ט (31 בינואר 1909) – ה' חשוון תש"ס (15 באוקטובר 1999)) היה חבר כנסת, וכיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. ממנהיגי מפלגת המפד"ל.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בט' בשבט תרס"ט בגרמניה לאברהם וסילביה בורג, למד בין השנים תרפ"ח - תרצ"א בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת ברלין. בשנת תרצ"ט הוסמך לרבנות ולאחר מכן עלה לארץ ישראל. התחתן בשנת תרצ"ג עם רבקה סלונים.
עם הקמת מדינת ישראל שימש כחבר כנסת במשך כארבעים שנה, במהלכם כיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. בשנת תש"ל מונה ליו"ר מפלגת המפד"ל, בשל פטירת היו"ר הקודם משה שפירא. בשנת תשמ"ו התפטר מהכנסת.
קשריו עם חב"ד
נפגש עם הרבי לראשונה בפריז בעת ביקורו של הרבי בפריז בשנת תש"ז[1].
נפגש פעמים רבות עם הרבי בעת כהונתו כשר הפנים. באחת מפגישותיו עם הרבי, תמה על מכתבו של הרבי שבו הוא קורא להצביע ל"רשימה החרדית ביותר", זאת מכיוון שחסידי חב"ד מפרשים זאת על אגודת ישראל או פא"י, ולא על מפלגתו (המפד"ל). הרבי בתגובה ענה ש:"ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו"[2].
הרבי שלח אליו מכתבים רבים בהם מעודד אותו להקים "חזית דתית"[3].
בשנת תשי"ח הוזמן להתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד. במקום היה דחיפות גדולות, ובורג פנה ליו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סירב. בורג נעלב מכך ואיים שלא ישתתף יותר יותר בהתוועדויות של חב"ד. כאשר שמע על כך הרבי, שלח לו מכתב התנצלות על התקרית[4].
בשנת תשי"ח כאשר הועלה לראשונה שאלת "מיהו יהודי" התפטר מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת תש"ל בעת מאבקו של הרבי על חוק מיהו יהודי, פנה הרבי אליו שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אולם אף על פי כן הוא צידד נגד הוראת הרבי והצביע בעד החוק.
בשנת תשל"ו בעת מבצע אנטבה צידד בעד שחרור מחבלים תמורת החטופים, הרבי בשיחה שנשא לאחר המבצע (בי"ב תמוז תשל"ו) דיבר נגדו ואמר[5]:
הוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את כל המחבלים שאסורים בארץ ישראל, והוא עשה זאת באיצטלא דקדושה, שעל פי שולחן ערוך חייבים לתת את המחבלים, בגלל שזה ענין של פיקוח נפש, ולכן אסור לעמוד בסכנה…
48 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בדיוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…
— שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו
בהזדמנות כאשר הגיע לכנס בחירות, הגיעו מספר חסידי חב"ד למקום והכפישו את שמו בשל פעולותיו בנושא מיהו יהודי. כשיספרו על כך לרבי, אמר הרבי שהוא אינו מרוצה מכך[6].
באחת הפעמים כשבא לניו יורק לאחר כל הסכסוך במיהו יהודי נכנס ליחידות ונתבקש המזכיר הרב יהודה ליב גרונר ע"י הרבי שיבטיח שאיש לא יפגע בו כל זמן בואו וצאתו מ770[7].
משפחתו
אשתו, רבקה הייתה ביתו של יעקב יוסף סלונים מצאצאי אדמו"ר הזקן, אחיה היה אליעזר דן סלונים.
הערות שוליים
- ↑ הרבי כותב ליוסף בורג
- ↑ ספר הצאצאים עמ' 283.
- ↑ אגרות קודש כרך ד', איגרת מ"ד [דרושה הבהרה].
- ↑ אגרות קודש, ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.
- ↑ מבצע אנטבה ב
- ↑ "המדינה היא עניין פרקטי" ב.
- ↑ מפי הרב נחמן שפירא.
