הבדלים בין גרסאות בדף "יהושע מונדשיין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ביטול גרסה 132778 של הוגה בתורה (שיחה))
שורה 11: שורה 11:
  
 
==ספריו==
 
==ספריו==
*[[כרם חב"ד]] - ד' חלקים.
+
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-תשנ"ב]].
*[[אגרות בעל התורת חסד]].
+
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', [[תשס"א]].
*[[אוצר מנהגי חב"ד]].
+
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]] .
*[[מגדל עז]].
+
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] ב' חלקים - התניא ומהדורתיו. וספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן.
+
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל[[לקוטי לוי יצחק]].
+
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*[[מסע ברדיטשוב]] - [[תש"ע]].
+
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*[[דרך המלך]] - תרגום של דרכון הרבי.
+
*'''[[דרך המלך]]''' - תרגום של דרכון הרבי.
*[[צופה לדורו]] - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר.
+
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*[[המאסר הראשון]] - מאסרו הראשון של האדמו"ר הזקן, מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, תשע"ב.
+
*'''[[המאסר הראשון]]''' - מאסרו הראשון של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*[[המסע האחרון]] - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של מלחמת נפוליאון לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב.
+
*'''[[המסע האחרון]]''' - מאתיים שנה למסעו של אדמו"ר הזקן בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב.
*[[שערי דעה]].
+
*'''[[שערי דעה]].
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==

גרסה מ־00:24, 14 ביולי 2013

שער ספרו 'המאסר הראשון' של אדמו"ר הזקן

הרב יהושע מונדשיין הוא חוקר והיסטוריון חב"די. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים לרבותינו נשיאינו וחסידים מתקופת אדמו"ר הזקן ועד לתקופת אדמו"ר הרש"ב.

קורות חייו

הרב מונדשיין נולד בתל אביב לר' מרדכי שמואל מונדשיין. בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש בתל אביב ובשנת תשכ"ד עבר יחד עם הרב שלום בער וולפא לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. משם המשיך לשנת קבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' חיים ליברמן והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר אהל רח"ל. לאחר חתונתו החל לעבוד כספרן בספריה הלאומית בירושלים. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לכ"ק אדמו"ר שליט"א עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס את סדרת מאמרי האדמו"ר האמצעי ועוד. היתה בתחילת שנות הלמ"דים הצעה שיבוא להיות ספרן בספריית ליובאוויטש, אך לבסוף הצעה זו ירדה מהפרק.

בשנת תשנ"ג פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום זהות משיח. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' יחזקאל סופר[1]. החל משנת תשס"ה החל לפרסם באתר שטורעם סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גירסותיהם השונות.

ביקורת

במהלך חקירת סיפורי חסידים, פרך סיפורי חסידים רבים שעברו מדור לדור, וכן פורך בספרו המאסר הראשון את מה שהרבי כותב בהיום יום אודות תאריך המאסר של אדמו"ר הזקן, רבים רואים זאת בעין שלילית[2].

ספריו

משפחתו

בניו

חתניו

קישורים חיצונים


הערות שוליים

  1. לאחר ג' בתמוז שנת תשנ"ד חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"
  2. על רקע זה, בשנת תשע"ג פרץ דיון פומבי באתרי האינטרנט, בינו ובין עורך שבועון כפר חב"ד אהרון דב הלפרין.