הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה קלמן מרלו"
מ (יהודה קלמן מארלאו הועבר לשם יהודה קלמן מרלו) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']] | [[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']] | ||
| − | הרב מארלאו נולד | + | הרב יהודה קלמן מארלאו נולד בי' [[אדר א]] ה'[[תרצ"ב]] ב[[פרנקפורט דמיין]] ש[[בגרמניה]], לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה מחבב את לומדי התורה, והיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער. |
| − | + | אמור, מרת רחל, הייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא, עליו כתב החיד"א ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון". אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל. | |
| − | + | לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת תרח"צ היגרה המשפחה לארצות הברית והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו. | |
| + | |||
| + | למרות מבצם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד בישיבת 'תורה ודעת'. בנוארק היה גר החסיד הידוע ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]], הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של הרב שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם חסידות חב"ד באמצעות הרב [[שלום דובער גורדון]], אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד הידוע ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים. | ||
| + | |||
| + | בשנת תשי"ט התחתן הרב עם מרת חי' לבית משפחת רייכער. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, והיא ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, כאן התקבלה בזרועות פתוחות בביתם של משפחת בעקער. את הקידושין ערך [[הרבי]] ביום ה' ד' אדר. | ||
| + | |||
| + | לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]]. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו. | ||
| + | |||
| + | באותה עת שימש כרבה של קראון הייטס הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], שדיבר בעיקר באידיש ולא שלט היטב בשפה האנגלית. בעלי תשובה שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלו, שלארצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשבי ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה. | ||
| + | |||
| + | ==האירוע בסוכת [[בית חיינו]]== | ||
| + | בחג הסוכות תש"ל, בעת ההתוועדות בסוכה, עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה לפתע אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. ועד המחסד שחש למקום והחל לפנות הצידה את כל הנוכחים, ניסה להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות. | ||
| + | |||
| + | לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל לבית הרפואה, שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים. | ||
| + | |||
| + | ==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס== | ||
| + | במוצאי שבת קודש י"ז אדר תשמ"ה נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו, הרב אברהם אזדבא והרב יוסף אברהם הלוי העלער. הרב מארלאו נבחר ברוב מוחץ של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. | ||
| + | |||
| + | תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן (בשיחת שבת פרשת מטות מסעי תשמ"ו): "כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך". | ||
| + | |||
| + | בשיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חז"ל "ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים . . אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך". | ||
| + | |||
| + | ==מפיץ בשורת הגאולה== | ||
| + | חיות מיוחדת היתה לו בכל עניני גאולה ומשיח, ובפרט בנושא זהות המשיח. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו. | ||
| + | |||
| + | בב' ניסן תשנ"ה, הגיע לראשונה בחייו לאה"ק, במיוחד לכנס הרבבה שנערך ביד אליהו בתל אביב. נאומו ערך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן: | ||
| + | |||
| + | "כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת קראון הייטס - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי". | ||
| + | |||
| + | חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה "עד מתי", והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת "יחי". אני מייצג כאמור את קהילת קראון הייטס המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". | ||
באחרית ימיו לקה במחלה קשה ממנה סבל במשך מספר שנים, עד לפטירתו המרה ביום כ' סיון התש"ס. בהלוויתו השתתפו אלפי תושבי שכונת קראון הייטס ורבנים מרחבי העולם. | באחרית ימיו לקה במחלה קשה ממנה סבל במשך מספר שנים, עד לפטירתו המרה ביום כ' סיון התש"ס. בהלוויתו השתתפו אלפי תושבי שכונת קראון הייטס ורבנים מרחבי העולם. | ||
גרסה מ־08:04, 8 ביולי 2007
הרב יהודה קלמן מארלאו נולד בי' אדר א ה'תרצ"ב בפרנקפורט דמיין שבגרמניה, לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה מחבב את לומדי התורה, והיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער.
אמור, מרת רחל, הייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא, עליו כתב החיד"א ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון". אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת תרח"צ היגרה המשפחה לארצות הברית והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.
למרות מבצם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד בישיבת 'תורה ודעת'. בנוארק היה גר החסיד הידוע ר' דוד שטאקהאמער שהיה חותנם של הרב מרדכי מענטליק והרב משה פנחס כץ, הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של הרב שילך ללמוד בתומכי תמימים, אז גם נוצר הקשר הראשון עם חסידות חב"ד באמצעות הרב שלום דובער גורדון, אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד הידוע ר' יוחנן גורדון, והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים.
בשנת תשי"ט התחתן הרב עם מרת חי' לבית משפחת רייכער. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, והיא ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, כאן התקבלה בזרועות פתוחות בביתם של משפחת בעקער. את הקידושין ערך הרבי ביום ה' ד' אדר.
לאחר החתונה עבד הרב כמחנך בליובאוויטשער ישיבה. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.
באותה עת שימש כרבה של קראון הייטס הרב זלמן שמעון דווארקין, שדיבר בעיקר באידיש ולא שלט היטב בשפה האנגלית. בעלי תשובה שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלו, שלארצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשבי ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.
האירוע בסוכת בית חיינו
בחג הסוכות תש"ל, בעת ההתוועדות בסוכה, עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה לפתע אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. ועד המחסד שחש למקום והחל לפנות הצידה את כל הנוכחים, ניסה להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.
לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל לבית הרפואה, שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.
הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס
במוצאי שבת קודש י"ז אדר תשמ"ה נפטר רבה של שכונת קראון הייטס הרב זלמן שמעון דווארקין. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו, הרב אברהם אזדבא והרב יוסף אברהם הלוי העלער. הרב מארלאו נבחר ברוב מוחץ של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה.
תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן (בשיחת שבת פרשת מטות מסעי תשמ"ו): "כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך".
בשיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חז"ל "ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים . . אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך".
מפיץ בשורת הגאולה
חיות מיוחדת היתה לו בכל עניני גאולה ומשיח, ובפרט בנושא זהות המשיח. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.
בב' ניסן תשנ"ה, הגיע לראשונה בחייו לאה"ק, במיוחד לכנס הרבבה שנערך ביד אליהו בתל אביב. נאומו ערך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן:
"כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת קראון הייטס - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי".
חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה "עד מתי", והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת "יחי". אני מייצג כאמור את קהילת קראון הייטס המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
באחרית ימיו לקה במחלה קשה ממנה סבל במשך מספר שנים, עד לפטירתו המרה ביום כ' סיון התש"ס. בהלוויתו השתתפו אלפי תושבי שכונת קראון הייטס ורבנים מרחבי העולם.
