שיחה:יהודה קלמן מרלו

סיפורים

מתוך תקוות מנחם:

צרור סיפורים על המד"א הבלתי נשכח של שכונת קראון הייטס הרה"ח יהודה קלמן מארלו ע"ה לרגל יום הולדתו.

א. פעם בקשנו חברי "המטה העולמי להצלת העם והארץ", מרבני הבי"ד דקראון הייטס שיכתבו לציבור מכתב קריאה לפעול בעניני שלימות והצלת ארץ ישראל, ורצינו שעוד רבנים יצטרפו ויחתמו ע"ז ואמרתי להרב מארלאו ע"ה, שאם יהיה כתוב על אד"ש מה"מ התואר מלך המשיח רבנים אחרים לא יחתמו. וע"כ אמר לי: "אם לא יהיה כתוב על אד"ש מלך המשיח, אני לא אוכל לחתום ע"ז!"...

ב. הרב מארלאו היה בעל צדקה גדול, ונודע ממוסדות ויחידים שתרם סכומים גדולים מכספו הפרטי. לפני פורים בתקופת יום ההולדת ויום ההילולא של משה רבינו, ביהכנ"ס "אהבת משה" במייפעל סטריט, עושים מלוה מלכה (דינער), ובשנת תש"ס כשהיה חולה אמרו הגבאים שהרב מארלאו שתמיד מגיע הפעם חסר, וספרו לי שתמיד נותן צ'ק עם סכום גדול.

ג. הצ'אלנט שעושים בשבתות אחרי התפילה ב-‏770 הוא בזכותו; וסיפור המעשה היה כך: יהודי גלמוד ופשוט (שהיה גר כמה שנים בקראון הייטס ולא ידעו מאיפה הוא) בשם ר' שלמה, מצאוהו מת ברחוב "ולא נודע מי הכהו", ובמוצאי שבת עשו לזכות נשמתו סעודת "מלוה מלכה" ואז היה פרשת שופטים, והרב מארלאו דיבר ואמר שמכיוון שבפרשה נאמרה פרשת "עגלה ערופה" על מקרה דומה, והזקנים צריכים לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" ואומר רש"י מחז"ל: "שלא ראינוהו ופיטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה", ע"כ הוא רוצה להציע, שמכיוון שיש תמיד אורחים בקראון הייטס, ובליל שבת כולם ב"ה מוזמנים אבל בשבת ביום יש הרבה שאין להם איפה לאכול (ובשבת עצמה אי אפשר לקנות), ע"כ הוא מציע שיכינו צ'אלנט לשבת אחרי התפילה שיוכלו להשביע נפשם. ואז יסד הגבאי דאז הרה"ח יהודה הכהן שיחי' בלעסאפסקי על שמו את "ועד סעודת שלמה", והכין הצ'אלנט לציבור לאחרי מוסף.

לאחרי כמה שבועות שהענין נכנס לשגרה (וכמובן שהרב בעצמו אף פעם לא אכל מזה, ע"ד שלא יאמרו לכבוד עצמו הוא דורש...) ניגש אלי הרב מארלאו וקרא לי ואמר: "הנני רואה שענין הצ'אלנט התקבל והסתדר ב"ה [דרכו בקודש שהיה יושב ולומד ומעיין בספרים בהתמדה עצומה בביהכנ"ס 770 כמה שעות אחרי התפילה, אבל מפעם לפעם קם והסתובב בביהכנ"ס לראות את מצב הציבור, וכידוע גודל הענוה והצניעות שלו] ואני רואה שאולכים מזה גם כאלה שיש להם אוכל מוכן בבית ומשפחה מסודרת, ואני שמח ומרוצה ע"כ, כי עי"ז לא מתביישים אלה שאין להם משפחה ואוכל מוכן ומסודר"...

ד. הרב מארלאו היתה לו התמדה עצומה, ובלילות שבת היה לומד בביהכנ"ס ב-‏770 אחרי התפילה הרבה שעות עד סביבות חצות הלילה (בין בקיץ ובין בחורף) ובשבת ביום עד לפני השקיעה וברגע האחרון הלך לעשות קידוש (והמשפחה חיכו עליו). הוא הכין לפני שבת בבית הכנסת כמה שקיות גדולות (שמיועדות לטלית ותפילין כנראה כדי שלא יקחו הספרים וינועו בבית הכנסת) ומילאם בספרי נגלה וחסידות ושו"תים. ואחרי שגמר הלקוטי שיחות והלקוטי תורה של פרשת השבוע, למד המון ספרי הלכה ובעיקר שו"ע של האדמוה"ז שכידוע היה בקי בו בכל פרטיו! וסימניו וסעיפיו (וחשבתי שהסיבה, שמכיוון שייעד את חייו לידיעת הלכה, ובשבתות יש המון זמן, שאפשר לנצלו, אבל הרי יכול שלא לעכב המשפחה וללכת אחרי התפילה לעשות קידוש ולסעוד סעודת שבת, ואז ללמוש את לימודיו? אבל התשובה כנראה: המציאות היא שאחרי סעודת שבת לא לומדים בעיון כי הראש כבד, ולומדים כרגיל רק דברים קלילים על הפרשה, אבל מכיון שרצה למצל הזמן לא היתה לו ברירה (ומסתמא עשה זאת בהסכמה מלאה של המשפחה שהבינו את צרכו החיוני, וח"ו ללמוד מכך שלא להתחשב במשפחה).

ה. ההתקשרות של הרב מארלאו והציות שלו לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שיל"ו היו להפליא, ובכל דבר שרוצה כ"ק אד"ש מה"מ היה עוזר ומעודד, וגם דחף אותי לפעולות ב"מטה שירה וזמרה" שכל דבר עשיתי לפי הדרכתו [וכידוע השיחה בב' אדר תשמ"ח, שבכל דבר לעשות לפי הדרכת הרבנים]. והרב מארלאו השתתף בעצמו תמיד בריקודים של שמחת בית השואבה, ושל שמחת חודש אדר.

ובשנת תש"ס שהיה חולה ולא יכול לבוא להשתתף בריקודים בבית הכנסת 770 קרא לי וביקש ממני שאארגן ואביא לביתו מניןונגן עם כלי זמר, כדי שירקדו בביתו, ובכוחותיו החלשים רקד בעצמו סביב השולחן וזה היה הרבה פעמים במשך הששים יום.

[ושמעתי מהסופר הרה"ח אליעזר שיחי' זלמנוב שהרב מארלאו אמר על דברי אד"ש שמבטלים בשישים את כל הענינים הבלתי רצוים - מבטלים בשׂישׂים (בשׂינים שמאליות) מלשון ששון ושמחה (ומעניין: ששים - גימטריא - ששן)]. ואחרי זה שוב קרא לי ביום הולדתו י' אדר, ואמר לי שרוצה לממן הוצאות השירה והזמרה ביום ההולדת והימים הסמוכים, ונתן לי צ'ק ע"ס 700 דולר. ואחרי כמה ימים קרא לי שוב ואמר שרוצה לתרום ולהשתתף בח"י דולר - עבור כל יום מהששים יום וכתב צ'ק ע"ס (18X60) 1,080 דולר.

ו. בליל כ"ז אדר תשנ"ב אחרי מה שקרה לאד"ש, עלינו למשרדו חברי ועד "המטה העולמי להבאת המשיח" [וכידוע, ע"פ הוראות אד"ש, כל פעולות המטה היו ע"פ הדרכת הרב מארלאו] ושאלנו אותו האם מתאים וצריך להמשיך ולרקוד באותו ערב ובלילות הבאים. והרב מארלאו במקום התקשר לחדרו של אד"ש ושאל והתייעץ עם המזכיר הרה"ח לייבל שיחי' גרונער [וכידוע שמסירותו העצומה לבריאות אד"ש היתה לאין שיעור, למרות הרכילות הנוראה של אנשי דלא מעלי], וביחד הסיקו שאדרבה "שמחה ממתקת הדינים", וצריך להמשיך ביתר שאת וביתר עז.

ז. ומהנ"ל רואים עד כמה הרב מארלאו היה צנוע ומעורב בין הבריות ויתכן שבאופיו האישי לא היה כ"כ בתנועה של שמחה [היה מתמיד בלימודו וכו'] אבל מכיון שיודע שזהו רצונו של אד"ש, ויש אנ"ש שמארגנים ומתעסקים ומשתתפים בזה, הוא עודד זאת בכל כוחותיו.

ומזה יכולים ללמוד ובפרט רבנים, איך צריך להיות הציות והביטול לאד"ש. ואיך צריכים להתחשב ברוחו ובאופיו של כאו"א ולעודד כל הדברים שבקדושה, למרות שזה לא מתאים ממש עם סגנונו ואופיו האישי של הרב (ואולי גם לא עם סגנון החוגים והשיטות המתונים (וה"בעל בתים") והמקומות והקהילות מהם הגיע).

והרב צריך ללמוד ההוראה ממשה רבינו ויהושע הן אצלם נאמר: "איש אשר רוח בו" וחז"ל מפרשים (הובא ברש"י) "שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו" והרי כל רב הוא בזעיר אנפין ממלא מקומו של משה רבינו, ובפרט ע"פ ה"אור החיים" הקדוש שציטטנו בגליון הקודם (מס' 103) שפירוש יכול להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד. שמנהיג הדור משתווה ומתחשב ואומר דברים כפי רצון ותכונות (הטובות) של הציבור ואז הציבור שומעים לו, וזהו הנאמר "אשר יוציאם ואשר יביאם".

ז.א. שרב לא יכול לכפות את אופיו וסגנונו על הציבור, ואין פירוש "מרא דאתרא" שהוא בעה"ב על הציבור, ושולט עליהם, כי אין המקום והציבור שייך לו, אלא הוא רק מופקד וממונה מה' ומהציבור למסור להם את דבר הוי' וההלכה, והציבור חייבים להישמע אליו, מהו דבר ה' [אבל הרב אינו יכול לכפות על הציבור את סגנונו, וגם לא להורות דברים לפי הנוחיות והאינטרסים שלו].

ח. פעם הרב מארלאו התאונן אלי שיש מאנ"ש והתמימים שלפעמים באים אליו ואומרים לו שקיבלו הוראה מאד"ש ע"י אגרות קודש וזה נגד ההלכה ונגד ההיגיון, ונגד תשובות והוראות מפורשות של אד"ש במשך השנים בכגון זה. וצריכים לדעת שהרבי אמר מפורש במוצש"ק ב' אדר תשמ"ח והורה מה צריכים לעשות אם יבוא יום שהוא לא יענה תשובות בגלוי ובכתב, וע"כ אמר וחזר ע"ז עשרות פעמים בשיחה זו, שהוא מוסר את כל התשובות לאנ"ש ולכלל ישראל ע"י הרבנים של הבית דין (כמו שמשה מסר ליהושע) ז.א. שאת הסמכות וההוראות הוא מוסר ע"י הרבנים וצריכים לציית להם רבני חב"ד, חסידישע רבנים, שממלאים בכל דבריהם להוראות אדמו"ר שליט"א.

ואד"ש לא אמר אז שמוסר הסמכות והתשובות לאגרות קודש, אלא שחסידישער רב (כמו שאצלנו היה הרב מארלאו ע"ה) יודע שכשאין לו החלטה ע"פ ההלכה ולא ע"פ ההיגיון התורני הוא מעודד לשאול את אד"ש ע"י אגרות קודש (והרב מארלאו למד רמזים כמ"פ ממספר העמוד ומספר האגרת). אבל את הסמכות אד"ש מסר לרבני הבי"ד (ולא לאגו"ח וכדומה, שרצו לטעון כך במכתבם אחרי כ"ז אדר וכו', ולא היו דברים מעולם!) [אלא שאנשים לא רוצים מרות רבנית שעוקבת על ראשם ויותר קל "להסתדר" עם הספר אגרות קודש].

ט. מכל הנ"ל רואים גודל העונה והציות וההתקשרות של הרב מארלאו ע"ה לכ"ק אד"ש מה"מ וחבל שבעלי המחלוקת רדפו ולחמו (כלשון אד"ש בשיחה הידועה של פרשת משפטים) נגדו ונגד בי"ד, ואותם חוגים ואנשים ממשיכים ללחום כעת נגד הקהילה ובית הכנסת והגבאים (שנבחרו ע"פ תורה) בערכאות של גויים ר"ל וגן הלכו (בהשתתפות משפיעים מפורסמים) וישבו שעות רבות אצל רבנים של "אגודת הרבנים" מחוץ לשכונה ו"אילצו" לחתום על "נידוי" נגד הרב מארלאו והבי"ד (כפי שאותם רבנים העידו זאת בפני).

ותפילתנו ועתירתנו שיערה עליהם רוח ממרום ויעשו תשובה ויבקשו מחילה מהרב מארלאו (שישאלו פסק הלכה מרבנים, אנשי אמת, איך עושים זאת כיום) וכן את מחילת תושבי קראון הייטס, וה' הטוב יכפר בעדם, ושב ורפא להם! ובפרט בחודש אד"ש ש"מזלו בריא"!

פה העניין הוא

שמבחינה דיקדוקית יש לכתוב מארלו ולא מרלו חסיד חב"ד* אידישעפדיה.

כן כתבתי בעבר והסכים עימי ראש ההירכרי' - חב"דניק. לתשומת ליבך, רבי חיים שי'. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

אגב, כדאי שתעיין רגע בהיסטורית השינויים של הדף חסיד חב"ד* אידישעפדיה.

בויקיפדיה זה נכתב "מרלו". ובגוף הערך "מארלו". --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 15:43, 24 בפברואר 2010 (UTC)

הם הקו המנחה שלנו? אותנו (לענ"ד) מנחה ראשית כל מה שנכון. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

"אנחנו" זה מה שכתבו בגוף הערכים. שם הערך נועד לאנשים מבחוץ שימצאו את דרכם אלינו. ובהחלט הגיע הזמן להכריע בנושא - אחת ולתמיד. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 16:48, 24 בפברואר 2010 (UTC)

זה לא משנה כל כך, אם ישנן את ההפניות הנכונות משני אופני הביטוי. כך כל אחד ימצא את מבקשו. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:48, 24 בפברואר 2010 (UTC)

לא ישן במשך ימי חג הסוכות כלל (מכניסת החג הראשון ועד מוצאי שמחת תורה).

לא הגיוני שבנ"א לא יישן כלל 8 ימים!!, א"ל שלא ישן יותר מ30 דק' (60 נשימות של סוס), וא"ל שלא עלה על מיטה וכו' - צריך לברר אצל המשפחה/מקורבים אבל לא יתכן כהנ"ל פרידבערג - שיחה 12:08, 12 ביוני 2012 (IDT)

ככל הנראה הוא לא עלה על המיטה. גם ידוע מה שאמר הרבי לגיסתו (אשת הרש"ג) אחר ההתקפת לב בתשל"ח, שהיות וישנו מחלוקת אם חייבים לישון בסוכה או לא, לכן החמיר על עצמו לא לישון כלל. כמובן שאין לדמות את הרבי להרב מארלאו, אבל בכל זאת רואים שהמושג קיים --שמואל מונקס - שיחה 19:56, 12 ביוני 2012 (IDT)

O.K מכיון שאתה כתבת א"ז ראוי שתתקן. תוכל לברר מפי אביך או מפי ר"א טורין. אגב יישכ"ח על הערך היפה פרידבערג - שיחה 02:22, 14 ביוני 2012 (IDT)

אבי?...--שמואל מונקס - שיחה 07:53, 14 ביוני 2012 (IDT)

הוא יודע הכל. לא? פרידבערג - שיחה 08:09, 14 ביוני 2012 (IDT)

4 זוגות תפילין

מועבר מהערך היות ולפי המידע שכרגע בידינו, זו שמועה שקמו עליה עוררין ואין לה מקור אמין.

יש אומרים שהניח ארבעה זוגות תפילין (רש"י, רבינו תם, שמושא רבא וראב"ד).ל){הערת שוליים|אך לפי הרב אליעזר זלמנוב., הסופר שהי' בודק את תפיליו, לא הי' הרב מביא שמו"ר וראב"ד לבדיקה, כך ששמועה זו חסרה כל יסוד לכאורה}.

סוף העתקה. --שיע • שיחה י"ב בשבט ה'תשע"ה 21:52, 1 בפברואר 2015 (UTC)

ההלוייה

הלויתו מסקרת כאן בפירוט נרחב יותר מאשר הסאטלייט ומקבלת הנשיאות של הרבי גם יחד. ואי אפילו תיבת 'לעריכה'.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.