הבדלים בין גרסאות בדף "חיים כבש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (החלפת טקסט – "ירושה " ב־"ירושה ")
שורה 10: שורה 10:
 
בסביבות שנת [[תרצ"ג]] קבע את מגוריו ב[[נעוול]] וכאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק [[רוסיה]] והצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה ב[[סמרקנד]], שם נפטר מרעב וממחלות ביום [[כ"ד אייר]] [[תש"ג]] בגיל 54.
 
בסביבות שנת [[תרצ"ג]] קבע את מגוריו ב[[נעוול]] וכאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק [[רוסיה]] והצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה ב[[סמרקנד]], שם נפטר מרעב וממחלות ביום [[כ"ד אייר]] [[תש"ג]] בגיל 54.
  
הוא נותר ערירי ממשפחתו, ומי שהביא אותו לקבר ישראל בבית העלמין בסמרקנד למרות הסכנה שבדבר היה החסיד ר' [[מאיר איטקין]], ובשכר ההתעסקות שלו קיבל בירושה את כל חפציו האישיים בתוכם היו חפצים שקיבל בירושה מאשתו בהם חפצים בהם השתמש [[הבעל שם טוב]], ור' מאיר שלח חפצים אלו ל[[ספריית ליובאוויטש|ספרייתו של הרבי]].
+
הוא נותר ערירי ממשפחתו, ומי שהביא אותו לקבר ישראל בבית העלמין בסמרקנד למרות הסכנה שבדבר היה החסיד ר' [[מאיר איטקין]], ובשכר ההתעסקות שלו קיבל ב[[ירושה]] את כל חפציו האישיים בתוכם היו חפצים שקיבל ב[[ירושה]] מאשתו בהם חפצים בהם השתמש [[הבעל שם טוב]], ור' מאיר שלח חפצים אלו ל[[ספריית ליובאוויטש|ספרייתו של הרבי]].
  
 
{{מיון רגיל:כבש, חיים}}
 
{{מיון רגיל:כבש, חיים}}

גרסה מ־08:13, 9 בספטמבר 2016

ר' חיים כבש (תרמ"ט-כ"ד אייר תש"ג), היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שכיהן כרב העיר יוחוביץ', ועסק בהקמת מקוואות טהרה וחיידרים בעיר ובסביבותיה.

קורות חיים

ר' חיים כבש נולד בעיירה וויעטקא בשנת תרמ"ט.

בנערותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ובהגיעו לגיל חופה נשא את בתו של ר' יצחק מווילייקא – נכדו של רבי שלמה חיים מקוידנוב, וזכה שאדמו"ר מהורש"ב ישמש כמסדר קידושין בחתונתו.

בשנת תרפ"ו התמנה לכהן כרב העיר יוכאוויטש, ועסק בבניית מקוואות והקמת חדרים, הן ביוכאוויטש עצמה והן בסביבותיה.

בסביבות שנת תרצ"ג קבע את מגוריו בנעוול וכאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברח לעומק רוסיה והצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה בסמרקנד, שם נפטר מרעב וממחלות ביום כ"ד אייר תש"ג בגיל 54.

הוא נותר ערירי ממשפחתו, ומי שהביא אותו לקבר ישראל בבית העלמין בסמרקנד למרות הסכנה שבדבר היה החסיד ר' מאיר איטקין, ובשכר ההתעסקות שלו קיבל בירושה את כל חפציו האישיים בתוכם היו חפצים שקיבל בירושה מאשתו בהם חפצים בהם השתמש הבעל שם טוב, ור' מאיר שלח חפצים אלו לספרייתו של הרבי.