הבדלים בין גרסאות בדף "חול המועד"
מ (החלפת טקסט – " עני " ב־" עני ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ימי '''חול המועד''' | + | ימי '''חול המועד''' הם ימים בתוך המועדים, שקדושתם קלה מקדושת [[יום טוב]]. ימי חול המועד הם ימי שמחה, ואסורים בעשיית מלאכה. |
| − | איסור מלאכת חול המועד, יש ראשונים הסוברים{{הערה|1= ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חול המועדס"ב (חי"ג ע' קז ואילך). וש"נ.}} שהוא מדאורייתא. | + | איסור מלאכת חול המועד, יש ראשונים הסוברים{{הערה|1= ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חול המועדס"ב (חי"ג ע' קז ואילך). וש"נ.}} שהוא מדאורייתא. |
| − | גדר המלאכות, לא נקבע בתורה, ולא מסרן הכתוב אלא לחכמים, מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן, ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה, דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור"{{הערה|1=[[חגיגה]] יח, א ובפ[[רש"י]].}}, ולאחר שקבעו חכמים שמלאכה פלונית אסורה - נעשית אסורה מדאורייתא | + | גדר המלאכות, לא נקבע בתורה, ולא מסרן הכתוב אלא לחכמים, מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן, ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה, דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור"{{הערה|1=[[חגיגה]] יח, א ובפ[[רש"י]].}}, ולאחר שקבעו חכמים שמלאכה פלונית אסורה - נעשית אסורה מדאורייתא{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/27/301&search=חול+המועד תורת מנחם תשט"ז]}}. |
| + | == שמחה וכבוד == | ||
| + | |||
| + | מצות שמחת [[יום טוב]] נוהגת גם בחול המועד{{הערה|משנה סוכה מח, א; שו"ע אדה"ז תקכט, ו.}}. וחובה לכבד חולו של מועד במאכל ובמשתה ובכסות נקיה כשאר ימים טובים{{הערה|מג"א תקל, א.}}. ונהגו ללבוש בגדי שבת בחול המועד{{הערה|מג"א שם.}}. וכן המנהג שתהא מפה פרושה על השלחן כל ימי חול המועד כמו ב[[יום טוב]]{{הערה|ערוך השולחן שם, ד.}}. | ||
== החיוב לעסוק בתורה בחול המועד == | == החיוב לעסוק בתורה בחול המועד == | ||
| שורה 9: | שורה 12: | ||
עיקר איסורי המלאכה הוא כדי שיעסקו בתורה בימי חול המועד. | עיקר איסורי המלאכה הוא כדי שיעסקו בתורה בימי חול המועד. | ||
| − | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק | + | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|שולחן ערוך הלכות תלמוד תורה פרק ג' הל' ד-ה.}}, שמי שאינו יכול לעסוק תמיד בתורה ומתפרנס ממעשה ידיו, חייב לקבוע לו עיתים ל[[תלמוד תורה]] ב[[יום]] וב[[לילה]], כפי כוחו ויכלתו. ואם פרנסתו נעשית על ידי אחרים, חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש. |
| − | לקבוע לו | + | |
| − | + | וכשם שבימות החול, אלה המתפרנסים ממעשה ידיהם אין להם חיוב לעסוק בתורה יומם ולילה, כך גם ביום טוב ושבת, שמכיוון שיש מצווה להתענג ולאכול בהם, הרי פטרה התורה מחיוב מצות תלמוד תורה בזמן זה. | |
| − | ממש - | + | |
| + | אמנם בימי חול המועד שאין בהם טעמי פטור אלו (פרנסה או עונג [[שבת]] ו[[יום טוב]]), הרי במילא נשאר הציווי המלא של "חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש"{{הערה|מלבד הזמנים המיועדים ל[[תפילה]] ולקיום מצוות ושמחת בחגך, שהיא מצוות עשה מהתורה גם בחול המועד. על פי [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15608&hilite=6ef1e4ba-420b-4c04-9ecd-2cef3b4df0aa&st=חול+המועד&pgnum=233 שיחת שבת פרשת צו תשל"א]}}. | ||
| + | |||
| + | ==שבת חול המועד== | ||
| + | שבת [[חול המועד]] היא השבת שחלה בתוך ימי חול המועד ואסור ליטול בה [[ארבעת המינים]]. | ||
| + | |||
| + | בשבת חול המועד אסור ליטול לולב ושאר ארבעת המינים, ואין לטלטם גם משום חשש מוקצה. | ||
| + | |||
| + | בתפילות השבת מוסיפים [[יעלה ויבוא]]. בקריאת התורה בתפילת [[שחרית]] קוראים פרשיות מיוחדות והפטרות מיוחדות, ובמנחה את תחילת הפרשה של השבת הבאה (או, אם בשבת הבאה עדיין יש חג, של שבת שאחריה). | ||
| − | + | תפילת מוסף היא בנוסח של יום טוב, אך מזכירים בו שבת. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==עשרת ימי תשובה== | |
| − | + | בשם האריז"ל מובא, שגם הימים של [[עשרת ימי תשובה]] שבין [[ראש השנה]] ל[[יום הכיפורים]], הם דוגמת חול המועד{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1-JIMrZoO79xn8UdT5jTUup7SUl8BU2iN/view שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר].}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[יקותיאל פרקש]], '''[[חול המועד כהלכתו]]''', מהדורה חדשה, תש"ע. | *[[יקותיאל פרקש]], '''[[חול המועד כהלכתו]]''', מהדורה חדשה, תש"ע. | ||
| + | *'''[https://drive.google.com/file/d/15E8BwjGzypFNhVdNUvkRmDoctCou_iBA/view סיכום דיני חול המועד]''', בגליון 'מבית ההוראה' (כפר חב"ד) גליון 9, תשרי תשפ"א עמוד 18 | ||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *הרב [[משה קורנוויץ]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/719389/ הלכות חול המועד]''' {{וידפו}} | ||
| + | *[[מכון הלכה חב"ד]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/22-09-2021-16-50-39-מדיני-חול-המועד-סוכות.pdf קיצור דיני חול המועד]''' {{PDF}}{{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שלוש רגלים]] | [[קטגוריה:שלוש רגלים]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:31, 18 בספטמבר 2023
ימי חול המועד הם ימים בתוך המועדים, שקדושתם קלה מקדושת יום טוב. ימי חול המועד הם ימי שמחה, ואסורים בעשיית מלאכה.
איסור מלאכת חול המועד, יש ראשונים הסוברים[1] שהוא מדאורייתא.
גדר המלאכות, לא נקבע בתורה, ולא מסרן הכתוב אלא לחכמים, מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן, ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה, דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור"[2], ולאחר שקבעו חכמים שמלאכה פלונית אסורה - נעשית אסורה מדאורייתא[3].
תוכן עניינים
שמחה וכבוד[עריכה]
מצות שמחת יום טוב נוהגת גם בחול המועד[4]. וחובה לכבד חולו של מועד במאכל ובמשתה ובכסות נקיה כשאר ימים טובים[5]. ונהגו ללבוש בגדי שבת בחול המועד[6]. וכן המנהג שתהא מפה פרושה על השלחן כל ימי חול המועד כמו ביום טוב[7].
החיוב לעסוק בתורה בחול המועד[עריכה]
עיקר איסורי המלאכה הוא כדי שיעסקו בתורה בימי חול המועד.
אדמו"ר הזקן פוסק[8], שמי שאינו יכול לעסוק תמיד בתורה ומתפרנס ממעשה ידיו, חייב לקבוע לו עיתים לתלמוד תורה ביום ובלילה, כפי כוחו ויכלתו. ואם פרנסתו נעשית על ידי אחרים, חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש.
וכשם שבימות החול, אלה המתפרנסים ממעשה ידיהם אין להם חיוב לעסוק בתורה יומם ולילה, כך גם ביום טוב ושבת, שמכיוון שיש מצווה להתענג ולאכול בהם, הרי פטרה התורה מחיוב מצות תלמוד תורה בזמן זה.
אמנם בימי חול המועד שאין בהם טעמי פטור אלו (פרנסה או עונג שבת ויום טוב), הרי במילא נשאר הציווי המלא של "חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש"[9].
שבת חול המועד[עריכה]
שבת חול המועד היא השבת שחלה בתוך ימי חול המועד ואסור ליטול בה ארבעת המינים.
בשבת חול המועד אסור ליטול לולב ושאר ארבעת המינים, ואין לטלטם גם משום חשש מוקצה.
בתפילות השבת מוסיפים יעלה ויבוא. בקריאת התורה בתפילת שחרית קוראים פרשיות מיוחדות והפטרות מיוחדות, ובמנחה את תחילת הפרשה של השבת הבאה (או, אם בשבת הבאה עדיין יש חג, של שבת שאחריה).
תפילת מוסף היא בנוסח של יום טוב, אך מזכירים בו שבת.
עשרת ימי תשובה[עריכה]
בשם האריז"ל מובא, שגם הימים של עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הם דוגמת חול המועד[10].
לקריאה נוספת[עריכה]
- יקותיאל פרקש, חול המועד כהלכתו, מהדורה חדשה, תש"ע.
- סיכום דיני חול המועד, בגליון 'מבית ההוראה' (כפר חב"ד) גליון 9, תשרי תשפ"א עמוד 18
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חול המועדס"ב (חי"ג ע' קז ואילך). וש"נ.
- ↑ חגיגה יח, א ובפרש"י.
- ↑ תורת מנחם תשט"ז
- ↑ משנה סוכה מח, א; שו"ע אדה"ז תקכט, ו.
- ↑ מג"א תקל, א.
- ↑ מג"א שם.
- ↑ ערוך השולחן שם, ד.
- ↑ שולחן ערוך הלכות תלמוד תורה פרק ג' הל' ד-ה.
- ↑ מלבד הזמנים המיועדים לתפילה ולקיום מצוות ושמחת בחגך, שהיא מצוות עשה מהתורה גם בחול המועד. על פי שיחת שבת פרשת צו תשל"א
- ↑ שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר.
