הבדלים בין גרסאות בדף "השכמת הבוקר"
מ (החלפת טקסט – " מים " ב־" מים ") |
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: קודם רחיצת הפה שחרית אין לברך [[ברכות השחר]], מלבד בימי ה[[תענית]]. | [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: קודם רחיצת הפה שחרית אין לברך [[ברכות השחר]], מלבד בימי ה[[תענית]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]] |
גרסה מ־07:04, 6 בנובמבר 2016
השכמת הבוקר היא חלק חשוב בחייו של יהודי, מכיון היא "ראשית היום" ואחריה נמשכים כל מעשי היום.
אמירת מודה אני
טוב להרגיל עצמו לומר מיד שניעור נוסח זה: מודה אני וכו'.
כשאומרים מודה אני צריכים להניח יד אל יד ולהרכין את הראש.
סדר היום מתחיל ב"מודה אני" ואת זה אומרים קודם נטילת ידים, אפילו בידים טמאות, כיון שכל הטומאות בעולם אינן מטמאות את ה"מודה אני" של יהודי. הוא יכול להיות חסר בזה או בזה, אבל ה"מודה אני" נשאר שלם.[1]
נטילת ידים שחרית
אין להזכיר את השם ולא ללמוד וכן שלא ליגע במלבושיו, וכן שלא לילך ד' אמות בעוד שרוח הטומאה שורה על הידים, קודם נטילת ידים של שחרית.
נטילת ידים צריך להיזהר אפילו לעכב, שיהיו מים הכשרים לנטילת ידים לסעודה. ושיבואו על ידיו מכל כלי ומכח אדם, וצריך ליטול כל פרק כל היד עד חבורו לקנה הזרוע.
אדמו"ר הרש"ב אמר: קודם רחיצת הפה שחרית אין לברך ברכות השחר, מלבד בימי התענית.
