היכלות (בחסידות)

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

היכלות הינם מושג מקביל ל'עולמות' המוזכרים בספרי החסידות, והם בדוגמת ה'היכלות' שיש בארמון של מלך בשר ודם. היכלות אלו הינם המדורים החיצוניים שבכל עולם, שבהם דרים הנבראים ובהם הוא עיקר התיקון שבכל עולם, היות שהספירות האלוקיות שבכל עולם - הם האור האלוקי שאינו צריך תיקון.

שמם ומקומם

מושג ה'היכלות' מוזכר בעיקר בזוהר ובספרי תורת הקבלה, עם איזכורים מועטים בתורת החסידות.

בספר הזוהר מוזכרים ההיכלות רק בעולמות בריאה-יצירה-עשיה, ואילו בספרי הקבלה של תלמידי האריז"ל מובא שגם בעולם האצילות יש היכלות, ובספר התניא מובא שאפילו למעלה יותר בגולגלתא יש עולמות.

בתורת החסידות מוסבר שלא משתמשים בשם 'היכל' היות שענינו של ההיכל הוא בדוגמת בית, שיש בו מצד אחד מעלה שמגן מפני החמה והגשם, אך מצד שני יש בו גם חיסרון שהוא מעלים ומסתיר את האור (שלא יוכל להיכנס אלא רק דרך חלון), והיות שמה שמורגש בעיקר בעולמות הוא ההעלם והסתר על האור האלוקי, לכן הוא נקרא בחסידות בשם "עולם" מלשון העלם והסתר. ומכיוון שאין האור מאיר בו בפנימיות אין הוא מרגיש את מקורו, ואינו "עלול" אלא "נברא", דהיינו – רחוק ממקורו בלי ערך, והוא מציאות של "יש" ו"נפרד".

עניינם

ההיכל הוא כללות העולם. בכל היכל יש מחנות של נשמות ומלאכים המתאימים לאותו היכל (היכל החסד, היכל הזכות, וכדומה) ומקבלים ממנו את חיותם.

"הנהגת" ההיכל היא על ידי הספירות, אך מאחר והנבראים שבו מוגבלים יש הכרח בהיכל שיגן עליהם ע"י העלמת האור האינסופי של הספירות. ההיכל הוא הכלי שבאמצעותו נתפס האור ע"י הנבראים שמקבלים ממנו את חיותם, וכמו לכל כלי יש לו דופן, ולדופן שני צדדים: צידו הפנימי של דופן הכלי (הנמשך מדרגת העיגולים) מגביל את האור, וצידו החיצון (הנמשך מחיצוניות הכלים) מאפשר לנבראים שבו לקבל ממנו חיותם. (אוה"ת שלח א' תרא-ב). שורשו אופן "היווצרות" ההיכל הוא על דרך הידוע לגבי "כל הגבוה יותר יורד למטה יותר". הוא נמשך מהעיגולים (ממה שלא נמשך עדיין גם בבחינת מקיף) ע"ד שהפרסא שרשה מהכתר, וע"ד משלי שלמה (דדוקא חכם גדול יכול לומר משלים כו'), וע"ד הלבושים ששרשם דוקא מהמקיפים (ולכן ע"י הדיבור, שהוא לבוש, יוכל להיות מתחדש שכל גלוי מהמקיף), וע"ד התלבשות בחינה שלמעלה מהדעת דווקא בבחינה שלמטה מהדעת, וכמו שרש הבהמה הגשמית מבחינת בהמה רבה שלמעלה מהאצילות וכו'. (אוה"ת נ"ך תצו-ז). מספרם היכלות יש רק 7 (הרצון, האהבה, הזכות, נוגה, עצם השמים, והיכל לבנת הספיר כולל 2: לבנת – מלכות, ספיר – יסוד) (למרות שהספירות הן 10), כי עניינם של ההיכלות הוא העלם, ובג' המוחין נמצא האור בגילוי.

הם המדורים החיצוניים שיש בכל עולם, שבהם דרים הנבראים.

מבואר כי בכל אחד מן עולמות אבי"ע ישנם עשר ספירות, עולמות והיכלות. ועשר הספירות בכל עולם הם בבחינת אלוקות, והעולמות וההיכלות צריכים להתתקן.

ענינם

ענין ההיכלות הוא כמלך בשר ודם, שיש לו בטרקלין שלו היכלות רבות אשר כולם לתועלת דירתו. שכל היכל משמש לדבר מסויים. ישנם היכלות פנימיים והיכלות חיצוניים.

אמנם רוב החדרים אינם נקראים עיקר דירתו של המלך, אלא שהתועלת שבהם היא לדברים הנצרכים לתשמיש המלך וענייניו, כמו למאכל שולחנו, להעמדת כליו ולבושיו ומקום עמידת שריו ומשרתיו ובני ביתו המשרתים לפניו.

ואפשרי הדבר שלא ייכנס המלך לחדרים אלו מעולם, כי לא נעשו לדירתו בעצמו אלא רק לנכנסים אליו.

היכלות דאצילות

מחיצוניות הכלים של עשר ספירות של עולם האצילות, נבראו ההיכלות דאצילות שמתלבש בהם בחינת העיגולים של עשר הספירות וגם גופות המלאכים של עולם האצילות שהם בחינת יש, וכמו שנאמר "במלאכיו ישים תהלה", שאינם בבחינת ביטול לגמרי כעלול לגבי עילתו.

היכלות דנוגה

כמו שיש היכלות בקדושה, כך יש היכלות של קליפת נוגה, וכן היכלות של ג' קליפות הטמאות. ז' היכלות דנוגה הם מקור לע' שרים.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חסידות. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.