הבדלים בין גרסאות בדף "גזירת הלבוש"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| (40 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''גזירת הלבוש''' הוא כינוי | + | '''גזירת הלבוש''' הוא כינוי לגזירת שינוי הלבוש שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תר"ד]] על ה[[יהודים]]. באותה גזירה צווה הצאר על היהודים לקצר ולשנות את מלבושיהם שיראו כמלבושי שאר האומות. הגזירה הגיעה עד ל[[פולין]] ואף הביאה למעצרו של האדמו"ר מ[[גור]] בעל חידושי הרי"מ. בעקבות שורת הפגנות מחאה ברוסיה ובפולין נתבטלה לבסוף הגזירה. גזירה זו השאירה חותם על [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שגרמה להם להחליף את ה{{מונחון|קפוטה|זק'ט ארוך יותר שכיום הולכים אתו שאר החסידויות}} ב[[סירטוק]] ואת המגבעת (אם הייתה) ל[[קסקט]]. |
==הרקע לגזירה== | ==הרקע לגזירה== | ||
| − | מהיום בו עלה הצאר ניקולאי לשלטונו, ביום [[ | + | מהיום בו עלה הצאר ניקולאי לשלטונו, ביום [[כ"א בכסלו]] [[תקפ"ו]] בקש הצאר ניקולאי לכבות את גחלת היהדות ב[[רוסיה]] ולגרום להתבוללות המונית של ה[[יהודים]], וזאת על ידי שורת גזירות שגזר על כלל ה[[יהודים]] שגרו בתחום שלטונו. הגזירה הראשונה הייתה [[גזירת הקנטוניסטים]] - גיוס ילדי היהודים לצבא הצאר כדי "לחנך מחדש" את ילדי היהודים, לבולל את הדור הצעיר ולהשכיח מהם את יהדותם. הגזירה הבאה הייתה הגבלת תחום התיישבות של היהודים ברחבי רוסיה. הצאר הקצה לכל היהודים מספר מקומות שרק בהם הם יוכלו להתיישב, גזירה זו כונתה בשם [[תחום המושב]]. |
| − | + | הגזירה הבאה הייתה "גזירת הלבוש" מטרתה הייתה בדומה ל[[גזירת הקנטוניסטים]] - לבולל את הדור הצעיר, וכך גזירת שינוי הלבוש נועדה לבולל את הדור המבוגר יותר, על ידי האיסור של לבישת מלבושים יהודיים מיוחדים. | |
| − | את גזירת הלבוש גזר הצאר | + | את גזירת הלבוש גזר הצאר ניקולאי בעצתם של ה[[משכילים]], שאמרו לו שהלבוש היהודי מבדיל את היהודים מבני העם הרוסי וגורם להם להסתגר בתוך עצמם. עצתם התקבלה על רקע פתיחת רשת בתי ספר חדשה ב[[רוסיה]]. הרעיון בגזירה היה לגרום ליהודים להתלבש כשאר בני העם הרוסי, במחשבה שהדבר יביא להתבוללות המונית של ה[[יהודים]] בקרב הרוסים. |
==הגזירה== | ==הגזירה== | ||
| − | לגזירה היו מאפיינים רבים, ביניהם | + | לגזירה היו מאפיינים רבים, ביניהם ניתן למנות את שתי הדברים שהיו עיקר גזירת הלבוש: |
*'''קיצוץ הזקן והפאות''' | *'''קיצוץ הזקן והפאות''' | ||
*'''לקצר את המלבושים''' דבר אשר גרם לקיצור הקפוטה של חסידי חב"ד ולהחלפתה בפראק רוסי ([[סירטוק]]). | *'''לקצר את המלבושים''' דבר אשר גרם לקיצור הקפוטה של חסידי חב"ד ולהחלפתה בפראק רוסי ([[סירטוק]]). | ||
| − | גזירות אלה נכפו | + | גזירות אלה נכפו על ידי השוטרים הרוסים והפולנים באכזריות רבה. בכל פעם שראו השוטרים [[יהודי]] מהלך עם [[פיאות]] גלויות ו[[זקן]], או לחלופין מהלך כשלגופו קפוטה ארוכה ורחבה היו מכים בו וגזרים לו את פאותיו וזקנו, או שגוזרים את שולי הקפוטה, וכל זאת לעיני כולם. אכיפות אלה גרמו לגל מחאות אדיר בכל רחבי [[רוסיה]]. עשרות אלפי [[יהודים]] מכל שכבות האוכלוסייה יצאו להפגין ברחובות נגד האכיפה הבררנית והמפלה של השלטונות כלפי היהודים. |
| − | בעקבות ההפגנות ההמוניות לאחר שנים מועטות הוסרה הגזירה מ[[רוסיה]]. אך היא עדיין המשיכה ברחבי [[פולין]] והסביבה | + | ראשי הרבנים, שבראשם ה[[צמח צדק]]{{הערה|שו"ת צמח צדק, יו"ד סימן צ'–צ"א.}} ורבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|אגרות רבי ישראל מרוז'ין ובניו, חלק ב', אגרת ל"ג.}} התירו ליהודים להתלבש כפי שנצטוו על פי החוק, בשל אימת המלכות. לעומתם רבי [[יצחק מאיר אלתר]] בעל החידושי הרי"מ סבר שלגזירה יש דין של [[יהרג ואל יעבור]]. |
| + | |||
| + | בעקבות ההפגנות ההמוניות לאחר שנים מועטות הוסרה הגזירה מ[[רוסיה]]. אך היא עדיין המשיכה ברחבי [[פולין]] והסביבה. המתנגד החזק ביותר שעמד בתוקף כנגד הגזירה היה רבי יצחק מאיר אלתר. בעקבות התנגדותו הגדולה לגזירה הוא נאסר על ידי השלטונות. לאחר שנאסר נאספו המוני [[יהודים]] והחלו להפגין ב[[ורשה]]. כשההפגנה החלה לצאת מכלל שליטה שחררו ה[[פולין|פולנים]] את האדמו"ר מגור, והציעו ליהודים פשרה. הפשרה הייתה או שהם יקצצו את הזקן וילכו במלבושים קצרים כדרכיהם של ה[[משכילים]], או שהם ילכו במלבושים ארוכים, אך יוסיפו מכנסיים קצרים התקועים בתוך הגרב כמנהג הרוסים. היהודים בחרו באפשרות השנייה, ומנהג זה השתמר עד ימינו. | ||
==השפעה על היהדות== | ==השפעה על היהדות== | ||
| − | ההשפעה של גזירת הלבוש על ה[[יהדות]] | + | ההשפעה של גזירת הלבוש על ה[[יהדות]] הייתה רבה. לאחר ששלטונות [[פולין]] שחררו את האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, וה[[יהודים]] קבלו את הפשרה של השלטונות, נהגו חסידי גור להכניס את פאותיהם מתחת לכיפתם{{הערה|חוץ מאלה שגרים ב[[ירושלים]], שהם מהלכים עם [[פיאות]] גלויות}}, וככל שאר חסידויות פולין החלו ללכת כשמכנסיהם מוכנסים בתוך גרביהם. מנהגים אלה נשתמרו עד ימינו וניתן לראות הרבה חסידויות המהלכות כפי שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תר"ד]]. הסיבה לכך שהם לא שינו מלבושם הוא שכך היה מנהגם. |
| − | כמו כן הסיבה לכך שחסידי פולין הולכים עם ספודיק היא מפני שכחלק מהפשרה שהתגבשה בין שלטונות [[פולין]] ל[[יהודים]] הוסכם שהיהודים יחבשו ל[[ראש|ראשם]] את הכובע ששמש את ה[[קוזאקים|קוזאקים]] | + | כמו כן הסיבה לכך שחסידי פולין הולכים עם ספודיק ולא עם [[שטריימל]] היא מפני שכחלק מהפשרה שהתגבשה בין שלטונות [[פולין]] ל[[יהודים]] הוסכם שהיהודים יחבשו ל[[ראש|ראשם]] את הכובע ששמש את ה[[קוזאקים|קוזאקים]]. הכובע היה כובע פרווה גדול ושמו היה ספודיק. מאז ועד היום נשתמר המנהג בחצרות חסידויות פולין וחסידיהם מהלכים עם ספודיק על ראשם. |
==השפעה על חב"ד== | ==השפעה על חב"ד== | ||
| − | ההשפעה על [[חב"ד]] הייתה אף גדולה יותר | + | ההשפעה על [[חב"ד]] הייתה אף גדולה יותר. עד לגזירת הלבוש בשנת [[ה'תר"ד]] נהגו [[חסידי חב"ד]] להלך עם קפוטה גדולה כשאר החסידיות, ובעקבות גזירת הלבוש שבה נצטוו היהודים ללכת עם בגדים של העם הרוסי, שינו חסידי חב"ד את מלבושיהם מקפוטה, ובחרו בפראק הרוסי, הנקרא ברוסית [[סירטוק]]. הסירטוק היה קצר יותר מהקפוטה אותה נהגו החסידים ללבוש. הסירטוק שימש בימים ההם סוחרים מכובדים וזאת הייתה הסיבה העיקרית שבשלה נבחר הסירטוק להחליף את הקפוטה. |
| − | אך רבותינו נשיאנו המשיכו ללכת עם הקפוטה ולא החליפו אותה ל[[סירטוק]], עד | + | אך [[רבותינו נשיאנו]] המשיכו ללכת עם הקפוטה ולא החליפו אותה ל[[סירטוק]], עד ש[[אדמו"ר המהר"ש]] שקבל את נשיאות חב"ד בשנת [[תרכ"ו]], הוצרך לנדוד בין העיירות השונות כדי לדרוש ברופאים עקב בריאותו הלקויה, וכיון שלא רצה שידעו בו שהוא הרבי, החליף את בגדי האדמו"ריות שלו בסירטוק, ואת כובעו ב[[מגבעת קנייטש]]. וכך הגיע גם הקנייטש לחב"ד. |
| − | ידוע גם שהסיבה העיקרית שבשלה החלו החסידים להלך עם קסקט ב[[רוסיה]] היה בשל גזירת הלבוש שגזר הצאר, לא ידוע איזה מגבעת הייתה לחסידי חב"ד לפני | + | ידוע גם שהסיבה העיקרית שבשלה החלו החסידים להלך עם [[קסקט]] ב[[רוסיה]] היה בשל גזירת הלבוש שגזר הצאר, לא ידוע איזה מגבעת הייתה לחסידי חב"ד לפני ה[[קסקט]]. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 33: | שורה 35: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | * ספר | + | * ספר [[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]] עמוד רפ"ח |
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *{{אוצר החכמה|עמרם בלוי|"גדולי החסידות וגזרת המלבושים"|27423|בתוך: היכל הבעש"ט, גליון י"ב, ניו יורק תשס"ו, עמ' צ"ו–קכ"ד||עמוד=95}}. | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/131591 כשהשוטרים עמדו ברחוב וקיצרו במספריים חליפות ארוכות]''' {{COL}} | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/131917 מדוע חבשו יהודים במשך דורות כובעים צהובים ומחודדים?]''' {{COL}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | |
| + | [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:06, 21 בנובמבר 2023
גזירת הלבוש הוא כינוי לגזירת שינוי הלבוש שגזר הצאר ניקולאי בשנת תר"ד על היהודים. באותה גזירה צווה הצאר על היהודים לקצר ולשנות את מלבושיהם שיראו כמלבושי שאר האומות. הגזירה הגיעה עד לפולין ואף הביאה למעצרו של האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"מ. בעקבות שורת הפגנות מחאה ברוסיה ובפולין נתבטלה לבסוף הגזירה. גזירה זו השאירה חותם על חסידי חב"ד בכך שגרמה להם להחליף את הקפוטה בסירטוק ואת המגבעת (אם הייתה) לקסקט.
תוכן עניינים
הרקע לגזירה[עריכה]
מהיום בו עלה הצאר ניקולאי לשלטונו, ביום כ"א בכסלו תקפ"ו בקש הצאר ניקולאי לכבות את גחלת היהדות ברוסיה ולגרום להתבוללות המונית של היהודים, וזאת על ידי שורת גזירות שגזר על כלל היהודים שגרו בתחום שלטונו. הגזירה הראשונה הייתה גזירת הקנטוניסטים - גיוס ילדי היהודים לצבא הצאר כדי "לחנך מחדש" את ילדי היהודים, לבולל את הדור הצעיר ולהשכיח מהם את יהדותם. הגזירה הבאה הייתה הגבלת תחום התיישבות של היהודים ברחבי רוסיה. הצאר הקצה לכל היהודים מספר מקומות שרק בהם הם יוכלו להתיישב, גזירה זו כונתה בשם תחום המושב.
הגזירה הבאה הייתה "גזירת הלבוש" מטרתה הייתה בדומה לגזירת הקנטוניסטים - לבולל את הדור הצעיר, וכך גזירת שינוי הלבוש נועדה לבולל את הדור המבוגר יותר, על ידי האיסור של לבישת מלבושים יהודיים מיוחדים.
את גזירת הלבוש גזר הצאר ניקולאי בעצתם של המשכילים, שאמרו לו שהלבוש היהודי מבדיל את היהודים מבני העם הרוסי וגורם להם להסתגר בתוך עצמם. עצתם התקבלה על רקע פתיחת רשת בתי ספר חדשה ברוסיה. הרעיון בגזירה היה לגרום ליהודים להתלבש כשאר בני העם הרוסי, במחשבה שהדבר יביא להתבוללות המונית של היהודים בקרב הרוסים.
הגזירה[עריכה]
לגזירה היו מאפיינים רבים, ביניהם ניתן למנות את שתי הדברים שהיו עיקר גזירת הלבוש:
- קיצוץ הזקן והפאות
- לקצר את המלבושים דבר אשר גרם לקיצור הקפוטה של חסידי חב"ד ולהחלפתה בפראק רוסי (סירטוק).
גזירות אלה נכפו על ידי השוטרים הרוסים והפולנים באכזריות רבה. בכל פעם שראו השוטרים יהודי מהלך עם פיאות גלויות וזקן, או לחלופין מהלך כשלגופו קפוטה ארוכה ורחבה היו מכים בו וגזרים לו את פאותיו וזקנו, או שגוזרים את שולי הקפוטה, וכל זאת לעיני כולם. אכיפות אלה גרמו לגל מחאות אדיר בכל רחבי רוסיה. עשרות אלפי יהודים מכל שכבות האוכלוסייה יצאו להפגין ברחובות נגד האכיפה הבררנית והמפלה של השלטונות כלפי היהודים.
ראשי הרבנים, שבראשם הצמח צדק[1] ורבי ישראל מרוז'ין[2] התירו ליהודים להתלבש כפי שנצטוו על פי החוק, בשל אימת המלכות. לעומתם רבי יצחק מאיר אלתר בעל החידושי הרי"מ סבר שלגזירה יש דין של יהרג ואל יעבור.
בעקבות ההפגנות ההמוניות לאחר שנים מועטות הוסרה הגזירה מרוסיה. אך היא עדיין המשיכה ברחבי פולין והסביבה. המתנגד החזק ביותר שעמד בתוקף כנגד הגזירה היה רבי יצחק מאיר אלתר. בעקבות התנגדותו הגדולה לגזירה הוא נאסר על ידי השלטונות. לאחר שנאסר נאספו המוני יהודים והחלו להפגין בורשה. כשההפגנה החלה לצאת מכלל שליטה שחררו הפולנים את האדמו"ר מגור, והציעו ליהודים פשרה. הפשרה הייתה או שהם יקצצו את הזקן וילכו במלבושים קצרים כדרכיהם של המשכילים, או שהם ילכו במלבושים ארוכים, אך יוסיפו מכנסיים קצרים התקועים בתוך הגרב כמנהג הרוסים. היהודים בחרו באפשרות השנייה, ומנהג זה השתמר עד ימינו.
השפעה על היהדות[עריכה]
ההשפעה של גזירת הלבוש על היהדות הייתה רבה. לאחר ששלטונות פולין שחררו את האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, והיהודים קבלו את הפשרה של השלטונות, נהגו חסידי גור להכניס את פאותיהם מתחת לכיפתם[3], וככל שאר חסידויות פולין החלו ללכת כשמכנסיהם מוכנסים בתוך גרביהם. מנהגים אלה נשתמרו עד ימינו וניתן לראות הרבה חסידויות המהלכות כפי שגזר הצאר ניקולאי בשנת תר"ד. הסיבה לכך שהם לא שינו מלבושם הוא שכך היה מנהגם.
כמו כן הסיבה לכך שחסידי פולין הולכים עם ספודיק ולא עם שטריימל היא מפני שכחלק מהפשרה שהתגבשה בין שלטונות פולין ליהודים הוסכם שהיהודים יחבשו לראשם את הכובע ששמש את הקוזאקים. הכובע היה כובע פרווה גדול ושמו היה ספודיק. מאז ועד היום נשתמר המנהג בחצרות חסידויות פולין וחסידיהם מהלכים עם ספודיק על ראשם.
השפעה על חב"ד[עריכה]
ההשפעה על חב"ד הייתה אף גדולה יותר. עד לגזירת הלבוש בשנת ה'תר"ד נהגו חסידי חב"ד להלך עם קפוטה גדולה כשאר החסידיות, ובעקבות גזירת הלבוש שבה נצטוו היהודים ללכת עם בגדים של העם הרוסי, שינו חסידי חב"ד את מלבושיהם מקפוטה, ובחרו בפראק הרוסי, הנקרא ברוסית סירטוק. הסירטוק היה קצר יותר מהקפוטה אותה נהגו החסידים ללבוש. הסירטוק שימש בימים ההם סוחרים מכובדים וזאת הייתה הסיבה העיקרית שבשלה נבחר הסירטוק להחליף את הקפוטה.
אך רבותינו נשיאנו המשיכו ללכת עם הקפוטה ולא החליפו אותה לסירטוק, עד שאדמו"ר המהר"ש שקבל את נשיאות חב"ד בשנת תרכ"ו, הוצרך לנדוד בין העיירות השונות כדי לדרוש ברופאים עקב בריאותו הלקויה, וכיון שלא רצה שידעו בו שהוא הרבי, החליף את בגדי האדמו"ריות שלו בסירטוק, ואת כובעו במגבעת קנייטש. וכך הגיע גם הקנייטש לחב"ד.
ידוע גם שהסיבה העיקרית שבשלה החלו החסידים להלך עם קסקט ברוסיה היה בשל גזירת הלבוש שגזר הצאר, לא ידוע איזה מגבעת הייתה לחסידי חב"ד לפני הקסקט.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- ספר מבית הגנזים עמוד רפ"ח
קישורים חיצוניים[עריכה]
- עמרם בלוי, "גדולי החסידות וגזרת המלבושים", בתוך: היכל הבעש"ט, גליון י"ב, ניו יורק תשס"ו, עמ' צ"ו–קכ"ד, באתר אוצר החכמה.
- כשהשוטרים עמדו ברחוב וקיצרו במספריים חליפות ארוכות
- מדוע חבשו יהודים במשך דורות כובעים צהובים ומחודדים?
