הבדלים בין גרסאות בדף "אסרו חג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== הלכות ומנהגי חב"ד ביום== | == הלכות ומנהגי חב"ד ביום== | ||
| − | + | *אין צמים ואין אומרים תחנון. | |
| − | *פוסק | + | *פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה[[הערת שוליים|[[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}. |
כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים ה[[כינוס תורה]] ע"פ הוראת הרבי. | כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים ה[[כינוס תורה]] ע"פ הוראת הרבי. | ||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה: חגים וזמנים]] | ||
גרסה מ־06:03, 1 ביוני 2011
כינוס תורה הנערך באיסרו חג ב770
איסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג.
מקור השם
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" (תהילים קיח, כז). שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה, ב).
הלכות ומנהגי חב"ד ביום
- אין צמים ואין אומרים תחנון.
- פוסק אדמו"ר הזקן יש להרבות בסעודה ביום זה[[הערת שוליים|שולחן ערוך סימן תכט סעיף י"ז}}.
כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים הכינוס תורה ע"פ הוראת הרבי.
