אסרו חג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כינוס תורה הנערך באיסרו חג ב770

אסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג.

מקור השם[עריכה]

מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח[1]". שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן[2]".

הלכות ומנהגי חב"ד ביום[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. תהילים קיח, כז
  2. מסכת סוכה מה, עמוד ב'
  3. שולחן ערוך סימן תכט סעיף י"ז