אלעד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

העיר אלעד ממוקמת במרכז הארץ כ-25 דקות מכפר חב"ד. העיר נוסדה בשנת תשנ"ט ותוכנן כעיר ליטאי אלא שהתוכניות לא הצליחו וכבר בשנה הראשונה התחילו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל ממגזר החסידים ואף 7 משפחות חסידי חב"ד. בראשם - משפחת הר"ר אורי שיחי' ברגדא.

שליח מגיע לאלעד

בסוף חודש מנחם אב תשנ"ט עבר לגור באלעד השליח הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות" נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת.

הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל שבת בראשית תש"ס התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב"ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב"ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות הרבי) יזם "מבצע חמישים" בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה ובראש חודש אדר ראשון הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה.

שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' אדר ראשון, החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר"ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב"ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב"ד. וחודש וחצי לאחר מכן , בב' ניסן, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"ד.

ייסוד קהילת חב"ד אלעד

כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון תש"ס התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב"ד בה נבחר השליח ליו"ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר. כעבור שלשה שבועות, בכ"ג סיון תש"ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו"ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו "לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מב' ניסן תש"ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב"ד. בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח במוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב ראש השנה, התקיים טקס חנוכת הבית.

ייסוד גני חב"ד אלעד

במהלך האסיפה לבחירת וועד לקהילת חב"ד, נבחרה רעייתו של השליח, הגב' לאה תחי' סילברמן לתפקיד מנהלת גני חב"ד באלעד ועליה הוטל בין השאר לדאוג לאישורים מהמועצה ולרשום ילדים לפתיחת הגנים. בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבע גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-תשס"א. כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים ו3 גנים לבנות.

מקווה טהרה

לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח ויו"ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה מקווה שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שייחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד.

תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לאשר בניית המקווה בשיטת חב"ד. בחודש אדר תשס"ב, החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה.