איסר זלמן מלצר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־22:06, 26 באפריל 2010 מאת חיים נהר (שיחה | תרומות) (חשוב לשים תבנית זו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

הגאון רבי איסר זלמן מלצר, מחשובי הרבנים, תלמידו של רבי חיים מבריסק זצ"ל.

בסלוצק

(כאן צריך לבוא פרטים על רבנותו שם)

למרות היותה של העיירה סלוצק עיירה מתנגדית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם אדמו"ר הרש"ב בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו[1] באסיפת הרבנים שכינס אדמו"ר הרש"ב בשנת תרע"ז מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה הי' לרכז את כל צרכי היהדות של יהודי רוסיה. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל[2].

למד קבלה וחסידות

בהיותו בירושלים למד ר' איסר זלמן קבלה וחסידות עם חברותא, דבר שהי' בימים ההם חידוש גדול[3].

במכתבו לרב שלמה יוסף זווין מעיר הרבי כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר אישים ושיטות הי' מן הראוי לציין פרט זה[4].

באגודת ישראל

(כאן צריך לבוא פרטים)

בשנת תשי"ב עמלו עסקני אגודת ישראל[5] בעידוד של הרב יצחק זאב סולובייצ'יק[6]להכשיל את מאבקו של הרבי למען חזית דתית מאוחדת, וביקשו לכנס אסיפת מועצת גדולי התורה להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה[7].

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ב עמ' תת"ע
  2. ראה שמועות וסיפורים מהדורת תש"נ ח"א עמ' קכ"א
  3. מאחר שבציבור הליטאי-ירושלמי פשתה באותם ימים התנגדות ללימדו חסידות. ראה בארוכה קונטרס "זקניךך ויאמרו לך - הייתה כזו בימיהם" נגד לימוד תורת החסידות, ירושלים תשמ"ט.
  4. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"ז אגרת ו'תט"ו: "...במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר ע"ה. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר כירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר עד"ז במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרה"צ הרה"ח הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כ"כ במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל.".
  5. בינהם ניתן למנות את הרב זלמן סורוצקין, יצחק מאיר לוין ומנחם פרוש (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב צבי ויינמן.).
  6. ראה 'הקרבניט', מוסף סוכות תש"ע לעיתון המבשר.
  7. אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.