הבדלים בין גרסאות בדף "אין ערוך לך ואין זולתך, אפס בלתך ומי דומה לך"
חלק מעצם אמיתי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | אפס בלתך הוא | + | בברכות [[קריאת שמע]] ד[[שחרית]] [[שבת]] (בסיום הקטע שלפני א-ל אדון) ישנה התבוננות בארבע דרגות הכלליות של גילוי האלוקות ב[[עולם]]: '''אין ערוך''' לך – [[עולם העשיה הגשמי|בעולם הזה]], '''אין זולתך''' – ב[[עולם הבא]], '''אפס בלתך''' – ל[[ימות המשיח]], ו'''אין דומה''' לך – ל[[תחיית המתים]]. ומבאר אותן הרבי הרש"ב{{הערה|המשך תער"ב חלק ג (בהוצאה החדשה), ש"פ וישב (אות שפ, עמ' א'נו ואילך).}}: |
| + | |||
| + | ===בעולם הזה=== | ||
| + | [[נברא|הבראים]] מרגישים את עצמם, אלא שאפשר להרגיש בו איך שאין ערוך לך. | ||
| + | |||
| + | ===בעולם הבא ([[גן עדן|בגן עדן]])=== | ||
| + | הוא גילוי ה[[אור]] האלוקי, שלכן שם ההרגש הוא איך שאין זולתך. והיינו, "אין זולתך" הוא בבחינת [[אור הקו]] כמו שנמשך '''לאחר''' ה[[צמצום הראשון]], דבהאור נרגש איך שהוא לבדו הוא ואין זולתו. וזהו אין זולתך מלכינו לחיי העולם הבא – כי בגן עדן הוא גילוי האור (וכידוע, שגן עדן הוא "מקום" בעולם הבריאה והיצירה בו מתגלה אור האצילות{{הערה|המשך תרס"ו בתחילתו.}}) ובכללות הוא גילוי הקו, וכמו שכתוב "את קשתי נתתי בענן - דבר המוקש לי"{{הערה|ילקוט שמעוני בראשית ט, יג.}}, הוא גילוי הקו שזהו הגילוי דגן עדן (ושם הוא ההרגש איך שהוא לבדו הוא ואין זולתו). | ||
| + | |||
| + | ===לימות המשיח=== | ||
| + | בימות המשיח יתגלה בעולם הזה האור כמו שהוא כלול [[עצם|בהעצם]] ש'''לפני [[צמצום הראשון|הצמצום]]'''{{הערה|שאז האור הוא בבחינת אפס ממש וכמו לאו אינן נהורין, וכמו שמבואר בתניא{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק ג']].}} [[משל|בהמשל]] דאור וזיו [[שמש|השמש]] כמו שהוא במקורו, שבטל ממש במציאות לגבי מקורו}}, שם נרגש איך ש"אפס בלתך", והעולם יתאחד עם האור האלוקי בתכלית השלימות. היינו, אם כי עדיין תהיה שייכת [[עבודת השם|עבודת האדם]] (ואדרבה – אז היא תהיה בתכלית השלימות) –העולם לא יסתיר כלל על אלוקות, והטבע יתנהג באופן שלמעלה מהטבע, בניסים גלויים. | ||
| + | |||
| + | ===לתחיית המתים=== | ||
| + | אלא שכל שלושת הדרגות הראשונות הן ב"גילויים" ו'''בעליה''' מדרגה לדרגה, אבל בתחיית המתים תתגלה מלמעלה '''למטה''' עצמותו יתברך ממש – וזהו שלעתיד לבוא "אין דומה '''לך'''" – לך לעצמותך. | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
| + | [[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]] | ||
גרסה מ־04:55, 10 בפברואר 2023
בברכות קריאת שמע דשחרית שבת (בסיום הקטע שלפני א-ל אדון) ישנה התבוננות בארבע דרגות הכלליות של גילוי האלוקות בעולם: אין ערוך לך – בעולם הזה, אין זולתך – בעולם הבא, אפס בלתך – לימות המשיח, ואין דומה לך – לתחיית המתים. ומבאר אותן הרבי הרש"ב[1]:
בעולם הזה
הבראים מרגישים את עצמם, אלא שאפשר להרגיש בו איך שאין ערוך לך.
בעולם הבא (בגן עדן)
הוא גילוי האור האלוקי, שלכן שם ההרגש הוא איך שאין זולתך. והיינו, "אין זולתך" הוא בבחינת אור הקו כמו שנמשך לאחר הצמצום הראשון, דבהאור נרגש איך שהוא לבדו הוא ואין זולתו. וזהו אין זולתך מלכינו לחיי העולם הבא – כי בגן עדן הוא גילוי האור (וכידוע, שגן עדן הוא "מקום" בעולם הבריאה והיצירה בו מתגלה אור האצילות[2]) ובכללות הוא גילוי הקו, וכמו שכתוב "את קשתי נתתי בענן - דבר המוקש לי"[3], הוא גילוי הקו שזהו הגילוי דגן עדן (ושם הוא ההרגש איך שהוא לבדו הוא ואין זולתו).
לימות המשיח
בימות המשיח יתגלה בעולם הזה האור כמו שהוא כלול בהעצם שלפני הצמצום[5], שם נרגש איך ש"אפס בלתך", והעולם יתאחד עם האור האלוקי בתכלית השלימות. היינו, אם כי עדיין תהיה שייכת עבודת האדם (ואדרבה – אז היא תהיה בתכלית השלימות) –העולם לא יסתיר כלל על אלוקות, והטבע יתנהג באופן שלמעלה מהטבע, בניסים גלויים.
לתחיית המתים
אלא שכל שלושת הדרגות הראשונות הן ב"גילויים" ובעליה מדרגה לדרגה, אבל בתחיית המתים תתגלה מלמעלה למטה עצמותו יתברך ממש – וזהו שלעתיד לבוא "אין דומה לך" – לך לעצמותך.
