אור ישר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אור ישר הינו גילוי והמשכת ההארה משם הוי' להיות מקור להתהוות העולמות, כי הוי"ה מלשון התהוות. והיינו המשכת אור שבסדר ההשתלשלות מלמעלה למטה.

ונקרא אור ישר בגלל שלשה טעמים: -

א) להבדיל מאור העיגול (סובב כל עלמין), שאין לו ראש וסוף - דבר המלמד על היותו בלי גבול, אבל אור ישר הנמשך מלמעלה למטה, יש לו ראש וסוף, שהרי מאיר מהמאור אל הנבראים להחיותם, והוא אור הבא בהגבלה.

ב) להבדיל מאור חוזר המאיר מלמטה למעלה, מהתהפכות החושך לאור, שזה תכלית הכוונה , ולכן האור מאיר שם ביתר שאת, בבחינת רצון העליון - אין סוף ב"ה.

ואילו אור ישר - עם היות שהוא אור הבא מעצם המאור (ולא כמו אור חוזר שרק מוחזר מעצם שאינו מאיר מצד עצמו), מכל מקום הריהו בא בהגבלה.

ג) להיותו "ישר" - בלי שינוי בפנימיותו - בעצם מהותו, שכמו שהיה קודם שנברא העולם, שהיה אור אלקי - בהיותו כלול בשורשו ומקורו אין-סוף ב"ה - כמו אור השמש בשמש, שאז היה בטל ומאוחד ממש במקורו, כך גם לאחר שנברא העולם, שאף על פי שנמשך האור לאחר הצמצום בבחינת גבול, עם כל זאת - בפנימיותו ובעצם מהותו לא נשתנה, והוא אור אלוקי, וכמו שכתוב "אני הוי' לא שניתי" - לא השתניתי, והוא ישר - כמו שהוא למעלה כך הוא למטה.

ראו גם

מקורות לעיון:

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")