הבדלים בין גרסאות בדף "אור הממלא כל עלמין"
מ |
מ |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
אף על פי שהנבראים חיים וקימים מאור הממלא כל עלמין, שהם תלויים בו, ויתרה מזאת, הם גם כלים מוכשרים ומתאימים לקבל את החיות בפנימיותם, באופן שיחושו את החיות שמקבלים, מכל מקום אינם בטלים אליו בעצם מציאותם, אלא כפופים בלבד, ונכנעים לחיות האלקית בדרך ביטול היש, ולא בדרך [[ביטול במציאות]]. | אף על פי שהנבראים חיים וקימים מאור הממלא כל עלמין, שהם תלויים בו, ויתרה מזאת, הם גם כלים מוכשרים ומתאימים לקבל את החיות בפנימיותם, באופן שיחושו את החיות שמקבלים, מכל מקום אינם בטלים אליו בעצם מציאותם, אלא כפופים בלבד, ונכנעים לחיות האלקית בדרך ביטול היש, ולא בדרך [[ביטול במציאות]]. | ||
| + | |||
| + | ==אור הממלא כל עלמין ואור הסובב כל עלמין== | ||
| + | משל לביאור החילוק שבין אור הממלא לאור הסובב הוא העיגול הסובב וקו הנמשך באמצעותו מראשו לסופו. שמצד הקו יש מעלה ומטה, אבל מצד העיגול הרי הוא מעגל למטה כמו שהוא למעלה ממש. | ||
==שורשו== | ==שורשו== | ||
| − | שורש אור הממלא כל עלמין הוא ב[[קו]] הנמשך לאחר ה[[צמצום]]. | + | שורש אור הממלא כל עלמין הוא ב[[קו]] הנמשך לאחר ה[[צמצום]]. שאחר הצמצום באור אין סוף נותר [[חלל פנוי]] |
==השתלשלותו בעולמות אבי"ע== | ==השתלשלותו בעולמות אבי"ע== | ||
גרסה מ־21:59, 27 באוקטובר 2009
ממלא כל עלמין הוא הארתו של הקב"ה אשר מתלבשת באופן פנימי בעולמות לחיותם. שאור זה מתלבש בכל עולם לפי ערכו, ומאיר בכל נברא פרטי לחיותו. אור זה בא בסדר והדרגה, מעילה לעלול בכל עולם ועולם לפי ערכו מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין.
אור הממלא כל עלמין הוא השני מבין שני אופני החיות האלקית שבעולמות. שכללות החיות האלוקית בעולמות היא בשני בחינות: אור הסובב כל עלמין ואור הממלא כל עלמין. שאור הסובב כל עלמין מקיף וסובב את כל העולמות בהשוואה אחת, ואור הממלא כל עלמין מתלבש בכל עולם לפי ערכו.
שורשו של אור הממלא כל עלמין הוא בבחינת הקו הנמשך לאחר הצמצום. הארתו בעולמות בי"ע היא על ידי מלכות דאצילות היורדת להחיות את עולמות בי"ע בבחינה פנימית.
תוכן עניינים
ענינו
פירשו חז"ל: "מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם". הנשמה "ממלאה" כו' - היינו, מחיה כו', ובחיות הגלויה שהנשמה נותנת בגוף - כמה פרטים:
א) החיות הגלויה המתלבשת בגוף, שהגוף חש בה - הכוללת את הכוחות והחושים, היא מצומצמת, מוגדרת ומותאמת לפי גדרי והגבלת האברים, כמו חוש הראיה בעין, כח השכל במוח, הרגש בלב וכו'. זאת אומרת, שחיות זו באה בהתחלקות - לפי אופן חלוקת האברים בתכונותיהם הטבעיות, וישנם חילוקי מדריגות בחיות זו, משום שבכל אבר מתלבש כח וחיות המתאימה לו לפי תכונותיו ומדריגתו של האבר.
ב) מאחר שהחיות משתנה לפי אופן השינוי שבאברים, הרי מובן שהגוף ואבריו תופסים מקום ונחשבים למציאות לגבי חיות זו, דאף שהכוחות שולטים באברים, מכל מקום אין האברים בטלים במציאות לגבי הכוחות, אלא רק באופן של ביטול היש, היינו שנכנעים לכוחות ותו לא.
וכך גם באור האלקי הממלא כל עלמין;
א) הוא אור אלקי מצומצם, שהגביל וצמצם הקב"ה את אורו להחיות בו את הנבראים, ולכן הוא מצומצם לפי גדר הנבראים, ויש בו חילוקי מדריגות.
אור זה מלובש ופועל בגלוי בנבראים, שבכל נברא ישנו כח אלקי המחיה אותו תמיד, בגדריו ותכונותיו הטבעיות. כי אילו היתה החיות מסתלקת כרגע ח"ו וחוזרת למקורה, היה הנברא חוזר לאין ואפס ממש, והיה כלא היה וכמו קודם שנברא.
ב) מאחר שאור הממלא כל עלמין מוגבל ומצומצם לפי צורך התהוות הנבראים המוגבלים, מובן שהנבראים תופסים מקום ונחשבים למציאות לגבי אור זה.
אף על פי שהנבראים חיים וקימים מאור הממלא כל עלמין, שהם תלויים בו, ויתרה מזאת, הם גם כלים מוכשרים ומתאימים לקבל את החיות בפנימיותם, באופן שיחושו את החיות שמקבלים, מכל מקום אינם בטלים אליו בעצם מציאותם, אלא כפופים בלבד, ונכנעים לחיות האלקית בדרך ביטול היש, ולא בדרך ביטול במציאות.
אור הממלא כל עלמין ואור הסובב כל עלמין
משל לביאור החילוק שבין אור הממלא לאור הסובב הוא העיגול הסובב וקו הנמשך באמצעותו מראשו לסופו. שמצד הקו יש מעלה ומטה, אבל מצד העיגול הרי הוא מעגל למטה כמו שהוא למעלה ממש.
שורשו
שורש אור הממלא כל עלמין הוא בקו הנמשך לאחר הצמצום. שאחר הצמצום באור אין סוף נותר חלל פנוי
השתלשלותו בעולמות אבי"ע
מבואר כי "ואתה מחיה את כולם", שפירוש "אתה" הוא אותיות אל"ף תי"ו ה"א, שאל"ף הוא אות הראשונה ותי"ו הוא האות האחרונה, וה"א הוא ה' מוצאות הפה, שהן כללות כ"ב אותיות שקבועים בפה ודיבור העליון.
מקורות לעיון:
- תניא פרק נ"א
- שער היחוד והאמונה פרקים א', ב' וז'
- אגרת הקודש ג' כ"ה
- באתי לגני ה'שי"ת ס"א
- באתי לגני תשי"ג ס"ג.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
