אדם בעל שם
רבי אדם בעל שם הוא כינויו של רבי נחמן, מקובל גדול ומנהיגם של הצדיקים הנסתרים בתקופה שקדמה לגילוי החסידות. ר' אדם בעל שם היה רבו של הבעל שם טוב, ואחד מצאצאיו הוא רבי נחום מצ'רנוביל שאף נקרא על שמו.[1]
רבו של הבעל שם טוב
הקשר בין הבעל שם טוב לרבי אדם בעל שם התחיל בהיות הבעל שם טוב בן י"ד שנה, בהיותו בגיל זה הגיעו לידיו כתבים של רבי אדם בעל שם, כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה ומעריץ נלהב של רבי אדם בעל שם.
במהלך שנות התקשרותו של הבעל שם טוב לרבו, גילה לו רבו שסוד ירידת נשמתו לעולם היא כדי לתקן את גילגולה הקודם בעולם וכך סיפר לו: 400 שנה קודם לכן היה של יהודי פשוט ועושה חסד בצנעה, שהחליטו בשמים שאליהו הנביא ילמד איתו כל לילה וכשבא אליהו הנביא ללמוד איתו התנה את הלימוד בכך שאותו יהודי יגלה לו את המעשה שהוא עשה בשעת בר המצוה שלו, אך היהודי לא הסכים לגלות בשום פנים ואופן ועל כן החליטו בשמים שאליהו הנביא ירד שוב ויגלה לו סודות תורה וגם את זמן הקץ וכשמת אותו יהודי אף אחד לא ידע את גודל צדיקותו וכאן סיים ר' אדם בעל שם את סיפורו ואמר לישראל בעל שם טוב שעל כן ירדה נשמתו לעולם שוב בגופו שלו כדי שיתפרסם ויפיץ את תורתו.
הגניזה החרסונית
לאחרונה התגלו כתבי יד בגניזה החרסונית, ושם בין השאר אף כתבי רבי אדם בעל שם. על אף שיש הוכחות רבות כי אין אלו כתבים נכונים, דחה הרבי את כל הראיות אחת לאחת.[2]
הערות שוליים
- ↑ ר' בערל יוניק המשב"ק סיפר, ששמע מהרבי ביחידות.
- ↑ ראה ערך הגניזה החרסונית.
