אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגאון הצדיק רבי אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ או כפי שנודע בכינויו: "ר' שמעו'לי ז'ליכובר", נודע כאיש פלאים, צדיק נסתר וקדוש עליון.

ר' שמעו'לי נולד בשנת תרל"ו בז'ליכוב שבפולין לאביו רבי מאיר שהתייחס לרבינו השל"ה ולרבינו זרחי' הלוי בעל ה"מאור", והסתוףף בצילם של אדמו"רי קוז'ניץ. על גודל גאונותו של ר' שמעו'לי תעיד העובדה שפעם 'פלט' על עצמו, שבגיל שש או שבע הי' נבחן ע"י הגה"ק רבי יהושע טרונק מקוטנא, ונמצא בקי בכל הששה סדרי משנה, לא לפני שהספיק ללמוד את כל התנ"ך! כאשר מתה עליו אמו, יצא ר' שמעו'לי את ז'ליכוב ועבר ללמוד י' שנים רצופות אצל הרה"ק רבי זעליג אלעזר אפשטיין, האדמו"ר מקוז'ניץ, אליו התקשר כל ימיו - אף לאחר פטירתו - עד שהעידו עליו ש'כל כולו הי' קוז'ניץ'. [מרביצי תורה מעולם החסידות ח"ו, עמ' קיב-ד] פעם אף העיד על עצמו שבגיל י"ח כבר היו שגורים על פיו כל הש"ס בבלי, ספרא, ספרי, תוספתא ומכילתא! [מעדות תלמידו האדמו"ר הגה"ק בעל שבט הלוי שליט"א]

באותו הגיל התוודע אל צדיק מופלא בשם רבי אלכסנדר, נכד לצדיקי בית לובלין, בעלזא וזידיטשויב, שהורה לו את הדרך בעבודת ה' ללא פניות של יהירות. [מכתבי ר' שמעו'לי]

בהגיעו לפקרו נשא את בת הגביר ר' משה פייגנבוים מגרוואלין - עירו של אחי רבו של ר' שמעו'לי מקוז'ניץ, שאף הוא כיהן כאדמו"ר לבית קוז'ניץ בעיר זו.

בתחילה לא רצה להתמנות לרב והתעסק במסחר, אך בשל כישלון גדול שחיסל לו את כל עסקיו הי' מוכרח להתחיל לומר שיעורים בישיבת צאנז.

כמה מתלמידיו בצאנז שרדו את השואה והיו מספרים בגעגועים על ר' שמעו'לי ועל גאונותו וכח זיכרונו הבתלי נתפס. [עי' "כוכבי יצחק" ח"ב לתלמידו הרה"ג ר' יצחק שטערנהל ז"ל]

מצאנז עבר לכהן בקשאנוב, ומשם לסטולין - הכל במסגרת מג"ש.

לאט, לאט החלה לזרוח שמשו של ר' שמעו'לי, עד שהגיע שמעו אל הרב הגה"צ ר' מאיר שפירא מלובלין, בעל שו"ת " אור המאיר" שלאחר שעמד על אשיותו המדהימה, מינהו להי' יד-ימינו בישיבתו ישיבת 'חכמי לובלין' - הגדולה שבישיבות פולין.

הי' אשיות רבת השראה, ותלמידיו מעידים שהי' ניכר כי השכינה שורה עליו.

כה רבה היתה השפעתו עד שגם את הניגונים והנוסח שהנהיג בתפילה - שמרו התלמידים, גם אחרי עזיבתו את יח"ל.

הי' גם ידוע באופן קריאתו המיחודת בתורה באימה ויראה, בחיל וברעדה - שבזה הי' א' משלושת הצדיקים שהצטיינו ביותר במידה זו באותו הדור.

הי' נוהג להסתופף בצילם של הרבה מצדיקי הדור - בו זמנית. ביני' היו: האדמו"ר הצדיק בעל "אמרי אמת" מגור, האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק ליפשיץ מויליאפולי - בריגל, האדמו"ר רבי אלימלך רבינוביץ' מלברטוב הי"ד, האדמו"ר רבי פינחס טוורסקי מאוסטילא הי"ד, האדמו"ר הרה"צ איש הפלאים רבי אהרן מקוז'ניץ, האדמו"ר רבי יהושע העשיל הורביץ מעלקוש הי"ד, ועוד.

שיטתו היתה כשיטת רבותינו נשיאנו, לפיה אין להסתיר את לימוד פנימיות התורה אפילו מבחורים צעירים. אי לזאת, נהג בכל שיעור לבחורים לשלב קטעי זוהר, ואפילו - הסברים בכתבי האר"י ז"ל.

שיטתו בלימוד היתה שצריך לדעת כל חלק מהתורה על בוריו, ודווקא - לפי הסדר. דהיינו, שאין נגשים ללימוד הגמרא לפני שיודעים משנה על בורי', וכיו"ב.

נודע כפדגוג אומן.

כמה שיחותיו ודיבוריו בקודש נרשמו ע"י תלמידיו וכותבי תולדותיו. [עיין מרביצי תורה מעולם החסידות ח"ו עמודים קלה-ח, קובץ "יגדיל תורה" לונדון, ועוד]

למרות שדרכו היתה שונה מעט מדרכו של של הרר"מ שפירא - הם נותרו בקשר אישי ומנהיגותי נפלא, דבר שהוליד הרמוני', ואוירת אחדות בישיבה.

לאחר הסתלקות הרר"מ, עבר ר' שמעו'לי לקראקא.

בשנה האחרונה לפני פרוץ השואה פרסם ר' שמעו'לי כרוז המזהיר מפני הבאות - בו הוא רומז על העתיד לקרות אם עם ישראל לא יפסיקו להתחבר לגוים וללמוד מדרכי' הנלוזות.

באחד מודשי הקיץ תש"ג נלקח ר' שמעו'לי ביחד עם עוד הרבה יהודים מקראקא - לעבר מחנה ההשמדה. שם, נרצח ע"י הנצים ימ"ש. ה' יקום דמו.

ספר התניא

בשיוחתיו הי' תמיד רענן ועסיסי. כשדיבר ברבים הי' עוצם את עיניו, כמו בתפילה, ופיו מפיק מרגליות. רצף הרעיונות שקלחו מפיו הי' בגדר מלאכת מחשבת. לפעמים תיבל בדברים מימרא או סיפור חסידי מאלף, שגרמו להם שיהי' יותר ערבים לאוזן השומעת ומתיישבים על הלב. השיחות חשפו בפני התלמידים עולמות חדשים, מושגים עמוקים ביהדות, בחסידות. יסוד מתורת המהר"ל מפראג נשתלב בהנחה של ספר התניא.. [מרביצי תורה מעולם החסידות ח"ו עמ' קלד]