אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגאון רבי אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ או כפי שנודע בכינויו: "ר' שימע'לה ז'ליכובר" (ה'תרל"ו - ה'תש"ג), היה גאון אדיר בתורת הנגלה ובתורת הנסתר, בעל זכרון עצום, ובקי נפלא בכל ספרי הקודש. שימש משך כמה שנים כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים ורשא ולאחר מכן כמשגיח בישיבת 'חכמי לובלין'.

תולדות חיים[עריכה]

ר' שמעונ'לה נולד בשנת ה'תרל"ו בז'ליכוב שבפולין לאביו רבי מאיר, המיוחס לשל"ה הקדוש.

כשנפטרה אמו, נסע לרבי זעליג אלעזר אפשטיין - האדמו"ר מקוז'ניץ, אליו התקשר בכל מאודו כל ימיו, עד שהעידו עליו 'כל כולו היה קוז'ניץ'[1].

בגיל שמונה עשר התוודע אל רבי אלכסנדר, נכד לצדיקי בית לובלין, בעלזא וזידיטשוב, שהורה לו דרך בעבודת ה' ללא פניות של יהירות[2].

נשא לאשה את בת הגביר ר' משה פייגנבוים מגראבאלין.

בהוראה[עריכה]

לאחר חתונתו קיבל מספר הצעות בהוראה, וסירב. בתחילה ניסה להתפרנס מייצור חומץ, ללא הצלחה, עד שבחוסר ברירה עבר לגליציה, שם התחיל למסור שיעורים בישיבת צאנז.

בסביבות שנת ה'תרע"ז התגורר משך תקופה בעיירה גארבאלין, בה גרו הורי אשתו.

לאחר מכן עבר למסור שיעורים בישיבה לצעירים בקשאנוב ובהמשך בישיבת "בית ישראל" בסטולין.

בתומכי תמימים ורשא[עריכה]

בשנת ה'תרפ"ג הגיע לתומכי תמימים בורשה והחל למסור שיעורים לכיתה הגבוהה, והיה לראש הישיבה בפועל, בהסכמת הרבי הריי"צ.

בתקופת משרתו בתומכי תמימים שיגר הרב שמואל זלמנוב, חבר הנהלת הישיבה, לרבי הריי"צ מכתב בו הוא מספר על שיעוריו העמוקים, על המעלות והחסרונות שבהם: ".. לא כן הוא השיעור של הר"ש שי'... לימודו הוא על מקומו, לדייק בתיבות רש"י ותוס' וכמעט אינו עובר על הדברים הקשים בגוף הפשט של דברי הגפ"ת מבלי לעיין בהם, אבל אינו מתרץ ומיישב זאת באיזה סברות והבנה עיונית, רק בפשטות. ודרכו לאמר פשט חדש (לא תמיד דבר המתקבל) בדברי הגפ"ת, נגד המפרשים כמו המהרש"א והמהר"ם שיף, ועושה לפעמים חסר או יתיר ברש"י ותוס' באמרו כי הוא טעות המעתיקים, מבלי לבאר לתלמידים מדוע עוזב פשט הפשוט... עם גודל מעלתו בבקיאותו הנפלאה אשר כל רז לא אניס ליה כו', הנה לדבר עמו באיזה ענין שיסביר להם איזה סברא וכדומה אינו שייך... ומה יש להם להתלמידים מבקיאותו".

עזיבתו את תומכי תמימים[עריכה]

בספר "תולדות חב"ד בפולין" מסיק, כי מסר שיעורים בתומכי תמימים עד לשלהי שנת ה'תרפ"ז.

הסיבה שעזב רבי שמע'לה את משרתו בתומכי תמימים שנויה במחלוקת:

בספר "אלה אזכרה" מסופר שיש אומרים שר' מאיר שפירא מלובלין פגשו בתומכי תמימים בזמן שמסר שיעור, וברוב התפעלותו ניגש אליו והציע לו לעבור לישיבת "חכמי לובלין". אחרים אומרים שר' שמעונ'לה הגיע בהזדמנות ללובלין ונכנס לישיבה. בעת הארוחה היה נהוג בישיבה שמדברים בלימוד, ורבי שמעונ'לה ביטל פלפול של אחד התלמידים באומרו שאין זה אלא פלפול של הבל. ר' מאיר שפירא נכנס עמו לדברי לימוד, וביקש ממנו להישאר עוד מספר ימים בישיבה כדי שיוכל לבחון את אישיותו. אחרי מספר ימים ביקש ממנו למסור שיעור בפני התלמידים, שלאחריו הפציר בו להישאר וללמד בישיבה.

בביטאון 'ישורון' מסופר שרבי מאיר שפירא פרסם מודעה אודות משרת ראש הישיבה, בו ביקש מהמציעים שיכתבו מה הם יודעים בלימוד. רבי שמעונ'לה בפשטותו כתב שהוא יודע ש"ס בבלי וירושלמי, מדרש, זוהר, ספרי מהר"ל, כתבי האריז"ל, ספרי חסידות ועוד. רבי מאיר שפירא חשב שמישהו מהתל בו, אך כשהתייעץ עם הגאון מטשעבין אמר שזהו רק מקצת שבחו.

בישיבת "חכמי לובלין"[עריכה]

לקראת קיץ שנת התרצ"ב התקבל לישיבת 'חכמי לובלין' כמגיד שיעור. בתחילה מסר שיעורים במסכת חגיגה ואחר כך ברמב"ם הלכות פסולי המקודשין. לאחר תקופה מונה למשגיח רוחני. רבי מאיר שפירא העריך מאוד את התמסרותו לתלמידים ולישיבה, ובמכתב שכתב אליו בקיץ ה'תרצ"ג התבטא: "ועל פי ישק כל ביתי ואף הכסא לא אגדל ממנו"[3]

לאחר הסתלקותו של רבי מאיר שפירא עבר לקראקא.

כשנה קודם פרוץ מלחמת העולם השניה פרסם כרוז בו הוא מתריע מפני אסונות העלולים לבוא אם יהודים ילמדו ממעשי הגויים.

באחד מחודשי הקיץ של שנת ה'תש"ג נלקח רבי שמוענ'לה עם יהודי קראקא לעבר מחנות ההשמדה, שם נרצח על ידי הנאצים.

רבותיו[עריכה]

רבי שמוע'לה לא השתייך לחסידות מסוימת, אך הרבה להסתופף בצילם של אדמו"רי פולין. ביניהם היו: בעל ה"אמרי אמת" מגור, רבי יצחק ליפשיץ מויליאפולי - בריגל, רבי אלימלך רבינוביץ' מלברטוב, רבי פינחס טוורסקי מאוסטילא, רבי אהרן מקוז'ניץ, רבי יהושע העשיל הורביץ מעלקוש, ועוד.

היה מרבה להזכיר את מייסדי החסידות, הבעל שם טוב, המגיד ואדמו"ר הזקן.

גאונותו[עריכה]

בגיל שלוש שמע שיעור בשיר השירים, ואחרי השיעור חזר על הכול בעל פה.

בגיל שש או שבע נבחן אצל רבי יהושע טרונק מקוטנא על כל ששה סדרי משנה, והיה בקי בכל התנ"ך.

בגיל חמש עשרה היה בקי בכל ספרי המהר"ל.

בגיל שמונה עשר כבר היו שגורים על פיו כל הש"ס בבלי, עם כל ה'ראשונים.[4].

כשבעל ה"שבט לוי" היה תלמדי בישיבת "חכמי לובלין", הזדמן לו לבקר בוינה ונכנס אל הרבי הריי"צ. כשסיפר לרבי הריי"צ על רבו, רבי שמעו'לה התבטא עליו הרבי: "כמה מאות שנים לא היה בעולם מח בעל זכרון כמו ר' שמעו'לה מז'ליחוב"[5].

ה"בעל אמרי אמת" מגור התבטא עליו "בכל מדינת פולין אין למדן מסודר כמותו בכל התורה כולה"[6].

כשביקר אצל הגאון מטשעבין התבטא עליו: "חוץ מהגאון מרוגצ'וב אין בנמצא גאון כר' שמעו'לה" לאחר מכן אמר שאולי אף יותר מהגרוצ'ובי[7].

ר' מאיר בליז'ינסקי מספר[8] שכשהגיע רבי שמעו'לה לעיירה גראבאלין (שם התגוררו הורי אשתו), הילדים היו מוצאים דפי קודש קרועים מספרים שונים, והיו מגיעים לשאול אותו מאיזה ספר הדפים. רבי שמעו'לה היה עונה במדויק איזה ספר ועמוד.

בתקופת שימושו בישיבת "חכמי לובלין" ביקש ממנו אחד התלמידים לראות את דגם בית המקדש, עליו עמלו תלמידי הישיבה משך שנתיים. אמר לו רבי שמעו'לה שאין לו צורך לראות את הדגם, כיוון שבראשו מצוייר על כל פרטיו, כאילו עומד בפניו, בניין בית ראשון, בית שני ובניין המקדש דלעתיד כפי שמבואר בספר יחזקאל.

עוד מסופר עליו, שבימים הראשונים לשהותו בישיבה ביקש ממנו רבי מאיר שפירא לומר כמה פעמים מופיע רבינא ורב אשי במסכת ברכות. השיב לו רבי שמעו'לה: "בשעה שלמדתי המסכת לא שמתי לב לזה, אבל תנו לי שעה קטנה ואחזור המסכתא במוחי ואגיד לכם"[9].

שיטתו בלימוד[עריכה]

שיטתו הייתה שאת התורה צריך ללמוד על הסדר, ואין ללמוד גמרא קודם שיודעים משנה על בוריה.

הוא גרס בתוקף שאין כל צורך בפלפול סתם, אלא רק בפלפולים המכוונים לחקר האמת. בשיטה זו חלק על רבי מאיר שפירא, שגרס שהעיקר הוא הפלפול עם התלמידים, במטרה, כמטרת הישיבה, להגביה ולהעצים את התלמידים עד שיהיו לרבנים בעצמם.

במסירת שיעורים בנגלה, היה מסביר את מהלך הגמרא לפי עשרים ושמונה שיטות של 'הראשונים'. דרכו הייתה לפרש את שיטות הראשונים, ובשיטות ה'אחרונים' לא היה נוגע כלל.

שיטתו לגבי לימוד תורת הנסתר הייתה כשיטת חב"ד, שאין להסתיר תורה זו והרבה במסירת שיעורים, ובפרט בתורת החסידות וספר התניא. גם בשיעוריו בנגלה הרבה לשלב דברי חסידות.

הערות שוליים

  1. מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ו', עמ' קיב-ד
  2. מכתבי ר' שמעו'לי.
  3. נהרי אש עמוד פד
  4. מפי תלמידו "בעל שבט הלוי", ששמע ממנו
  5. נהרי אש עמוד קעב
  6. נהרי אש עמוד רצו
  7. נהרי אש עמוד רצד
  8. ורבים השיב ליהדות וחסידות, עמוד 14
  9. נהרי אש עמוד רצה