הריון
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הריון הוא תקופה של תשעה חודשים (כ-40 שבועות) בהם נוצר העובר בבטן אימו, מתפתח וגדל עד הלידה.
הנהגתם של ההורים בעת ההריון משפיעה על התינוק ועל נפשו[1], ובזמן זה יש להוסיף בהידור בתורה ובמצוות[2]. ישנם הנהגות מיוחדות לזמן ההריון בפן הרוחני, בנוסף לפן הגשמי הכולל בדיקות וזהירויות שונות.
הלכות והנהגות
זהירויות והנהגות שונות
בזמן ההריון האשה צריכה להיזהר שלא להרים משא כבד, שלא לרוץ ריצה בלתי רגילה ולא לדרוך במקום שנפלו בו ציפורניים, מחשש להפלה.
בין ההוראות לנשים בהריון באגרותיו של הרבי ניתן למנות: הקפדה על הוראות הרופאים בנוגע לענייני האכילה ושתיה, טרחה יתירה וכדומה[3]. בדיקת המזוזות בבית הזוג[4]. נתינת צדקה במספר ח"י לפני הדלקת נרות שבת יום טוב לקופת רבי מאיר בעל הנס[5]. בנוגע לבעל הורה הרבי על שמירת שיעור התהלים היומי כפי שחלק לימי החודש ועוד.
יש הנמנעות בעת ההריון מביקור בגן חיות, כדי להימנע מראיינת בעלי חיים טמאים. יש הנוהגות לא להשתתף בהלוויה ולא ללכת לבית הקברות, ובעת הצורך, לקרובי משפחה בקרבה ראשונה, שלא לעמוד בארבע אמות של הקבר.
כמו כן, יש הנוהגות שלא להיות "קוואטער" בעת ההריון, וכן לא להיות שושבינה בליווי כלה לחופתה[6].
מנהגי חב"ד
- בשלושת החודשים הראשונים מעלימים את דבר ההריון לגמרי ולא מגלים אפילו לבני המשפחה הקרובים ביותר[7].
- עד החודש החמישי משתדלים לשמור את הדבר בצנעה, אך ניתן לגלות לקרובים ביותר[7].
- פתיחת הארון לקריאת התורה, מבלי בליטות[8].
- בקריאת שמע שעל המיטה, לפני ברכת המפיל, יאמר הבעל את מזמור כ' בתהילים, וכשיגמור את המזמור יחזור עוד הפעם על הפסוק השני: "יענך ה' גו"'[9].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ התוועדויות תשמ"ב חב"ד עמ' 2190.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ז ח"א עמ' 146 הערה 6.
- ↑ אגרות קודש חלק טו, עמוד קסה. היכל מנחם חלק ב, עמוד נא. חלק ג, עמוד קצ. ובנוגע לשלילת הבדיקות הפנימיות – פשוט שהכוונה לימי ההריון ולא לעת הלידה, או לפניה ואו אחריה.
- ↑ היכל מנחם חלק ג, עמוד קצא. ועוד.
- ↑ אגרות קודש חלק כ, עמוד ר. ועוד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כב, עמוד 56.
- ↑ 7.0 7.1 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רפד.
- ↑ עבודת הקודש מהחיד"א ס"ג, ס"ד. רפאל המלאך מערכת מעוברת. באגרות קודש חלק ז עמוד קח מובא מנהג זה, אולם שם לא כתוב שמדובר רק בחודש התשיעי להריון (ייתכן כי הסיבה לכך הינה שהמענה נכתב למי שאשתו היתה בחודש התשיעי), ובאגרות קודש חלק ו, עמוד כז, מובא המנהג "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי". בחוברת "מנהגי חב"ד בענייני הריון כו'" לא הובא מנהג זה, ויש אומרים שהרבי מחק והורה להשמיט את המנהג.
- ↑ אגרות קודש חלק ה, עמוד קה. חלק ו, עמוד קד.
