הבדלים בין גרסאות בדף "הקלויז בברוד"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ה"קלוז בברוד" היה בית מדרש של גאונים צדיקים המשוייכים ל"[[חסידי אשכנז]]" בעיר ברוד | + | ה"קלוז בברוד" היה בית מדרש של גאונים צדיקים המשוייכים ל"[[חסידי אשכנז]]" בעיר ברוד (ברודי) בתקופה שקודם [[הבעש"ט]] וגם בתקופת תלמדיו<ref> לא ברור מאיזה שנה עד איזה שנה פעם הקלויז ועד איזו שנה בדיוק פעל הקלויז (בשנת תקפ"ט עדיין מוזכרים חכמי הקלויז כבעלי משקל תורני במסגרת מחלוקתם של רבי אלעזר לנדא ורבי שלמה קלוגר [ספר "שבעה עינים" דף מז.]), אך ככל הנראה הוא לא נסגר רשמית מעולם, אלא הלך ודעך עד שהסתיים.</ref>. |
| − | מראשי | + | ==מעמד הקלויז== |
| + | המלחמות<ref>ראה במאמרו של הרב בנימין פנטלאט "לשאלת השפעת של רבנים בדימוס על התהוותו הקלויז בבראדי", במכון "עד הנה".</ref> בפולין ורוסיה הביאו קבוצה גדולה של רבנים ודיינים שונים לעיר ברוד, ויתכן שהם היו אבן היסוד שממנו נבנה הקלויז החשוב. בהמשך היו תלמידי חכמים גדולים שהתקבצו בקלויז והוחזקו על חשבון קופת הציבור. | ||
| + | |||
| + | מראשי בית מדרש כיהנו הרב [[חיים צאנז מברוד]]. והרב [[הנודע ביהודה|יחזקאל לנדא בעל מחבר ספר הנודע ביהודה]]. | ||
הרב [[גרשון מקיטוב]] גיסו של הבעש"ט היה מחכמי הקלוז. | הרב [[גרשון מקיטוב]] גיסו של הבעש"ט היה מחכמי הקלוז. | ||
| שורה 10: | שורה 13: | ||
מהסיפורים הידועים היא הדין ודברים על דבר כשור [[סוכתו של הבעש"ט]]. | מהסיפורים הידועים היא הדין ודברים על דבר כשור [[סוכתו של הבעש"ט]]. | ||
| + | ==מלחמתה של תורה== | ||
| + | חכמי הקלויז היו נחשבים לבר סמכא גדולים בקרב קהל התורני ברחבי אירופה, והסמכתם או מלחמה נגד קבוצה או אדם היתה בעל משמעות גדולה. | ||
| + | |||
| + | ממלחמתיהם הידועות: | ||
| + | *נגד כת [[הפרנקסטים]] | ||
| + | *מחכמי הקלויז יצאו נגד הקמעות של רבי [[יהונתן אייבשיץ]]. אף שחלק מהם היו מדידיו. | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־05:41, 20 באוגוסט 2020
ה"קלוז בברוד" היה בית מדרש של גאונים צדיקים המשוייכים ל"חסידי אשכנז" בעיר ברוד (ברודי) בתקופה שקודם הבעש"ט וגם בתקופת תלמדיו[1].
מעמד הקלויז
המלחמות[2] בפולין ורוסיה הביאו קבוצה גדולה של רבנים ודיינים שונים לעיר ברוד, ויתכן שהם היו אבן היסוד שממנו נבנה הקלויז החשוב. בהמשך היו תלמידי חכמים גדולים שהתקבצו בקלויז והוחזקו על חשבון קופת הציבור.
מראשי בית מדרש כיהנו הרב חיים צאנז מברוד. והרב יחזקאל לנדא בעל מחבר ספר הנודע ביהודה.
הרב גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט היה מחכמי הקלוז.
חלק מחכמי הקלויז עסקו בקבלה. והבעש"ט העיד שבקרב חכמי הקלויז שרתה רוח הקודש[3].
בדברי ימי הבעש"ט היו כמה דין ודברים בינו חבין חכמי הקלוז, שבתחילה התנגדו לו ולאחר מכן נעשו לידידיו.
מהסיפורים הידועים היא הדין ודברים על דבר כשור סוכתו של הבעש"ט.
מלחמתה של תורה
חכמי הקלויז היו נחשבים לבר סמכא גדולים בקרב קהל התורני ברחבי אירופה, והסמכתם או מלחמה נגד קבוצה או אדם היתה בעל משמעות גדולה.
ממלחמתיהם הידועות:
- נגד כת הפרנקסטים
- מחכמי הקלויז יצאו נגד הקמעות של רבי יהונתן אייבשיץ. אף שחלק מהם היו מדידיו.
הערות שוליים
- ↑ לא ברור מאיזה שנה עד איזה שנה פעם הקלויז ועד איזו שנה בדיוק פעל הקלויז (בשנת תקפ"ט עדיין מוזכרים חכמי הקלויז כבעלי משקל תורני במסגרת מחלוקתם של רבי אלעזר לנדא ורבי שלמה קלוגר [ספר "שבעה עינים" דף מז.]), אך ככל הנראה הוא לא נסגר רשמית מעולם, אלא הלך ודעך עד שהסתיים.
- ↑ ראה במאמרו של הרב בנימין פנטלאט "לשאלת השפעת של רבנים בדימוס על התהוותו הקלויז בבראדי", במכון "עד הנה".
- ↑ מקור??
