הבדלים בין גרסאות בדף "רבי יהודה הלוי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הגהה)
(זה לא דרוש מקור ואם אתה רוצה אני יראה לך את המקור!)
שורה 18: שורה 18:
 
{{ציטוט|תוכן=גוי כולו ישנו טעמם ויסירו שפת לשונם בלי צורך כי מלבד פעולה בטלה בהבל|מכראות=כן|מקור=ספר הכוזרי}}
 
{{ציטוט|תוכן=גוי כולו ישנו טעמם ויסירו שפת לשונם בלי צורך כי מלבד פעולה בטלה בהבל|מכראות=כן|מקור=ספר הכוזרי}}
  
[[הרבי]] מתייחס אודות עניין שמזכיר הכוזרי בצורך לעשות תנועות בעת התפילה, ואומר שאם הכוזרי מזכיר כזה דבר ככל הנראה דבר זה חשוב לעשותו{{מקור}}.
+
[[הרבי]] מתייחס אודות עניין שמזכיר הכוזרי בצורך לעשות תנועות בעת התפילה, ואומר שאם הכוזרי מזכיר כזה דבר ככל הנראה דבר זה חשוב לעשותו.
  
 
{{ראשונים}}
 
{{ראשונים}}

גרסה מ־18:59, 30 ביוני 2020

ציונו של רבי יהודה הלוי

ר' יהודה הלוי (ד'תתנ"ט-ד'תתק"א) היה משורר ופילוסוף מתחילת תקופת הראשונים בספרד, ומחבר ספר הכוזרי.

תולדות חייו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

נולד בשנת ד'תתנ"ט. בצעירותו התחבר עם ר' משה אבן עזרא ויחד איתו נדד ממקום למקום.

לקראת סוף ימיו רצה לעלות לארץ ישראל, אולם נפטר בדרך במצרים בחודש אב ד'תתק"א.

הכוזרי

הכוזרי הינו ספר שאותו כתב ר' יהודה הלוי על ענייני אמונה.

הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.

בספר החקירהמצטט אדמו"ר הצמח צדק רבות את ספר הכוזרי בדבר האמונה בהקב"ה.

בעת ועידת הרבנים (תר"ג), כשרצו לשנות את שפת הלימוד לרוסית, ציטט אדמו"ר הצמח הצדק את דבר הכוזרי נגד דבר זה:


שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט

פרמטרים [ מכראות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

גוי כולו ישנו טעמם ויסירו שפת לשונם בלי צורך כי מלבד פעולה בטלה בהבל

ספר הכוזרי

הרבי מתייחס אודות עניין שמזכיר הכוזרי בצורך לעשות תנועות בעת התפילה, ואומר שאם הכוזרי מזכיר כזה דבר ככל הנראה דבר זה חשוב לעשותו.