הבדלים בין גרסאות בדף "אנה אלך מרוחך (ניגון)"
מ (החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות ") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | בפי חסידים מקובלים שני ניגונים על הפסוק "אנה אלך מרוחך": | |
| + | *'''[[ניגון לשבת ויום טוב]], ניגון ע"ג''' - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/073.rm&gif=073 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=129 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"]. | ||
| + | *'''[[ניגון התוועדות]] ניגון רנ"ו, "אנה אלך מרוחך"''' - היה רגיל לנגנו החסיד ה[[משפיע]] ר' [[ניסן הורביץ]] מ[[ירושלים]] ת"ו. נרשם מפי ר' [[אליעזר פרלשטיין]] (ירושלים). [[מדיה:256_Onoh_Eyleich_Meiruchechoh,_R'_Nissen_Horovitz.mp3 |לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ.]] | ||
| + | |||
| + | ==מילות הניגון== | ||
| + | מילות הניגון לקוחות מפרק קל"ט בתהילים: {{ציטוטון|אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח: אִם־אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ}}. | ||
| + | |||
| + | ==מאחורי הניגון== | ||
| + | משמעות המילים של הניגון היא מיסודי החסידות ש"לית אתר פנוי מיניה", הקב"ה נמצא בכל מקום, וממילא היכן שהאדם רק נמצא, הקב"ה נמצא איתו. | ||
| + | |||
| + | המשפיע החסידי ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הסביר את הניגון: | ||
| + | "'''אם אסק שמים'''" – אם האדם חושב שהוא נמצא במדריגות גבוהות וטס בדמיונו בגבהי שחקים, אזי האמת היא ש"שם אתה" – הוא נמצא במקום הקליפות ("שם" הוא מקום הקליפות, בניגוד ל"זה" שהוא גילוי אלקות, כמבואר בלקוטי תורה). | ||
| + | |||
| + | אבל אם "'''ואציע שאול'''" – אם האדם יודע ומכיר בנפשו שהוא נמצא בשאול תחתית ושפל בעיני עצמו, אזי "הנך" – הרי הוא מגיע לגילוי האמיתי ("הנה" מורה על גילוי), גילוי אלקות וגילוי ה"עצמי" שלו. | ||
| + | |||
| + | ר' שלמה חיים הוסיף ואמר שבליובאוויטש התאימו למילות הפסוק שני ניגונים: האחד רווי עצב ומרירות, זהו ניגונו של ה'מתנגד', החפץ לברוח מפני הקב"ה ומיילל על שאינו מוצא מקום להיכן לברוח, כי בכל אשר יפנה אין הוא נעלם מעיני הקב"ה ותמיד הוא מוצא אותו. והניגון השני הוא ניגונו של החסיד, המרנן ומשבח ומודה ליוצרו בשמחה ובתענוגים על כך שמלא כל הארץ כבודו, ולכל פינה שפונים מוצאים שגם שם נמצא הקב"ה ולית אתר פנוי מיניה". | ||
| + | |||
| + | ===ניגון ע"ג=== | ||
| + | את ניגון זה רגילים לשיר בקצב מהיר ללא המילים, אך אצל החסידים הזקנים דוגמת ר' [[מענדל פוטרפס]] היה מורגל לשיר ניגון זה גם בקצב איטי. | ||
| + | |||
| + | ===ניגון רנ"ו=== | ||
| + | ניגון זה מיוחס בפי חלק מהחסידים ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|לקט ופרט חלק ה' עמוד קלח.}}, ועל פי השמועה הרבי שלל שהניגון מיוחס לאדמו"ר הזקן עצמו והוא רק משתייך לתקופתו של אדמו"ר הזקן. | ||
| + | |||
| + | תנועת הניגון היא בעלייה מתמדת, מתוך התרוממות הרוח, מתוך אושר. | ||
| + | |||
| + | על המילים "אציע שאול" יש תנועה נופלת, ואז על "הנך" יש תנועה של פיתרון מוזיקלי, סומך הוי' לכל הנופלים, הנפילה היא לא אמיתית ויש יציאה מהנפילה. | ||
| + | |||
| + | המילים "אנה אלך גו'" בתחילה הן בטונים הנמוכים, ואח"כ בטונים הגבוהים, ומבטא שהקב"ה נמצא גם למטה וגם למעלה. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]] | ||
| + | [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | ||
גרסה מ־09:51, 6 בספטמבר 2019
בפי חסידים מקובלים שני ניגונים על הפסוק "אנה אלך מרוחך":
- ניגון לשבת ויום טוב, ניגון ע"ג - לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר, לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' דוד הורביץ, לשמיעת הניגון מתוך "ניחח".
- ניגון התוועדות ניגון רנ"ו, "אנה אלך מרוחך" - היה רגיל לנגנו החסיד המשפיע ר' ניסן הורביץ מירושלים ת"ו. נרשם מפי ר' אליעזר פרלשטיין (ירושלים). לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ.
מילות הניגון
מילות הניגון לקוחות מפרק קל"ט בתהילים: "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח: אִם־אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ".
מאחורי הניגון
משמעות המילים של הניגון היא מיסודי החסידות ש"לית אתר פנוי מיניה", הקב"ה נמצא בכל מקום, וממילא היכן שהאדם רק נמצא, הקב"ה נמצא איתו.
המשפיע החסידי ר' שלמה חיים קסלמן הסביר את הניגון: "אם אסק שמים" – אם האדם חושב שהוא נמצא במדריגות גבוהות וטס בדמיונו בגבהי שחקים, אזי האמת היא ש"שם אתה" – הוא נמצא במקום הקליפות ("שם" הוא מקום הקליפות, בניגוד ל"זה" שהוא גילוי אלקות, כמבואר בלקוטי תורה).
אבל אם "ואציע שאול" – אם האדם יודע ומכיר בנפשו שהוא נמצא בשאול תחתית ושפל בעיני עצמו, אזי "הנך" – הרי הוא מגיע לגילוי האמיתי ("הנה" מורה על גילוי), גילוי אלקות וגילוי ה"עצמי" שלו.
ר' שלמה חיים הוסיף ואמר שבליובאוויטש התאימו למילות הפסוק שני ניגונים: האחד רווי עצב ומרירות, זהו ניגונו של ה'מתנגד', החפץ לברוח מפני הקב"ה ומיילל על שאינו מוצא מקום להיכן לברוח, כי בכל אשר יפנה אין הוא נעלם מעיני הקב"ה ותמיד הוא מוצא אותו. והניגון השני הוא ניגונו של החסיד, המרנן ומשבח ומודה ליוצרו בשמחה ובתענוגים על כך שמלא כל הארץ כבודו, ולכל פינה שפונים מוצאים שגם שם נמצא הקב"ה ולית אתר פנוי מיניה".
ניגון ע"ג
את ניגון זה רגילים לשיר בקצב מהיר ללא המילים, אך אצל החסידים הזקנים דוגמת ר' מענדל פוטרפס היה מורגל לשיר ניגון זה גם בקצב איטי.
ניגון רנ"ו
ניגון זה מיוחס בפי חלק מהחסידים לאדמו"ר הזקן[1], ועל פי השמועה הרבי שלל שהניגון מיוחס לאדמו"ר הזקן עצמו והוא רק משתייך לתקופתו של אדמו"ר הזקן.
תנועת הניגון היא בעלייה מתמדת, מתוך התרוממות הרוח, מתוך אושר.
על המילים "אציע שאול" יש תנועה נופלת, ואז על "הנך" יש תנועה של פיתרון מוזיקלי, סומך הוי' לכל הנופלים, הנפילה היא לא אמיתית ויש יציאה מהנפילה.
המילים "אנה אלך גו'" בתחילה הן בטונים הנמוכים, ואח"כ בטונים הגבוהים, ומבטא שהקב"ה נמצא גם למטה וגם למעלה.
הערות שוליים
- ↑ לקט ופרט חלק ה' עמוד קלח.
