הבדלים בין גרסאות בדף "חרסון"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
| − | '''חרסון''' היא פלך באוקראינה (בעבר ב[[ברית המועצות]]) בה התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים. | + | '''חרסון''' היא פלך באוקראינה (בעבר ב[[ברית המועצות]]) בה התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים. בפלך זה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה{{הערה|בה התגורר בין השאר החסיד רבי [[יואל איטקין (אלכסנדריה)]]}}, רומנובקה{{הערה|רבה של העיר היה רבי [[שמאי איטקין]]}}. |
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]] | [[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]] | ||
==תולדות הקהילה== | ==תולדות הקהילה== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
===לאחר התפרקות ברית המועצות=== | ===לאחר התפרקות ברית המועצות=== | ||
בשנת [[תשנ"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה, כשאחת מהם היא פלך חרסון. | בשנת [[תשנ"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה, כשאחת מהם היא פלך חרסון. | ||
| + | ה | ||
גרסה מ־04:17, 6 בפברואר 2017
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
חרסון היא פלך באוקראינה (בעבר בברית המועצות) בה התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים. בפלך זה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה[1], רומנובקה[2].
תולדות הקהילה
בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה (שנפתחה בהמשך), וביניהם ר' ישראל צ'רטוק, האחים בזפלוב (בניו של ר' יעקב מרדכי, רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' נטע הנזבורג, ר' אריה לייב ננס ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' אברהם יעקב שקליאר ור' משה חריטונוב.
הישיבה
| ערך מורחב – תומכי תמימים חרסון |
בקיץ תרע"ז נפתחה ישיבת תומכי תמימים חרסון, כשבהנהלת הישיבה עומדים הרב אלכסנדר סענדר יודאסין והרב אליעזר דבוסקין. כר"מ שימש שם הרב צבי גוטליב, וכמשפיע הרב יחזקאל הימלשטיין.
הרב דבוסקין הגיע לחרסון על פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, משפיע ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב עדת החסידים בעיר.
בזמן מלחמת העולם השניה
במהלך מלחמת העולם השנייה אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו גטאות, יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת היהודים וגם בהשמדתם. סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא באבי יאר, בפאתי קייב. בשנת תש"ד, לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.
בצום גדליה תש"ב הגיעו הקלגסים הנאצים ימ"ש והציתו את בית הכנסת החב"די "בערגוואי שול" בחרסון. בתוכו היו תשעה יהודים ובתוכם הרב דבוסקין ורעייתו הרבנית טובה רבקה. כולם עלו בלהב האש השמיימה.
לאחר התפרקות ברית המועצות
בשנת תשנ"א, עם התפרקותה של ברית המועצות זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה, כשאחת מהם היא פלך חרסון.
ה
- ↑ בה התגורר בין השאר החסיד רבי יואל איטקין (אלכסנדריה)
- ↑ רבה של העיר היה רבי שמאי איטקין
