התפרקות ברית המועצות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התפרקות ברית המועצות הוא תהליך שהחל בשנת ה'תשמ"ז והסתיים בשנת ה'תנש"א, במסגרתו חדלה ברית המועצות להתקיים.

רקע[עריכה]

מאז מותו של סטלין התחולל בברית המועצות שינוי איטי במשטר.

גאורגי מלנקוב, שעמד בראש השלטון הסובייטי במשך תקופת ביניים קצרה, הביא חודשים אחדים לאחר מותו של סטלין, לנפילתו של ראש הנ.ק.ו.ד. האימתני לברנטי בריה, באשמת "פשעים נגד המפלגה והמדינה", על כי הוא ושישה משותפיו "זממו במשך שנים ארוכות לתפוס את השלטון בברית המועצות ולהשיב את הקפיטליזם בסיוע סוכנויות ביון זרות". בריה נשפט ונגזר עליו עונש מוות.

ניקיטה חרושצ'וב, ששלט ברוסיה בין השנים ה'תשי"ג - ה'תשכ"ד, שחרר אסירי מחנות והביא לטיהורם של רבים מהם. בנאום מיוחד שנשא בפני מושב סגור של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, הוא הוקיע את פולחן האישיות שהנהיג סטלין, את פשעיו, את עריצותו ואת רצח ההמונים בכל תקופת שלטונו.

בימי שלטונו של לאוניד ברז'נייב החלה הפשרה מסויימת ב"מלחמה הקרה" שהתחוללה בין הגוש המזרחי (ברית המועצות ובנות בריתה) לבין הגוש המערבי (ארצות הברית ובנות בריתה).

נבואת הרבי[עריכה]

בהתוועדות יום ב' של חג השבועות ה'תשכ"ד אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה, ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה[1].

בו' תשרי בשנת ה'תשכ"ז, אמר הרבי שברית המועצות תתפורר.

כשעלה גרובצ'וב לשלטון, אמר הרבי לרב ירמיהו ברנובר שמסך הברזל עומד להיעלם, הרבי אמר כי יש לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי והורה לבנות שיכוני עולים עבור העולים הרבים העתידים לעלות לארץ ישראל בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון שמי"ר בירושלים.

תהליך ההתפרקות[עריכה]

לקראת סוף שנות הלמ"ד נקלעה ברית המועצות לקשיים כלכליים.

בשנת ה'תשמ"ה מונה מיכאיל גרובצ'וב לנשיא ברית המועצות. בשנת ה'תשמ"ז הכריז גרובצ'וב על שינוי במדיניות ברית המועצות, והכנסת שתי מושגים חדשים - גלאסונסט (פתיחות - יתר חופש אישי) ופרסטרויקה (בנייה מחדש - יתר חופש כלכלי), בנסיון לחזק את הכלכלה. מהלך זה נחשב לתחילת ההתפרקות של ברית המועצות.

בשנת ה'תש"נ החליטה הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות על ביטול השלטון היחידי של המפלגה הקומוניסטית, ופתיחת הבחירות לכלל המפלגות. בהמשך לכך פרשו מספר מדינות מברית המועצות והכריזו על עצמאות.

בכ"ז כסלו ה'תנש"א התפטר גרובצ'וב מתפקידו כנשיא ברית המועצות, דגל ברית המועצות הורד מן הקרמלין, וברית המועצות חדלה מלהתקיים.

בחודש תמוז פורקה גם ברית ורשה, שהייתה ברית צבאית שאיחדה את המדינות הקומוניסטיות במזרח אירופה.

נסיון ההפיכה[עריכה]

בי"ג מנחם אב ה'תנש"א הוטל עוצר על בית הנופש בו שהה מיכאיל גרובצ'וב, ולמחרת, בבוקר י"ד מנחם אב, פרסמו כלי התקשורת הרוסיים הודעה דרמטית, האומרת כי סמכויותיו של מיכאיל גרובצ'וב בתור נשיא ברית המועצות ניטלות ממנו, ומועברות לסגנו גנאדי ינאייב.

בנוסף, הכריזו כלי התקשורת על מצב חירום כללי בכל רחבי ברית המועצות, והחלת חוקי ברית המועצות על כל שטחי ברית המועצות.

בד בבד נכנסו למוסקבה חיילי הצבא האדום, בליווי טנקים, והקיפו את הקרמלין, בנסיון לעצור את בוריס ילצין שהיה אמור לשוב מנופש, אך הדבר לא עלה בידם.

דברי הרבי[עריכה]

באותה תקופה החלה לפרוח פעילות חב"ד במוסקבה ובערים מרכזיות נוספות במדינות חבר העמים, מטעם לשכת "עזרת אחים".

באותו שנה נערכו קעמפים בכל רחבי רוסיה, ורבים מהבחורים שהפעילו אותם שהו באותה עת במוסקבה.

לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על ההפיכה, פנו ראשי לשכת "עזרת אחים" אל הרבי בשאלה כיצד לנהוג, והרבי השיב: "בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה – כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות עד גמירא כמתוכנן. וה' יצליחם ויבשרו טוב. אזכיר על הציון".

בעקבות תשובתו של הרבי, פרסמה לשכת "עזרת אחים" הודעה בכלי התקשורת בה נאמר כי המלאכה הגדולה אכן נמשכת לפי התכניות והפעילים ממשיכים לשקוד במרץ על יישום התכניות לקראת שנת הלימודים הבאה שתפתח כמתוכנן בעז"ה, והוסיפו כי "כשם שחסידות חב"ד החזיקה מעמד בעצמה והפיצה יהדות בארץ זו גם בימים הקשים באמת, כך תמשיך הפעילות החב"דית ברוסיה ואף תלך ותגבר בכל מצב".

כישלון ההפיכה[עריכה]

לאחר מספר ימים הודיע מיכאיל גרובצ'וב כי הוא מבטל את מצב החירום, ובד בבד נעצר סגן הנשיא ינאייב ומשתפי הפעולה איתו, ובכך הסתיים נסיון ההפיכה הכושל.

עליית יהודים מברית המועצות[עריכה]

לאחר נפילת מסך הברזל וביטול ההגבלות על הגירת יהודים מברית המועצות, החלו יהודים רבים לעלות לארץ ישראל.

הרבי התייחס לעלייה זו כחלק מתחילת קיבוץ הגלויות.

חלק מתהליך הגאולה[עריכה]

במהלך השנים תש"נ - תשנ"ב התייחס הרבי להתפרקות ברית המועצות כחלק מתהליך הגאולה[2].

בחודש מנחם אב נערך במוסקבה כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על ציוני רבותינו נשיאנו בליובאוויטש ועל ציון אבי הרבי באלמא אטא. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:

י.png כולל גם ה"פלא" שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של "נפלאות", שאותה מדינה שלחמה נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של בעל ההילולא דעשירי באב) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, מארחת ומכבדת את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -

ש"נפלאות" אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"

י.png

בחודש שבט תשנ"ב חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם ארצות הברית ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך שיחה מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "וכתתו חרבותם לאיתים" שיתממש בגאולה[3].

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ ישראל כטעימה מייעוד הגאולה של קיבוץ גלויות[4].

הערות שוליים

  1. תורת מנחם התוועדויות כרך מ' עמ' 84.
  2. שיחות ש"פ בלק, ואתחנן, עקב תנש"א. בא, משפטים תשנ"ב. ועוד
  3. דבר מלכות ש"פ משפטים תשנ"ב.
  4. שיחות כ"ו ניסן תנש"א, ש"פ ויקהל תשנ"ב ועוד.