הבדלים בין גרסאות בדף "אהרן חיים צימרמן"
(הוספת ערך) |
מ (קישורים פנימיים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''אהרן חיים הלוי צימרמן''' (תרע"ד - ז' אדר ב' תשנ"ה), היה ראש ישיבה | + | הרב '''אהרן חיים הלוי צימרמן''' ([[תרע"ד]] - [[ז' אדר ב']] [[תשנ"ה]]), היה [[ראש ישיבה]] ב[[ארצות הברית]] ומחבר ספרים. נודע כעילוי עצום ויחיד סגולה בגאונותו. זכה לקשר מיוחד עם [[הרבי]] ושוחח עמו בלימוד בגאונות מופלאה. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | הרב אהרן חיים נולד בשנת תרע"ד בעיירה קונוטופ | + | הרב אהרן חיים נולד בשנת [[תרע"ד]] בעיירה קונוטופ ב[[אוקראינה]], לאביו רב העיירה הרב יעקב משה צימרמן. |
| − | הוא היה אחיינו של הרב ברוך בער לייבוביץ', ראש ישיבת קמניץ, אצלו למד תורה. כמו כן למד אצל הרב משה סולובייצ'יק, בנו של הגאון רבי חיים סולובייצ'יק | + | הוא היה אחיינו של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']], ראש ישיבת קמניץ, אצלו למד תורה. כמו כן למד אצל הרב [[משה סולובייצ'יק]], בנו של הגאון רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]], ב[[ארצות הברית]]. |
| − | כיהן במשך שנים רבות כראש ישיבת בית מדרש לתורה | + | כיהן במשך שנים רבות כראש ישיבת בית מדרש לתורה ב[[שיקגו]], וכן כראש ישיבה ב[[ניו יורק]]. |
| − | בשנת תשל"ג עלה | + | בשנת [[תשל"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]], וכיהן כראש ישיבת בית מדרש לתורה ב[[ירושלים]]. כמו כן פתח את כולל "חכמי ירושלים" בעיר העתיקה. |
| − | נפטר | + | נפטר ב[[ז' אדר ב']] [[תשנ"ה]]. |
==גאונותו== | ==גאונותו== | ||
| − | הרב צימרמן היה גאון בסדר גודל לא רגיל, והתייחס בביטול אופייני לרבים מרבני דורו. הוא יצא בסערה כנגד ברי הפלוגתא שלו ולא חשך מהם את | + | הרב צימרמן היה גאון בסדר גודל לא רגיל, והתייחס בביטול אופייני לרבים מרבני דורו. הוא יצא בסערה כנגד ברי הפלוגתא שלו ולא חשך מהם את ביקורתו החריפה. |
| − | חיבר שורה ארוכה של ספרים בנושאים תורניים וכן בנושאי הגות, | + | חיבר שורה ארוכה של ספרים בנושאים תורניים וכן בנושאי הגות, ב[[עברית]] וב[[אנגלית]]. היה העורך של הירחון "כרם" והעורך התורני של ה[[עיתון]] "דער ג'ואיש פרעס". תירגם (יחד עם תלמידו צבי פייר) את פירוש [[המלבי"ם]] על התורה לשפה האנגלית. |
| − | התפרסם בעיקר בשל ספרו "אגן הסהר", בו הוא מציג את שיטתו בנושא קו התאריך (תוך מחלוקת עם רבים מהפוסקים האחרים). | + | התפרסם בעיקר בשל ספרו "אגן הסהר", בו הוא מציג את שיטתו בנושא [[קו התאריך]] (תוך מחלוקת עם רבים מהפוסקים האחרים). |
==הקשר עם הרבי== | ==הקשר עם הרבי== | ||
| − | הרב צימרמן החזיק | + | הרב צימרמן החזיק מ[[הרבי]] ביותר, לאחר שהתוודע לגאונותו ב[[תורה]]. הוא טען ש[[חסידי חב"ד]] הינם היחידיים בדורנו שיכולים ללמוד, כיון שהם שומעים את [[תורתו של הרבי]] - אך גם הם לא לומדים כראוי... |
| − | בהזדמנויות רבות היה נכנס ל-770 לשוחח עם הרבי בלימוד, כשכל שיחה כזו היתה מתנהלת בגאונות עצומה ומראי מקומות "עפו" במהירות בחלל האויר. איש מן הצד, למדן ככל שיהיה, לא היה יכול לעמוד על מהלך הדברים, כאשר ר' חיים היה מציין מראי מקום אחד, והרבי מיד מחזיר לו במראה מקום נגדי, וכן הלאה - תוך שהם עוברים בין כל מסכתות הש"ס ומפרשיהם. משיחות אלו יצא ר' חיים נרעש. | + | בהזדמנויות רבות היה נכנס ל-[[770]] לשוחח עם הרבי בלימוד, כשכל שיחה כזו היתה מתנהלת בגאונות עצומה ומראי מקומות "עפו" במהירות בחלל האויר. איש מן הצד, למדן ככל שיהיה, לא היה יכול לעמוד על מהלך הדברים, כאשר ר' חיים היה מציין מראי מקום אחד, והרבי מיד מחזיר לו במראה מקום נגדי, וכן הלאה - תוך שהם עוברים בין כל מסכתות הש"ס ומפרשיהם. משיחות אלו יצא ר' חיים נרעש. |
| − | מסופר כי פעם הגיע לרבי ואמר לו, כי הגיע למסקנה שאת כל סדר קדשים אפשר לסכם בשלושה נקודות עיקריות. הרבי הגיב שניתן אפילו בנקודה אחת... ר' חיים יצא מכליו. | + | מסופר כי פעם הגיע לרבי ואמר לו, כי הגיע למסקנה שאת כל [[סדר קדשים]] אפשר לסכם בשלושה נקודות עיקריות. הרבי הגיב שניתן אפילו בנקודה אחת... ר' חיים יצא מכליו. |
כאשר יצא לאור ספרו "אגן הסהר", הכניס לרבי את ספר הביכורים מהדפוס. הרבי קיבל את הספר, עבר עליו תוך כחצי שעה והוציא תשובה בה הקשה על חלקים עיקריים מהספר{{הערה|ראה גם [[אגרות קודש]] חלק כא ע' שט.}}. ר' חיים התפעל מאוד הן לנוכח המהירות בה עבר הרבי על הספר, והן מול השגותיו של הרבי אותן לא הצליח ליישב. הוא עדיין עמד על מסקנותיו. לאחר זמן, הגיע לדון עם הרבי בנדון, ולאחר שקלא וטריא בנדון - שכללה, כמובן, מראי מקומות שנזרקו שוב ושוב במהירות - נעצר, חשב לרגע ואמר כי אין לו כרגע תשובה, אך הוא עדיין נחרץ שהצדק איתו. | כאשר יצא לאור ספרו "אגן הסהר", הכניס לרבי את ספר הביכורים מהדפוס. הרבי קיבל את הספר, עבר עליו תוך כחצי שעה והוציא תשובה בה הקשה על חלקים עיקריים מהספר{{הערה|ראה גם [[אגרות קודש]] חלק כא ע' שט.}}. ר' חיים התפעל מאוד הן לנוכח המהירות בה עבר הרבי על הספר, והן מול השגותיו של הרבי אותן לא הצליח ליישב. הוא עדיין עמד על מסקנותיו. לאחר זמן, הגיע לדון עם הרבי בנדון, ולאחר שקלא וטריא בנדון - שכללה, כמובן, מראי מקומות שנזרקו שוב ושוב במהירות - נעצר, חשב לרגע ואמר כי אין לו כרגע תשובה, אך הוא עדיין נחרץ שהצדק איתו. | ||
| − | לאחר אותו דיון, ניגש אליו ר' יואל כהן (שהיה אחד הנוכחים שצפו בהשתאות בחילופי המקורות, מבלי לתפוס את פשר הדברים) - ושאלו, מהו המיוחד בדרך לימודו של הרבי. ר' חיים סירב להשיב, בטענה שבין כך לא יבין... אך לבסוף הסביר, כי בדרך כלל גם הגאונים הגדולים - בשעת לימוד סוגיא מונחים בה בעומק, מבלי להיות שקועים כל כך בסוגיות אחרות. כך אפשר למצוא אצל גדולי המפרשים, שלעתים חוזרים בהם או משנים מעט את המסקנות שהגיעו אליהם בסוגיות אחרות. לעומת זאת הרבי, כל חלקי התורה פתוחים לפניו באותו רגע, וכל הסוגיות מתאימות ועולות בקנה אחד. | + | לאחר אותו דיון, ניגש אליו ר' [[יואל כהן]] (שהיה אחד הנוכחים שצפו בהשתאות בחילופי המקורות, מבלי לתפוס את פשר הדברים) - ושאלו, מהו המיוחד בדרך לימודו של הרבי. ר' חיים סירב להשיב, בטענה שבין כך לא יבין... אך לבסוף הסביר, כי בדרך כלל גם הגאונים הגדולים - בשעת לימוד סוגיא מונחים בה בעומק, מבלי להיות שקועים כל כך בסוגיות אחרות. כך אפשר למצוא אצל גדולי המפרשים, שלעתים חוזרים בהם או משנים מעט את המסקנות שהגיעו אליהם בסוגיות אחרות. לעומת זאת הרבי, כל חלקי התורה פתוחים לפניו באותו רגע, וכל הסוגיות מתאימות ועולות בקנה אחד. |
| − | עוד מסופר, כי בהזדמנות התקשר למזכיר הרב חודקוב והעיר אותו בשעה ארבע בבוקר. להפתעתו של המזכיר, הסביר ר' חיים שהוא קיבל כעת מכתב מהרבי בנושא תורני, ולאחר שעבר עליו הוא מוכרח לומר: "הליובאוויטשער רבי הינו גאון עולם!" | + | עוד מסופר, כי בהזדמנות התקשר למזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חודקוב]] והעיר אותו בשעה ארבע בבוקר. להפתעתו של המזכיר, הסביר ר' חיים שהוא קיבל כעת מכתב מהרבי בנושא תורני, ולאחר שעבר עליו הוא מוכרח לומר: "הליובאוויטשער רבי הינו גאון עולם!" |
| − | + | ב[[ספריית אגו"ח]] שמור אחד הספרים ששלח לרבי, ועליו ההקדשה: {{ציטוטון|לגאון ישראל חד בדרא ממש, מהר"ר מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. בברכה והוקרה. אהרן חיים הלוי צימרמן}}. | |
| − | שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. בברכה והוקרה. אהרן חיים הלוי צימרמן}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־13:23, 30 בדצמבר 2015
הרב אהרן חיים הלוי צימרמן (תרע"ד - ז' אדר ב' תשנ"ה), היה ראש ישיבה בארצות הברית ומחבר ספרים. נודע כעילוי עצום ויחיד סגולה בגאונותו. זכה לקשר מיוחד עם הרבי ושוחח עמו בלימוד בגאונות מופלאה.
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרב אהרן חיים נולד בשנת תרע"ד בעיירה קונוטופ באוקראינה, לאביו רב העיירה הרב יעקב משה צימרמן.
הוא היה אחיינו של הרב ברוך בער לייבוביץ', ראש ישיבת קמניץ, אצלו למד תורה. כמו כן למד אצל הרב משה סולובייצ'יק, בנו של הגאון רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, בארצות הברית.
כיהן במשך שנים רבות כראש ישיבת בית מדרש לתורה בשיקגו, וכן כראש ישיבה בניו יורק.
בשנת תשל"ג עלה לארץ ישראל, וכיהן כראש ישיבת בית מדרש לתורה בירושלים. כמו כן פתח את כולל "חכמי ירושלים" בעיר העתיקה.
גאונותו
הרב צימרמן היה גאון בסדר גודל לא רגיל, והתייחס בביטול אופייני לרבים מרבני דורו. הוא יצא בסערה כנגד ברי הפלוגתא שלו ולא חשך מהם את ביקורתו החריפה.
חיבר שורה ארוכה של ספרים בנושאים תורניים וכן בנושאי הגות, בעברית ובאנגלית. היה העורך של הירחון "כרם" והעורך התורני של העיתון "דער ג'ואיש פרעס". תירגם (יחד עם תלמידו צבי פייר) את פירוש המלבי"ם על התורה לשפה האנגלית.
התפרסם בעיקר בשל ספרו "אגן הסהר", בו הוא מציג את שיטתו בנושא קו התאריך (תוך מחלוקת עם רבים מהפוסקים האחרים).
הקשר עם הרבי
הרב צימרמן החזיק מהרבי ביותר, לאחר שהתוודע לגאונותו בתורה. הוא טען שחסידי חב"ד הינם היחידיים בדורנו שיכולים ללמוד, כיון שהם שומעים את תורתו של הרבי - אך גם הם לא לומדים כראוי...
בהזדמנויות רבות היה נכנס ל-770 לשוחח עם הרבי בלימוד, כשכל שיחה כזו היתה מתנהלת בגאונות עצומה ומראי מקומות "עפו" במהירות בחלל האויר. איש מן הצד, למדן ככל שיהיה, לא היה יכול לעמוד על מהלך הדברים, כאשר ר' חיים היה מציין מראי מקום אחד, והרבי מיד מחזיר לו במראה מקום נגדי, וכן הלאה - תוך שהם עוברים בין כל מסכתות הש"ס ומפרשיהם. משיחות אלו יצא ר' חיים נרעש.
מסופר כי פעם הגיע לרבי ואמר לו, כי הגיע למסקנה שאת כל סדר קדשים אפשר לסכם בשלושה נקודות עיקריות. הרבי הגיב שניתן אפילו בנקודה אחת... ר' חיים יצא מכליו.
כאשר יצא לאור ספרו "אגן הסהר", הכניס לרבי את ספר הביכורים מהדפוס. הרבי קיבל את הספר, עבר עליו תוך כחצי שעה והוציא תשובה בה הקשה על חלקים עיקריים מהספר[1]. ר' חיים התפעל מאוד הן לנוכח המהירות בה עבר הרבי על הספר, והן מול השגותיו של הרבי אותן לא הצליח ליישב. הוא עדיין עמד על מסקנותיו. לאחר זמן, הגיע לדון עם הרבי בנדון, ולאחר שקלא וטריא בנדון - שכללה, כמובן, מראי מקומות שנזרקו שוב ושוב במהירות - נעצר, חשב לרגע ואמר כי אין לו כרגע תשובה, אך הוא עדיין נחרץ שהצדק איתו.
לאחר אותו דיון, ניגש אליו ר' יואל כהן (שהיה אחד הנוכחים שצפו בהשתאות בחילופי המקורות, מבלי לתפוס את פשר הדברים) - ושאלו, מהו המיוחד בדרך לימודו של הרבי. ר' חיים סירב להשיב, בטענה שבין כך לא יבין... אך לבסוף הסביר, כי בדרך כלל גם הגאונים הגדולים - בשעת לימוד סוגיא מונחים בה בעומק, מבלי להיות שקועים כל כך בסוגיות אחרות. כך אפשר למצוא אצל גדולי המפרשים, שלעתים חוזרים בהם או משנים מעט את המסקנות שהגיעו אליהם בסוגיות אחרות. לעומת זאת הרבי, כל חלקי התורה פתוחים לפניו באותו רגע, וכל הסוגיות מתאימות ועולות בקנה אחד.
עוד מסופר, כי בהזדמנות התקשר למזכיר הרב חודקוב והעיר אותו בשעה ארבע בבוקר. להפתעתו של המזכיר, הסביר ר' חיים שהוא קיבל כעת מכתב מהרבי בנושא תורני, ולאחר שעבר עליו הוא מוכרח לומר: "הליובאוויטשער רבי הינו גאון עולם!"
בספריית אגו"ח שמור אחד הספרים ששלח לרבי, ועליו ההקדשה: "לגאון ישראל חד בדרא ממש, מהר"ר מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. בברכה והוקרה. אהרן חיים הלוי צימרמן".
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ראה גם אגרות קודש חלק כא ע' שט.
