הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר שור"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 3: שורה 3:
 
היה תלמיד [[תו"ת ליובאוויטש]], במהלך שנות לימודו ב[[ליובאוויטש]] גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח [[ברוך שלום כהן]] ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.
 
היה תלמיד [[תו"ת ליובאוויטש]], במהלך שנות לימודו ב[[ליובאוויטש]] גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח [[ברוך שלום כהן]] ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.
  
לאחר נישואיו התגורר במוסקבה, והיה מהפעילים הנמרצים שם בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס ע"י הק.ג.ב. באמצע שנות הש', והוגלה למשך עשר שנים.
+
לאחר נישואיו התגורר ב[[מוסקבה]], והיה מהפעילים הנמרצים שם בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס ע"י ה[[ק.ג.ב.]] באמצע שנות הש', והוגלה למשך עשר שנים.
  
בשנות היו"ד חזר למוסקבה. היה מארגן התוועדויות במוסקבה, והעתיק כתבי חסידות וחילקם בין אנ"ש. היה מתפלל בחגים במניינו של הרה"ח [[געציל וילנסקי]].
+
בשנות היו"ד חזר למוסקבה. היה מארגן התוועדויות במוסקבה, והעתיק כתבי [[חסידות]] וחילקם בין אנ"ש. היה מתפלל בחגים במניינו של הרה"ח [[געציל וילנסקי]].
  
 
נפטר בימי [[חנוכה]] [[תשנ"ב]], ומ"כ ב[[מלחובקה]].
 
נפטר בימי [[חנוכה]] [[תשנ"ב]], ומ"כ ב[[מלחובקה]].

גרסה מ־16:59, 27 במאי 2015

הרב מאיר שור נולד לאביו הרב מיכל זלמן בשנת תרנ"ו, בעיירה החסידית פודוברנקה.

היה תלמיד תו"ת ליובאוויטש, במהלך שנות לימודו בליובאוויטש גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח ברוך שלום כהן ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.

לאחר נישואיו התגורר במוסקבה, והיה מהפעילים הנמרצים שם בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס ע"י הק.ג.ב. באמצע שנות הש', והוגלה למשך עשר שנים.

בשנות היו"ד חזר למוסקבה. היה מארגן התוועדויות במוסקבה, והעתיק כתבי חסידות וחילקם בין אנ"ש. היה מתפלל בחגים במניינו של הרה"ח געציל וילנסקי.

נפטר בימי חנוכה תשנ"ב, ומ"כ במלחובקה.

משפחתו

  • אחיו - הרב יעקב משה שורקין.

לקריאה נוספת

מכתב ממנו נדפס ב'שיעורי רבי יעקב משה שורקין' ח"ב, עמ' תשה, הערה ד