הבדלים בין גרסאות בדף "מדינת ישראל"
| שורה 11: | שורה 11: | ||
למרות זאת, שלל הרבי את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזהו ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, למרות שברור היה לכולם כי מדובר בניסים גלויים: | למרות זאת, שלל הרבי את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזהו ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, למרות שברור היה לכולם כי מדובר בניסים גלויים: | ||
| − | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה – שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים – [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך המסירות נפש של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן – אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור . . ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה . . וכמה מרבני ארץ הקודש ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים – | + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה – שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים – [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך המסירות נפש של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן – אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור . . ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה . . וכמה מרבני ארץ הקודש ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים – פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}} |
לאחר ה' אייר תש"ח התבטא הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?{{הערה|שיחו"ק קודם הנשיאות.}} בהזדמנות אמר הרבי כי יסוד מדינת ישראל שאינה מושתת על יסודי ה[[תורה]], עיכבה את ה[[גאולה]] למשך כמה וכמה שנים. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרבי את המילים "יום העצמאות" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]]<REF>הרב [[יהושע דוברבסקי]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 חב"ד אינפו]</REF>. | לאחר ה' אייר תש"ח התבטא הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?{{הערה|שיחו"ק קודם הנשיאות.}} בהזדמנות אמר הרבי כי יסוד מדינת ישראל שאינה מושתת על יסודי ה[[תורה]], עיכבה את ה[[גאולה]] למשך כמה וכמה שנים. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרבי את המילים "יום העצמאות" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]]<REF>הרב [[יהושע דוברבסקי]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 חב"ד אינפו]</REF>. | ||
| − | דעת הרבי היא כי הבעלות האמיתית על [[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל גם בזמן ה[[גלות]], ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.<ref> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=142&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d שיחות קודש תשל"ז ח"א עמ' יז]</ref> ואף סובר | + | דעת הרבי היא כי הבעלות האמיתית על [[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל גם בזמן ה[[גלות]], ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.<ref> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=142&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d שיחות קודש תשל"ז ח"א עמ' יז]</ref> ואף סובר שאסור למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים.<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=201&hilite=51ff7cba-5834-413d-bfd7-fe6a09e6cfe3 שם עמ' נח]</ref> הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר (בגבול), גם אם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, מחללים את השבת ונלחמים עימם, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר (הגבול) שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש. |
| − | + | "נשיא" במדינת ישראל, הוא תואר שהרבי נמנע מלקוראו כך. לחילופין השתמש במונח "פרזידנט" באנגלית ונימק כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו בית המקדש וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|ממכתבו למר יצחק בן צבי.}}. | |
לקראת חגיגות "חג העצמאות" שנת [[תשע"א]] קרא הרב [[מאיר דרוקמן]] שהינו רב חב"ד, לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי החסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. | לקראת חגיגות "חג העצמאות" שנת [[תשע"א]] קרא הרב [[מאיר דרוקמן]] שהינו רב חב"ד, לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי החסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. | ||
גרסה מ־11:41, 26 באפריל 2012
מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית באזור שטחי ארץ ישראל ואף מעט מחוצה לה. הוקמה בה' באייר שנת תש"ח על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.
תוכן עניינים
הרבי והמדינה
דעתו של הרבי ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "אתחלתא דגאולה", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל[1] ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' במלחמת העצמאות ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב הרבי[2]:
במענה על מכתבו מה' אייר, הנה ידוע פתגם הבעש"ט ששמענוהו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.
משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו ע"י הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן
— אגרות קודש חלק י"א ע' פ"ה
למרות זאת, שלל הרבי את אמירת ההלל בה' באייר, גם לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, ואמר שזהו ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, למרות שברור היה לכולם כי מדובר בניסים גלויים:
אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה – שהרי לאחר ניסים כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים – תורה וקדושה, ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך המסירות נפש של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן – אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור . . ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר הלל לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה . . וכמה מרבני ארץ הקודש ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים – פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'
— אגרות קודש כרך כה ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.
לאחר ה' אייר תש"ח התבטא הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?[3] בהזדמנות אמר הרבי כי יסוד מדינת ישראל שאינה מושתת על יסודי התורה, עיכבה את הגאולה למשך כמה וכמה שנים. כאשר המרכז לענייני חינוך הדפיס לוח שנה, מחק הרבי את המילים "יום העצמאות" שהיו רשומות בתאריך ה' באייר[4].
דעת הרבי היא כי הבעלות האמיתית על ארץ ישראל שייכת לעם ישראל גם בזמן הגלות, ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.[5] ואף סובר שאסור למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים.[6] הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר (בגבול), גם אם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, מחללים את השבת ונלחמים עימם, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר (הגבול) שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש.
"נשיא" במדינת ישראל, הוא תואר שהרבי נמנע מלקוראו כך. לחילופין השתמש במונח "פרזידנט" באנגלית ונימק כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו בית המקדש וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר[7].
לקראת חגיגות "חג העצמאות" שנת תשע"א קרא הרב מאיר דרוקמן שהינו רב חב"ד, לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך[8]. מאוחר יותר יצאו רבני חב"ד בארץ הקודש יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי החסיד חב"ד[9].
קיום מדינה יהודית
בשנת תש"כ נשאל הרבי, האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות – מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר כ"ק הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...
על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות – החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה ע"י המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהיתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה – לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים – משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.
על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד – הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועד"ז לבנון, מקסיקו, ארה"ב וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; משא"כ אם תיעשה "מדינה יהודית" – הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה – הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא ע"פ התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' – כי גם ע"פ תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר[10].
פרשת הילדים הפליטים
| ערך מורחב – פרשת הילדים הפליטים |
בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם "הסוכנות היהודית", להביא ילדים מארצות הנכר לארץ ישראל. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם את אותם ילדים. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. אדמו"ר הריי"צ, נלחם בהם במסירות נפש, ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי ישראל בארץ ישראל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער הלוי וולפא, בין אור לחושך, יחס הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, קרית גת חשון תשס"ו.
קישורים חיצוניים
- ההגדה (אגדה) ליום העצמאות
- מאמר השקפה חב"די על הציונות והמדינה מאת הרב ישבעם סגל - 
- הרב דרוקמן מסביר את עמדת חב"ד ביחס לציונות
- - עימות ברדיו: יחס חב"ד לציונות ולמדינה -
הערות שוליים
- ↑ "בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, תשנ"א (ע"פ יחידות כ"ח אדר תשכ"ח)
- ↑ תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.
- ↑ שיחו"ק קודם הנשיאות.
- ↑ הרב יהושע דוברבסקי, חב"ד אינפו
- ↑ שיחות קודש תשל"ז ח"א עמ' יז
- ↑ שם עמ' נח
- ↑ ממכתבו למר יצחק בן צבי.
- ↑ "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.
- ↑ רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה - חב"ד אינפו
- ↑ תורת מנחם – כז – שנת תש"כ – חלק ראשון. שיחת ש"פ משפטים, 399
