הבדלים בין גרסאות בדף "כי אלוקים יושיע ציון"
שורה 14: | שורה 14: | ||
ניגון זה נוגן פעמים רבות ב[[כינוסי צבאות ה']] בנוכחות הרבי כהמשך לאותו ניגון על הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך". | ניגון זה נוגן פעמים רבות ב[[כינוסי צבאות ה']] בנוכחות הרבי כהמשך לאותו ניגון על הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך". | ||
− | בשבת פרשת בלק [[תנש"א]] ניגנו בהתוועדות ניגון זה והרבי נעמד מלוא קומתו ורקד בשמחה רבה{{הערה|הערת המו"ל בשיחה המוגהת. [[דבר מלכות בלק|ש"פ בלק תנש"א]] | + | בשבת פרשת בלק [[תנש"א]] ניגנו בהתוועדות ניגון זה והרבי נעמד מלוא קומתו ורקד בשמחה רבה{{הערה|הערת המו"ל בשיחה המוגהת. [[דבר מלכות בלק|ש"פ בלק תנש"א]].}}. |
==ראו גם== | ==ראו גם== |
גרסה מ־21:14, 15 באפריל 2023
הניגון כי אלוקים יושיע ציון במקורו הוא ניגון קס"ו בספר הניגונים, ניגון ריקוד, ללא מילים.
לחן הניגון הוא לחן מפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' מההגדה של פסח.
בשנת תש"ל - לכבוד יום הולדתו של הרבי, י"א בניסן, הותאם הניגון על ידי התמים שניאור זלמן חאנין למילים שבפרק תהלים ס"ט, הפרק החדש של הרבי באותה שנה.
כִּי אֱלֹקִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ.
וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ.
— תהלים סט, לו; לז
באותה שנה שרו את הניגון הזה בסעודות חג הפסח בביתו של אדמו"ר הריי"צ כשעל פניו של הרבי ניכרה שביעות רצון. היה זה חידוש מיוחד שניגון שמחובר לכבוד יום הולדתו של הרבי מושר במקום ובמעמד קדוש זה.
ניגון זה נוגן פעמים רבות בכינוסי צבאות ה' בנוכחות הרבי כהמשך לאותו ניגון על הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".
בשבת פרשת בלק תנש"א ניגנו בהתוועדות ניגון זה והרבי נעמד מלוא קומתו ורקד בשמחה רבה[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון יחד עם מספר ניגונים נוספים באתר
- לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי
- לשמיעת הניגון (ללא מילים) מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון מתוך אלבום "אבינו מלכנו" מאת אברהם פריד
- ניגון "כי אלוקים יושיע ציון" בהתוועדות י"ט כסלו תשל"א אצל הרבי.
- רבי לילדים: כִּי אֱלֹקִים יוֹשִׁיעַ צִיוֹן • לנגן ביחד
הערות שוליים
- ↑ הערת המו"ל בשיחה המוגהת. ש"פ בלק תנש"א.