הבדלים בין גרסאות בדף "עמנואל"
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
}} | }} | ||
'''עמנואל''' הינו יישוב יהודי במרכז השומרון. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת [[תשמ"ה]] (1985), לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשס"ט]], יש בעמנואל 2,900 תושבים והאוכלוסייה גדלה בקצב שנתי של 2.6%. המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. בעיר ישנם כ-100 משפחות [[חסידי חב"ד]] (נכון לשנת [[תשע"ה]]), וזהו הריכוז הגדול ביותר של חסידי חב"ד בשומרון. | '''עמנואל''' הינו יישוב יהודי במרכז השומרון. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת [[תשמ"ה]] (1985), לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשס"ט]], יש בעמנואל 2,900 תושבים והאוכלוסייה גדלה בקצב שנתי של 2.6%. המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. בעיר ישנם כ-100 משפחות [[חסידי חב"ד]] (נכון לשנת [[תשע"ה]]), וזהו הריכוז הגדול ביותר של חסידי חב"ד בשומרון. | ||
| + | |||
| + | במענה קודש{{הערה|מי' [[מנחם אב]] באחת השנים}} הרבי כתב בקשר לעיר: {{ציטוטון|הרי זה ברוב דכל עיר ואם בארץ הקודש. ואולי בכל עיר ואם באה"ק [[אזכיר על הציון]] שיקויים בכל הנ"ל כשמו: עמנו – א-ל}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D%E2%80%93%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F.pdf תשורה גראסבוים – שמאטקין כ"ח סיון תשפ"ב] (ע' 9)}}. | ||
== מוסדות חב"ד בעיר == | == מוסדות חב"ד בעיר == | ||
גרסה מ־05:25, 29 ביוני 2022
| קהילת חב"ד עמנואל | |
|---|---|
 עמנואל - מראה כללי | |
| עיר | עמנואל |
| מדינה | ארץ ישראל |
| רב הקהילה | הרב חיים קיז'נר |
| מוסדות | גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, ישיבה קטנה, ארגון שפרה ופועה, נשי ובנות חב"ד, |
| מספר משפחות בקהילה | כ-100 |
עמנואל הינו יישוב יהודי במרכז השומרון. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת תשמ"ה (1985), לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לתשס"ט, יש בעמנואל 2,900 תושבים והאוכלוסייה גדלה בקצב שנתי של 2.6%. המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. בעיר ישנם כ-100 משפחות חסידי חב"ד (נכון לשנת תשע"ה), וזהו הריכוז הגדול ביותר של חסידי חב"ד בשומרון.
במענה קודש[1] הרבי כתב בקשר לעיר: "הרי זה ברוב דכל עיר ואם בארץ הקודש. ואולי בכל עיר ואם באה"ק אזכיר על הציון שיקויים בכל הנ"ל כשמו: עמנו – א-ל"[2].
מוסדות חב"ד בעיר
בעקבות מספר מכתבים מהרבי, שקיבלו כמה מחסידי חב"ד בעיר (באמצעות האגרות קודש) בהם נכתב על פתיחת מוסדות חב"ד בעירו, הוחלט להקים מוסדות חב"ד ביישוב. החסידים בעיר פנו לראש-המועצה אך התברר כי אין לו מבנה להציע עבור בית-הספר. מספר נשים מהיישוב החליטו להתחיל עם הקמת בית ספר לבנות. למרות קשיים רבים הצליחו הנשים לארגן בית ספר לבנות שנפתח עם חמש כיתות, מא' עד ה', בשם "תפארת חיה-מושקא", תחת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. בשנת תשע"א קיבל בית הספר בניין קבע. כיום בית הספר מונה כ-100 תלמידות כ"י מכיתה א'-ח'. (בשנת התשע"ד נפתח תיכון לבנות וניסגר מיד בסיום שנת הלימודים).
לצד בית הספר לבנות, הוקם בשנת תשס"ב תלמוד תורה בו מחנכים לחינוך חסידי על טהרת הקודש בתלמוד תורה קיימים כיתות א'-ח'.
בין השנים תשע"ג - תשע"ה, התקיימה בעיר ישיבת תומכי תמימים, בראשות הרב חיים קיז'נר.
בעלי תפקידים בקהילה
- הרב חיים קיז'נר - רב הקהילה, דיין וראש ישיבת חב"ד בעיר.
- הרב יהודה אלחרר - שליח ומנהל סניף צא"ח בעמנואל.
- הרב אפרים מלוב - מנהל המוסדות.
- הרב יוסף יצחק סימה - חבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד.
- הרב אייל פלד - מו"צ וראש כולל הוראה לאברכים.
לקריאה נוספת
- עמנואל החדשה, שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 57
קישורים חיצוניים
- שליחי העיר עמנואל בראשות הרב מוסרים מכתב ברכה לרבי (18:22)
- סקירה על הקהילה
- אחרי שנים בקראוונים: עמנואל חוגגת מבנה מפואר לת"ת חב"ד, כ' חשוון תשפ"ב
