הבדלים בין גרסאות בדף "בינוני"
כתית למאור (שיחה | תרומות) (כתיבה חלקית מחדש) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | "'''בינוני'''" היא מעלתו של כל אדם | + | "'''בינוני'''" היא מעלתו של כל אדם הנמצא בין דרגתו של ה[[צדיק]] לבין דרגתו של ה[[רשע]]. |
| − | ענינו | + | ענינו, הוא כלשון חז"ל "בינונים זה וזה שופטם": שיצרו הטוב ויצרו הרע עומדים בתוקפם, אלא שכופה את יצר הרע לעבודת ה'. משום כך, בינוני היא מדת כל אדם ב[[עבודה]] ואליה צריך כל אדם לשאוף להגיע. והיינו, שה[[יצר הרע]] נמצא בתוקפו ב[[חלל השמאלי]] שב[[לב]], ואף על פי כן כופהו כל ימיו שלא לסור מלעבוד את ה', ולא נותן לו שליטה אפילו לרגע אחד. הבינוני לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור עבירה. |
ל[[ספר התניא]] קרא [[אדמו"ר הזקן]] "ספר של בינונים". בספר ישנה הדרכה ברורה לכל אחד מהי העבודה הנדרשת להגיע למדריגת הבינוני. | ל[[ספר התניא]] קרא [[אדמו"ר הזקן]] "ספר של בינונים". בספר ישנה הדרכה ברורה לכל אחד מהי העבודה הנדרשת להגיע למדריגת הבינוני. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
| − | + | ה[[צדיק]] הוא זה אשר הפך את [[נפש בהמית|נפשו הבהמית]] שרצונותיה ותאוותיה תהינה לטוב ולקדושה; לעומתו הרשע הוא זה אשר [[נפש אלקית|נפשו האלקית]] נמצאת בהעלם מסויים והצד הרע שבו גובר עליו - בזה ישנם דרגות רבות, והמדרגה הנעלית היא '''שיכול להיות''' שיעבור עבירה. | |
| − | + | מדרגת הבינוני היא האמצע בין שני אלו: מצד אחד יש לו את הנפש הבהמית ויצרו הרע אשר הם עומדים בתוקפם וגבורתם ומנסים להפילו כל הזמן במחשבה דיבור ומעשה; ומצד שני הוא לעולם אינו נופל ואין אצלו כל רושם של עבירה במחשבה דיבור ומעשה, ואפילו לא ביטול תורה{{הערת שוליים|שעליה אמרו רז"ל כי אין אדם ניצל ממנה בכל יום, כיון שא"כ הרי אומרת ע"כ התורה ש"כי דבר הוי' בזה וגו' הכרת תכרת וגו'", וממילא לא שייך שיש לו כרת שאז הרי הוא רשע.}}. | |
| − | + | מעלה זו היא מעלתו של כל אדם, שלכן נאמר "משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע", שאפילו שאין כל אדם זוכה להיות צדיק, כיון שאין ברשותו הבחירה בזה; מ"מ משביעים אותו גם "אל תהי רשע", שבזה הרשות נתונה לכל אדם לכבוש את יצרו ולא להיות רשע אפילו שעה אחת. | |
| − | בינוני בשם העצם ולא בשם המושאל. | + | בינוני זה הוא בשם העצם ולא בשם המושאל{{הערת שוליים|בינוני בשם המושאל הוא זה שזכויותיו ועוונותיו שקולים זה כנגד זה.}}. |
| − | מדרגת הבינוני היא מדרגת כל אחד, ואליה כל אחד צריך לשאוף. גם מי שעבר עבירה, יכול כמובן לחזור בתשובה ולהגיע למדריגת הבינוני. | + | מדרגת הבינוני היא מדרגת כל אחד, ואליה כל אחד צריך לשאוף. גם מי שעבר עבירה, יכול כמובן לחזור בתשובה ולהגיע למדריגת הבינוני{{הערת שוליים|כיון שדרגה זו היא "מצב" שבו לא עבר עבירה מעולם ולא יעבור לעולם, ולא שבפועל לא עבר.}}. |
==עבודתו== | ==עבודתו== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
*[[אתכפייא]] | *[[אתכפייא]] | ||
*[[אתהפכא]] | *[[אתהפכא]] | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
{{מבט}} | {{מבט}} | ||
גרסה מ־00:43, 1 ביולי 2013
"בינוני" היא מעלתו של כל אדם הנמצא בין דרגתו של הצדיק לבין דרגתו של הרשע.
ענינו, הוא כלשון חז"ל "בינונים זה וזה שופטם": שיצרו הטוב ויצרו הרע עומדים בתוקפם, אלא שכופה את יצר הרע לעבודת ה'. משום כך, בינוני היא מדת כל אדם בעבודה ואליה צריך כל אדם לשאוף להגיע. והיינו, שהיצר הרע נמצא בתוקפו בחלל השמאלי שבלב, ואף על פי כן כופהו כל ימיו שלא לסור מלעבוד את ה', ולא נותן לו שליטה אפילו לרגע אחד. הבינוני לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור עבירה.
לספר התניא קרא אדמו"ר הזקן "ספר של בינונים". בספר ישנה הדרכה ברורה לכל אחד מהי העבודה הנדרשת להגיע למדריגת הבינוני.
ענינו
הצדיק הוא זה אשר הפך את נפשו הבהמית שרצונותיה ותאוותיה תהינה לטוב ולקדושה; לעומתו הרשע הוא זה אשר נפשו האלקית נמצאת בהעלם מסויים והצד הרע שבו גובר עליו - בזה ישנם דרגות רבות, והמדרגה הנעלית היא שיכול להיות שיעבור עבירה.
מדרגת הבינוני היא האמצע בין שני אלו: מצד אחד יש לו את הנפש הבהמית ויצרו הרע אשר הם עומדים בתוקפם וגבורתם ומנסים להפילו כל הזמן במחשבה דיבור ומעשה; ומצד שני הוא לעולם אינו נופל ואין אצלו כל רושם של עבירה במחשבה דיבור ומעשה, ואפילו לא ביטול תורה[1].
מעלה זו היא מעלתו של כל אדם, שלכן נאמר "משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע", שאפילו שאין כל אדם זוכה להיות צדיק, כיון שאין ברשותו הבחירה בזה; מ"מ משביעים אותו גם "אל תהי רשע", שבזה הרשות נתונה לכל אדם לכבוש את יצרו ולא להיות רשע אפילו שעה אחת.
בינוני זה הוא בשם העצם ולא בשם המושאל[2].
מדרגת הבינוני היא מדרגת כל אחד, ואליה כל אחד צריך לשאוף. גם מי שעבר עבירה, יכול כמובן לחזור בתשובה ולהגיע למדריגת הבינוני[3].
עבודתו
עבודתו של הבינוני היא בדרך של אתכפיא לעומת עבודתו של הצדיק שהיא עבודה בדרך של אתהפכא.
מעלתו
בבינוני יש מעלה וחיסרון, החיסרון שבו שאינו במעלת ומדריגת הצדיק אשר ביער הרע מקרבו - חלקו או כולו, ואילו הבינוני - הרע שבו בתקפו כתולדתו.
אבל לעומת זה מעלת הבינוני גדולה ביותר, שאף שהרע שבקרבו בתקפו, הריהו נלחם במסירות נפש ברע, ועובד את ה' בניגוד לרצונותיו הבהמיים, בשלושת הלבושים: מעשה דיבור ומחשבה כרצון ה', ולא עוד, אלא שהוא מקיים בשלמות את מאמר חז"ל"איזהו גיבור? הכובש את יצרו".
ספרם של בינונים
ספר התניא נקרא על ידי אדמו"ר הזקן בשם "ספר של בינונים". שענינו העיקרי של ספר התניא הוא ביאור עבודתו של הבינוני.
בינונים ידועים
- ר' יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד)
- ר' ניסן נמנוב
- ר' ישראל נח בליניצקי (לעיתים)
ראו עוד
הערות שוליים
- ↑ שעליה אמרו רז"ל כי אין אדם ניצל ממנה בכל יום, כיון שא"כ הרי אומרת ע"כ התורה ש"כי דבר הוי' בזה וגו' הכרת תכרת וגו'", וממילא לא שייך שיש לו כרת שאז הרי הוא רשע.
- ↑ בינוני בשם המושאל הוא זה שזכויותיו ועוונותיו שקולים זה כנגד זה.
- ↑ כיון שדרגה זו היא "מצב" שבו לא עבר עבירה מעולם ולא יעבור לעולם, ולא שבפועל לא עבר.
