הבדלים בין גרסאות בדף "ידיעת המציאות"
(←ראו גם) |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''ידיעת המציאות''' היא כשיודע '''על''' מציאות הדבר, ו''' | + | {{לשכתב}} |
| + | '''ידיעת המציאות''' היא כשיודע '''על''' מציאות הדבר מדבר חיצוני (כמו להבין דבר מתוך דבר), ו'''השגת המהות''' היא כשמכיר '''את''' הדבר - את מהותו{{הערה|על פי ביאורי הר"ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים. ראה למשל לקו"ת ואתחנן דף ד ע"א. דרך מצוותיך האמנת אלוקות פרק ב'.}}. | ||
==באדם== | ==באדם== | ||
| − | '''ידיעת המציאות''' פירושה שיודע אודות מציאות מסויימת שהיא קיימת, אך אין לו הכרה במהותה. כלומר, | + | '''ידיעת המציאות''' פירושה שיודע אודות מציאות מסויימת שהיא קיימת, אך אין לו הכרה במהותה. כלומר, כשההכרה באה על ידי תפיסתו האישית, (למשל על ידי '''שמיעה''') אפשרי שיבוא חכם גדול ממנו ויסתור את הבנתו {{הערה|כמו רבי מאיר שהיה מטהר את השרץ ב{{מונחון|ק"נ|150}} טעמים (עירובין י"ג א), וכמו שבשכל אפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות - שהרי פיו סגור ובטנו פתוחה – ואיך חי? וברור שהמציאות לא כך}}. |
| + | '''השגת המהות''' היא כשמכיר במהות הדבר. אחד האופנים בהם מאוד בולט עניין זה הוא - בראייה. דהיינו, כשההכרה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אי אפשר כלל לשכנעו בשום הסבר. הוא לא מגיע לכך מתפיסה סובייקטיבית של העניין, אלא הוא פשוט רואה את הדבר עצמו. | ||
| − | + | מבחינתנו, כיוון שאנחנו חיים בעולם מגושם, הדבר היחיד שאפשר לקלוט את מהותו זה דברים גשמיים שנמצאים בעולמינו. דברים רוחניים - אפשר קולטים רק את מציאותם, את העובדה שהם קיימים. | |
==בעבודת ה'== | ==בעבודת ה'== | ||
| − | + | [[ידיעת השם]] שלנו כיום היא ידיעת המציאות בלבד, וזהו שהתורה מצווה על המצוות בלשון '''שמיעה''': "'''שמע''' ישראל{{הערה|ואתחנן ו' ד'.}}", "ועתה '''שמע''' אל החוקים{{הערה|ואתחנן ד' א'.}}" - ולא כפי שביקש משה "אעברה נא '''ואראה{{הערה|דברים ג' כ"ה.}}'''". | |
| + | |||
| + | אך [[לעתיד לבוא]] (וכן עכשיו ב[[גן עדן]]) תהיה הכרה אמיתית במהות האלוקות באופן של ראיה ממש, כמו שכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים '''אראנו''' נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}}{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/9/36.htm ד"ה והניף תשי"א], ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/10/42.htm שיחת אחש"פ תשי"א]. וש"נ.}}. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| − | [[ראיה ושמיעה]] | + | *[[ראיה ושמיעה]] |
| − | + | *[[ידיעת השלילה]] | |
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]] | + | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |
גרסה אחרונה מ־11:51, 10 באוקטובר 2023
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ידיעת המציאות היא כשיודע על מציאות הדבר מדבר חיצוני (כמו להבין דבר מתוך דבר), והשגת המהות היא כשמכיר את הדבר - את מהותו[1].
תוכן עניינים
באדם[עריכה]
ידיעת המציאות פירושה שיודע אודות מציאות מסויימת שהיא קיימת, אך אין לו הכרה במהותה. כלומר, כשההכרה באה על ידי תפיסתו האישית, (למשל על ידי שמיעה) אפשרי שיבוא חכם גדול ממנו ויסתור את הבנתו [2].
השגת המהות היא כשמכיר במהות הדבר. אחד האופנים בהם מאוד בולט עניין זה הוא - בראייה. דהיינו, כשההכרה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אי אפשר כלל לשכנעו בשום הסבר. הוא לא מגיע לכך מתפיסה סובייקטיבית של העניין, אלא הוא פשוט רואה את הדבר עצמו.
מבחינתנו, כיוון שאנחנו חיים בעולם מגושם, הדבר היחיד שאפשר לקלוט את מהותו זה דברים גשמיים שנמצאים בעולמינו. דברים רוחניים - אפשר קולטים רק את מציאותם, את העובדה שהם קיימים.
בעבודת ה'[עריכה]
ידיעת השם שלנו כיום היא ידיעת המציאות בלבד, וזהו שהתורה מצווה על המצוות בלשון שמיעה: "שמע ישראל[3]", "ועתה שמע אל החוקים[4]" - ולא כפי שביקש משה "אעברה נא ואראה[5]".
אך לעתיד לבוא (וכן עכשיו בגן עדן) תהיה הכרה אמיתית במהות האלוקות באופן של ראיה ממש, כמו שכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[6][7].
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ על פי ביאורי הר"ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים. ראה למשל לקו"ת ואתחנן דף ד ע"א. דרך מצוותיך האמנת אלוקות פרק ב'.
- ↑ כמו רבי מאיר שהיה מטהר את השרץ בק"נ טעמים (עירובין י"ג א), וכמו שבשכל אפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות - שהרי פיו סגור ובטנו פתוחה – ואיך חי? וברור שהמציאות לא כך
- ↑ ואתחנן ו' ד'.
- ↑ ואתחנן ד' א'.
- ↑ דברים ג' כ"ה.
- ↑ מיכה ז, טו.
- ↑ ראה למשל ד"ה והניף תשי"א, ושיחת אחש"פ תשי"א. וש"נ.
