הבדלים בין גרסאות בדף "גלגלתא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
(←‏החילוק בין גלגלתא לבין כתר: החלפת המילה בינה (בין גלגלתא) שהיא מבלבלת בין המילה בינה (הספירה מעשר הספירות))
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''גלגלתא''' הוא בחינה גבוהה באלקות, שהוא גבוה עוד יותר מ[[מוחא סתימאה]], שהוא בבחינת הגולגולת המקיפה את המוחין. מבואר כי ענין גלגלא הוא [[כתר]] דכתר שהוא [[כתר]] של פרצוף [[אריך אנפין]].
+
'''גלגלתא''' היא בחינה גבוהה באלקות, הגבוהה יותר מ[[מוחא סתימאה]], בדוגמת הגולגולת שבאדם, המקיפה את המוח וגבוהה ממנו.  
  
==מקור המצוות==
+
==גלגלתא ומוחא סתימאה==
 +
גלגלתא היא בחינת ה[[כתר]] של [[אריך אנפין]], ו[[מוחא סתימאה]] הוא ספירת ה[[חכמה]] של [[אריך אנפין]]. ושני בחינות אלו שורשם הוא בפרצוף [[עתיק יומין]], בפנימיות של [[כתר עליון]]. ומבואר כי גלגלתא שורשה הוא ב[[חסד]] ד[[עתיק]], ומוחא סתימאה שורשו ב[[גבורה]] דעתיק. שההארה הבאה ל[[מוחא סתימאה]] היא בבחינת גבורה וצמצום של [[קו המידה]], ולכן נמשך מגבורה דעתיק, מה שאין כן בגלגלתא, ששם נמשך למעלה מ[[קו המידה]], מחסד דעתיק.
  
==גלגלתא ומוחא סתימאה==
+
גם בגולגלתא יש ענין של [[מח סתום מאוד|מוח סתום ונעלם מאוד]] בבחינת כתר שבכתר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/18/49d&search=%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90+%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D לקוטי תורה]}}.
גלגלתא הוא בחינת [[כתר]] של [[אריך אנפין]], ו[[מוחא סתימאה]] הוא ספירת ה[[חכמה]] של [[אריך אנפין]]. ושני בחינות אלו שורשם הוא בפרצוף [[עתיק יומין]], בפנימיות של [[כתר עליון]]. ומבואר כי גלגלתא שורשה הוא ב[[חסד]] ד[[עתיק]], ומוחא סתימאה שורשו הוא בגבורה דעתיק. שההארה הבאה ל[[מוחא סתימאה]] הוא בבחינת גבורה וצמצום של [[קו המידה]], ולכן נמשך מגבורה דעתיק, מה שאין כן בגלגלתא, ששם נמשך למעלה מ[[קו המידה]], מ[[חסד דעתיק]].
+
 
 +
==החילוק בין גלגלתא לבין כתר==
 +
בכללות דרגת גלגלתא נקראת בשם [[כתר]] לפי שהיא בחינת [[מקיף]], כמו שמבואר{{הערה|תורה אור יתרו קי, א-ב. וראה מאמר ד"ה "בחודש השלישי" ה'תשכ"ט (מלוקט ג') אות ח ובהערה 47.}} עניין גלגלתא הוא [[כתר]] של פרצוף [[אריך אנפין]]. אמנם עיקר ה[[כתר]] הוא למעלה מגלגלתא{{הערה|המשך תרס"ו ע' רעג.}}, כי גלגלתא מורה על בחינת ה[[מקיף]] השייך ל[[פנימי]], בדוגמת הגולגולת שבאדם שאמנם מקיפה את המוח, אבל שייכת אליו, שהרי הגולגולת היא מגופו כמו המוח. אך המקיף של כתר הוא מקיף שלמעלה משייכות לפנימי, בדוגמת כתר כפשוטו שהוא עטרה על המוח והגולגולת ואין לו קשר אליהם (שהרי הכתר הוא מאבנים טובות ואינו מגוף האדם).
 +
 
 +
משל לחילוק ביניהם הוא מכוח ה[[רצון]], שהוא מקיף על כל הכוחות והאברים, שבו יש שתי מדריגות{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' רפא.}}. הרצון לעשות איזה דבר על ידי הכוחות שלו, שרצון זה עם היותו שולט על כל הכוחות שהרי הוא מקיף עליהם, מ"מ, זה עצמו שהוא רוצה בפעולת הכוחות, הוא הוכחה שיש לו שייכות אליהם. רצון זה הוא בדוגמת המקיף של בחינת גלגלתא.
 +
 
 +
הרצון עצמו כפי שהוא למעלה מהרצון לעשות, שזה כבחינת המקיף שלמעלה משייכות לפנימי, הוא דוגמה למקיף של כתר.
  
[[קטגוריה:עולמות]]
+
{{הערות שוליים}}
 +
[[קטגוריה:אריך אנפין]]
 +
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־22:07, 26 בנובמבר 2020

גלגלתא היא בחינה גבוהה באלקות, הגבוהה יותר ממוחא סתימאה, בדוגמת הגולגולת שבאדם, המקיפה את המוח וגבוהה ממנו.

גלגלתא ומוחא סתימאה[עריכה]

גלגלתא היא בחינת הכתר של אריך אנפין, ומוחא סתימאה הוא ספירת החכמה של אריך אנפין. ושני בחינות אלו שורשם הוא בפרצוף עתיק יומין, בפנימיות של כתר עליון. ומבואר כי גלגלתא שורשה הוא בחסד דעתיק, ומוחא סתימאה שורשו בגבורה דעתיק. שההארה הבאה למוחא סתימאה היא בבחינת גבורה וצמצום של קו המידה, ולכן נמשך מגבורה דעתיק, מה שאין כן בגלגלתא, ששם נמשך למעלה מקו המידה, מחסד דעתיק.

גם בגולגלתא יש ענין של מוח סתום ונעלם מאוד בבחינת כתר שבכתר[1].

החילוק בין גלגלתא לבין כתר[עריכה]

בכללות דרגת גלגלתא נקראת בשם כתר לפי שהיא בחינת מקיף, כמו שמבואר[2] עניין גלגלתא הוא כתר של פרצוף אריך אנפין. אמנם עיקר הכתר הוא למעלה מגלגלתא[3], כי גלגלתא מורה על בחינת המקיף השייך לפנימי, בדוגמת הגולגולת שבאדם שאמנם מקיפה את המוח, אבל שייכת אליו, שהרי הגולגולת היא מגופו כמו המוח. אך המקיף של כתר הוא מקיף שלמעלה משייכות לפנימי, בדוגמת כתר כפשוטו שהוא עטרה על המוח והגולגולת ואין לו קשר אליהם (שהרי הכתר הוא מאבנים טובות ואינו מגוף האדם).

משל לחילוק ביניהם הוא מכוח הרצון, שהוא מקיף על כל הכוחות והאברים, שבו יש שתי מדריגות[4]. הרצון לעשות איזה דבר על ידי הכוחות שלו, שרצון זה עם היותו שולט על כל הכוחות שהרי הוא מקיף עליהם, מ"מ, זה עצמו שהוא רוצה בפעולת הכוחות, הוא הוכחה שיש לו שייכות אליהם. רצון זה הוא בדוגמת המקיף של בחינת גלגלתא.

הרצון עצמו כפי שהוא למעלה מהרצון לעשות, שזה כבחינת המקיף שלמעלה משייכות לפנימי, הוא דוגמה למקיף של כתר.

הערות שוליים

  1. לקוטי תורה
  2. תורה אור יתרו קי, א-ב. וראה מאמר ד"ה "בחודש השלישי" ה'תשכ"ט (מלוקט ג') אות ח ובהערה 47.
  3. המשך תרס"ו ע' רעג.
  4. ראה המשך תרס"ו ע' רפא.