הבדלים בין גרסאות בדף "שלום בער גולדשמיד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה:אישים בחברון באמצעות HotCat)
 
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''שלום בער גולשמיד''' ([[תרפ"ה]], 1925 – [[י"ג חשוון]] [[תשע"ב]], 2011), היה [[שוחט ובודק]] מניצולי פרעות [[תרפ"ט]], שזכה לקירוב אישי מהרבי, ניהל איטליז ב[[קראון הייטס]] וזכה לספק בשר לבית הרבי והרבנית.
+
[[קובץ:שלום בער גולדשמיד.png|ממוזער|שלום בער גולדשמיד]]
 +
ר' '''שלום בער גולדשמיד''' ([[תרפ"ה]], 1925 – [[י"ג חשוון]] [[תשע"ב]], 2011), היה [[שוחט ובודק]] מניצולי פרעות [[תרפ"ט]], שזכה לקירוב אישי מהרבי, ניהל איטליז ב[[קראון הייטס]] וזכה לספק בשר לבית הרבי והרבנית.
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
 
נולד ב[[בלארוס]] בשנת [[תרפ"ה]], לאביו ר' [[משה גולדשמיד]], ובהיותו כבן שנתיים נשלח אביו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] להצטרף לקהילת חב"ד ב[[חברון]] על מנת לשמש בה כ[[משפיע]] רוחני וכ[[שוחט ובודק]].
 
נולד ב[[בלארוס]] בשנת [[תרפ"ה]], לאביו ר' [[משה גולדשמיד]], ובהיותו כבן שנתיים נשלח אביו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] להצטרף לקהילת חב"ד ב[[חברון]] על מנת לשמש בה כ[[משפיע]] רוחני וכ[[שוחט ובודק]].
  
כשהיה בגיל 4 נרצח אביו במהלך [[מאורעות תרפ"ט]], ובגלל הסכנה להמשיך להתגורר בחברון בשל ההתנכלויות הרצחניות של הערבים, עברה אמו עמו ושתי אחיותיו להתגורר ב[[ירושלים]], והוא למד במוסדות החינוך המקומיים עד שנפתחה ישיבת חב"ד ב[[תל אביב]], ובשנת [[תש"ז]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי.
+
כשהיה בגיל 4 נרצח אביו במהלך [[מאורעות תרפ"ט]], ובגלל הסכנה להמשיך להתגורר בחברון בשל ההתנכלויות הרצחניות של הערבים, עברה אמו עמו ושתי אחיותיו להתגורר ב[[ירושלים]], והוא למד במוסדות החינוך המקומיים עד שנפתחה ישיבת חב"ד ב[[תל אביב]], ובשנת [[תש"ז]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]].
  
בשנת [[תש"ח]] הציע לו הרבי שילמד את אומנות השחיטה בהמשך לעיסוקו של אביו וכל משפחתו, כשהרבי מעיד שהכיר את בני משפחתו באופן אישי מתקופת מגוריו ב[[יקטרינוסלב]], ואף שבאותה שעה הרבי לא התמנה עדיין לכהן כנשיא חסידות חב"ד, נשמע לעצת הרבי.
+
בשנת [[תש"ח]] הציע לו הרבי שילמד [[שחיטה]] בהמשך לעיסוקו של אביו וכל משפחתו, כשהרבי מעיד שהכיר את בני משפחתו באופן אישי מתקופת מגוריו ב[[יקטרינוסלב]], ואף שבאותה שעה הרבי לא התמנה עדיין לכהן כנשיא חסידות חב"ד, נשמע לעצת הרבי.
  
 
בהמשך זכה לעידוד וקירוב רב והדרכה אישית מהרבי, פתח איטליז שפעל תחילה רק בסופי שבוע וסיפק עופות טריים למשפחות.
 
בהמשך זכה לעידוד וקירוב רב והדרכה אישית מהרבי, פתח איטליז שפעל תחילה רק בסופי שבוע וסיפק עופות טריים למשפחות.
שורה 19: שורה 20:
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
*רעייתו, מרת רבקה.
+
*רעייתו, מרת רבקה{{הערה|נפטרה י"ב אייר תשע"א}}.
 
*בנו, ר' [[משה גולשמיד]] - [[כפר חב"ד]]
 
*בנו, ר' [[משה גולשמיד]] - [[כפר חב"ד]]
  
שורה 34: שורה 35:
 
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
 
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
 
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
 
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
 +
[[קטגוריה:אישים בחברון]]

גרסה אחרונה מ־21:12, 19 בנובמבר 2023

שלום בער גולדשמיד

ר' שלום בער גולדשמיד (תרפ"ה, 1925 – י"ג חשוון תשע"ב, 2011), היה שוחט ובודק מניצולי פרעות תרפ"ט, שזכה לקירוב אישי מהרבי, ניהל איטליז בקראון הייטס וזכה לספק בשר לבית הרבי והרבנית.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בבלארוס בשנת תרפ"ה, לאביו ר' משה גולדשמיד, ובהיותו כבן שנתיים נשלח אביו על ידי אדמו"ר הריי"צ להצטרף לקהילת חב"ד בחברון על מנת לשמש בה כמשפיע רוחני וכשוחט ובודק.

כשהיה בגיל 4 נרצח אביו במהלך מאורעות תרפ"ט, ובגלל הסכנה להמשיך להתגורר בחברון בשל ההתנכלויות הרצחניות של הערבים, עברה אמו עמו ושתי אחיותיו להתגורר בירושלים, והוא למד במוסדות החינוך המקומיים עד שנפתחה ישיבת חב"ד בתל אביב, ובשנת תש"ז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי.

בשנת תש"ח הציע לו הרבי שילמד שחיטה בהמשך לעיסוקו של אביו וכל משפחתו, כשהרבי מעיד שהכיר את בני משפחתו באופן אישי מתקופת מגוריו ביקטרינוסלב, ואף שבאותה שעה הרבי לא התמנה עדיין לכהן כנשיא חסידות חב"ד, נשמע לעצת הרבי.

בהמשך זכה לעידוד וקירוב רב והדרכה אישית מהרבי, פתח איטליז שפעל תחילה רק בסופי שבוע וסיפק עופות טריים למשפחות.

כאשר שאל את הרבי במה זכה לקירוב אישי רב שכזה, השיב לו הרבי: "רבי או אבא לא מחפש זכויות כאשר מדובר בתלמידיו או בבניו; הוא עושה למענם את כל הדרוש. עשיתי את מה שנדרש ממני לעשות".

האיטליז שפתח מוקם ברחוב אמפייר שבקראון הייטס, והרבי הורה לו שכל מי שנכנס לחנות צריך לצאת עם בשר, גם אם הוא משלם וגם אם לא, וכך נהג באופן קבוע במשך כל השנים.

במשך השנים נכנס עמו בשותפות באיטליז גם ר' יחזקאל ברוד, והם זכו לספק בשר לרבי ולרבנית באופן קבוע.

נפטר בגיל 86 בי"ג חשון תשע"ב.

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. נפטרה י"ב אייר תשע"א