משה גולדשמיד (חברון)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף משה גולדשמיד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב גולדשמיד

הרב משה גולדשמיד (תרנ"ח-י"ח אב תרפ"ט), היה בוגר ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שוחט ובודק ועסקן ציבורי מאנשי קהילת חב"ד בחברון שנודע ביראת השמים שלו, ובעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש התלווה לפמליית הרבי, שהסכים לאכול רק משחיטתו. נרצח בעת פרעות תרפ"ט.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תרנ"ח בעיר יקטרינוסלב דנייפרפטרובסק. מילדותו שקד על לימוד התורה, ובעודו רך בשנים נדד לליובאוויטש, שם למד בתחילה ב'חדר' ואחר כך בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

הרב גולדשמיד בצעירותו

בחברון[עריכה]

חינוך ילדיו נגע לליבו עד מאוד, שכן בברית המועצות שלטו אז הקומוניסטים, לכן החליט לעלות לארץ הקודש. בשנת תרפ"ה עלה לארץ בתחילה לבדו, ואחר כמה חודשים העלה את רעייתו ושלושת ילדיו[1].

הוא התיישב בחברון ומונה לשוחט, ותוך זמן קצר היה הוא לרוח החיים של קהילת חב"ד בחברון שבאותה תקופה הייתה קטנה למדאי.

מידי שבת בעת רעוא דרעוין השמיע בפני הקהל מאמר חסידות.

בשנת תרפ"ו מונה לחבר ועד הקהילה בחברון, ובגין עיסוקיו הציבוריים, התמעט הזמן בו יכל ללמוד, ועל כך התאונן במכתביו אל אדמו"ר הריי"צ.

במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ, בארץ הקודש, ליוה את הרבי בחברון ובירושלים. וכאשר ביקשו מהרבי לאכול בשר בחברון, הרבי הסכים בתנאי שיהיה משחיטתו של הרב גולדשמיד.

לקראת סיום הביקור נכנס ליחידות לקבל ברכת פרידה וביקש מהרבי שיברכו שיזכה להתראות שוב עם הרבי, והרבי בירכו. לאחר שיצא מהחדר נזכר שהשאיר דבר מה בחדר, וכאשר יצא שוב מהחדר ביקש מהרבי שיחזור על ברכתו שיזכו להתראות שוב, אך הרבי סירב[2].

ביום חמישי ט"ז מנחם אב נפרד מהרבי הריי"צ.

פרעות תרפ"ט[עריכה]

בי"ח מנחם אב תרפ"ט, במהלך מאורעות תרפ"ט פרצו הפורעים הערבים את דלת ביתו, ורצחו אותו באכזריות נוראה, כשהם עוקרים את עיניו וחורכים את ראשו במכונת בישול.

כשיצאה נשמתו השתרר שקט בבית והאם שהסתתרה הרימה את ראשה, מחבל התנפל עליה בדקירות סכין ופצע אותה ואת בתה קשות. כשעזבו הפורעים את הבית נכנסו נשים ערביות, לבוז את הרכוש.

משפחתו[עריכה]

  • בנו, ר' שלום בער גולדשמיד - בעל איטליז חסידי, תושב ברוקלין
  • בתו, מרים (מוסיא) שנייד
  • בתו, חסידה יהודא

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. על פי עדותו בנו שבהערה הבאה, עלייתו לארץ הקודש הייתה בהוראתו הישירה של אדמו"ר הריי"צ במטרה שישמש כשוחט ובודק ומשפיע רוחני בקהילת חב"ד בחברון, והתרחשה בשנת תרפ"ז, וייתכן כי עלה תחילה בגפו על דעת עצמו, ובשנת תרפ"ז היה זה עם משפחתו בהוראת אדמו"ר הריי"צ.
  2. עדות בנו, בגליון 'המפגש שלי'.