הבדלים בין גרסאות בדף "חונה חיים כהנא"
(הוספת ערך) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''חונה חיים כהנא''' היה משומרי הגחלת ב[[טשקנט]] שברוסיה, ולאחר עלייתו לארץ הקודש, מדמויות ההוד ב[[כפר חב"ד]], [[סופר סת"ם]] ופעיל ב[[מבצע תפילין]]. | + | הרב '''חונה חיים כהנא''' ([[ט"ז אדר]] [[תרצ"ב]]-[[כ"ח סיון]] [[תשס"ב]]) היה משומרי הגחלת ב[[טשקנט]] שברוסיה, ולאחר עלייתו לארץ הקודש, מדמויות ההוד ב[[כפר חב"ד]], [[סופר סת"ם]] ופעיל ב[[מבצע תפילין]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־08:58, 6 ביולי 2022
הרב חונה חיים כהנא (ט"ז אדר תרצ"ב-כ"ח סיון תשס"ב) היה משומרי הגחלת בטשקנט שברוסיה, ולאחר עלייתו לארץ הקודש, מדמויות ההוד בכפר חב"ד, סופר סת"ם ופעיל במבצע תפילין.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בט"ז אדר תרצ"ב בצ'רנוביץ לאביו הרב אברהם יוסף כהנא, במשפחה שנמנתה על חסידי ויז'ניץ.
אביו שימש כשוחט ובודק בעיירה, וסבו הרב יעקב כהנא שימש כדיין בעיר.
בזמן השואה נספתה משפחתו במחנה הריכוז בשארגרוד, בהם אביו וארבעה מאחיו, ואילו הוא אמו ואחיו שמשון - ניצלו בנס.
לאחר המלחמה חזרו לעיר מגוריהם, שם התחברו עם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, בהם ר' בערק'ה חן ובעקבות כך הפכו הילדים בעצמם לחסידי חב"ד.
בשנת תש"כ עבר לטשקנט והתחתן עם רעייתו מרת שרה רבקה, בת ר' נחום ואסתר פרוז'נסקי, ונכדתו של החסיד הנודע הרב יוסף ראובן דובקין, ומסר את נפשו על שמירת השבת ועל שמירת הגחלת היהודית.
בשנת תשכ"ה עבר לגור בקולאשי שבגרוזיה.
לאחר שנים רבות בהן התאמץ להשיג אישור עליה, עלה לארץ הקודש בחודש חשון תשכ"ז, והתיישב, בכפר חב"ד.
בשנת תשכ"ח זכה להימנות עם קבוצת האורחים עולי ברית המועצות שהרבי הזמין אותם ושילם להם כרטיס על מנת שיבואו לחגוג עמו את חודש החגים וקיבל מהרבי יחד עם כל חברי הקבוצה יחסי קירוב מיוחדים.
בעקבות מכתב עידוד מהרבי שקיבל בקשר עם העיסוק במבצע תפילין הקפיד לנסוע מידי שבוע לתל אביב שם השתתף בדוכן הנחת התפילין בתחנה המרכזית. כך גם השתדל לנצל את נסיעותיו היומיות ברכבת לתל אביב על מנת להציע לנוסעים להניח תפילין.
מידי שבת הקפיד להשכים קום על מנת לעבוד לפני הדוכן בברכת כהנים בבית הכנסת 'הרשב"י' של עולי מרוקו, לאחר מכן התיישב ללמוד חסידות, ובשה 10:00 התייצב לפני העמוד כשליח ציבור קבוע עד 'שוכן עד'.
בעשרים השנים האחרונות לחייו החל לעסוק בכתיבת תפילין ומזוזות, ורבים ביקשו לקנות דווקא ממנו בשל יראת השמים המיוחדת בה התפרסם.
בשנים האחרונות לחייו, אף שהיה מלופף בייסורים בעקבות מחלתו, היה נוסע מידי יום ללמד יהודים מבוגרים יוצאי רוסיה.
נפטר בכ"ח סיון תשס"ב ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
רעייתו עבדה במשך שנים בחדר האוכל בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונפטרה בו' כסלו תשפ"א[1].
משפחתו
- אחיו, הרב שמשון כהנא - סופר סת"ם ותיק בבכתב אדמו"ר הזקן, שזכה לעסוק בכתיבת ספר התורה לילדי ישראל
- בנו, ר' יוסף כהנא – בני ברק
- בתו, מרת רחל ברנדלר – כפר חב"ד
- בתו, מרת בת שבע שוורץ – ביתר
- בתו, מרת מרים טל כהנא – עין איילה
- בנו, הרב ברוך כהנא – קרית גת
- בנו, ר' יעקב כהנא – כפר חב"ד
- בנו, ר' משה כהנא – ביתר
- בנו, ר' אליעזר כהנא – כפר חב"ד
